1. אמא רעה

שאלו את בתי והיא כבר תספר לכם איזו אמא רעה אני : קצצתי את כבלי הטלוויזיה, אני עומדת עם הסטופר וקוצבת שעות מסך (סרטי די.וי.די, גלישה באינטרנט), וכאשר אני שומעת בחדר הילדים צלילים של "ארץ נהדרת" (במחשב), אני הורסת, בפרצוף חמוץ, את השמחה עם הפטרות כמו "זה מדרדר לכם את ההומור". ובכל זאת, כאשר לפני כמה ימים שמעתי את עצמי, מתוך גרונה, אומרת כי "'הישרדות' היא תוכנית מטומטמת", לבי נחמץ על הילדה אשר רכשה דעה מיד שנייה בלי נימוקים.

2. מניפולציה הישרדותית-הורית

שקט! נא לא להפריע את מנוחת ילדי השכנים. היום היום של "הישרדות", והם יצפו רק בתנאי שיישנו שנת צהריים, יתקלחו, ינקו את חדרם, יכינו שיעורי בית, יורידו את הזבל ולא יריבו זה עם זה.

3. משחקי ילדים

מה יש ב"הישרדות" המושך ילדים לצפות בה? בראש ובראשונה – המשחק. דומה כי רק ילדים, או בעלי נפש ילדית, מסוגלים להתייחס ברצינות תהומית למשחק, לשקוע בו, להתנתק מן המציאות, להתמסר לתפקיד, וגם לציית, עד כדי השפלה וכאב, לזה שתפקידו במשחק בכיר יותר, לאמא, אבא, מלך, רופא הדורש מהם להתפשט. ילדים מוקירים תפאורה (אי טרופי) ותלבושות (בנדנה עם לוגו של התוכנית). ילדים מוקירים משימות. לא משימות מבאסות כמו לסדר את החדר או לעשות שיעורי בית, אלא כאלה הנדמות אתגריות, ותהיינה נטולות תכלית ככל שתהיינה. עדיפות משימות כתובות בכתב על נייר קלף חרוך קצוות, עלה בננה או כל אבזר במה קיטשי אחר. במיוחד מוקירים ילדים משימות הנמדדות בזמן (בני, למשל, יורד שלוש קומות ואץ רץ לחצר ללקט תחתונים שנפלו מחבלי הכביסה, בעוד אני משמשת לו שעון עצר). ילדים אוהבים תחרויות (חוץ מאלה שאינם אוהבים, בהיותם חרדים מפני ההפסד), ילדים אוהבים לנצח, לגבור, להיות "גיבורים", ילדים אוהבים לזכות בפרסים (אוטו גדול! זהו הפרס ב"הישרדות"), לשמוח לאידם של מפסידים, להשמיץ ולרכל, להלשין ולבגוד. ילדים אינם יצורים טהורים – ילדים הם יצרים טהורים.

ילדים משחקים (צילום: פלאש 90)

ילדים משחקים (צילום: פלאש 90)

4. פתיים מאמינים

אליבא דבני, "יש ילדים שבטוחים שכל מה שקורה ב'הישרדות' זה באמת".
"למה אתה מתכוון?".
"הם חושבים שזה באמת באיים הקריביים!".
"וזה באמת מצולם, ברובו, באי קריבי אחד".
"מה, באמת?".

5. יחי ההבדל הקטן

"חוץ מזה", מתנצחת בתי, "הגרסה האמריקאית טובה יותר".
"מאיפה לך? הרי לא ראית אותה!".
"דווקא כן ראיתי. אצל מיכאל!".
"אה. טוב, אז מה יותר מוצלח בה?".
"שאצלם לא מתביישים להראות אנשים עירומים, וגם אנשים לא יפים עירומים. בפרק שאני ראיתי היה איש עירום, ולא היה לו גוף יפה".
"והראו אותו עירום?".
"עשו לו מין כזה טשטוש".

6. מסיבת הישרדות

אריאל (שם בדוי), בן כיתה, חוגג את יום הולדתו ה-12 ב"מסיבת הישרדות". המסיבה, כך אני לומדת מן ההזמנה הכרומונית, תתקיים באיים הקריביים של קאנטרי-קלאב צומת גלילות, באחד מימי השבוע, כי אז זה יוצא יותר בזול, מסבירה לי הבת את כלכלת השוק. זה מאוד יקר, כמה אלפי שקלים, היא מוסיפה ומציינת שהמסיבה היא הפקה בזיכיון מערוץ 10. מתחלקים לשבטים המקוריים ומקבלים בנדנות ודגלים ומשימות. בתי עדיין לא החליטה אם תלך למסיבה או לא. מצד אחד, מה לה ולתוכניות מטומטמות ולבנדנות, מצד שני, לא יפה לא לבוא למסיבה של חבר. עם שיקולים שכאלה, אני חושבת לעצמי, היא לא היתה שורדת ב"הישרדות". "אבל האמת", היא משסעת את אשליותי, "שאני צריכה להתאמן להנדסה".

7. טריוויה

לבתי ולבני כיתתה הוצע להשתתף בתוכנית "חגיגית" של "אחד נגד מאה". בתוכנית זו יתחרה המתחרה מול מאה ילדים נבחרים שיעברו את מבחני המיון. "אז אתם מרשים לי?", שאלה, ובאותה אבחה סיפרה כי "אריאל כבר השתתף וזכה ב-2,223 שקלים". אמרנו "כן", ולעצמנו אמרנו: "קודם שתעבור את המבחנים".

בתנו עברה את המבחנים. את התשובה לשאלה "באיזו מלחמה איבד טרומפלדור את ידו?" ידעה בוודאות. את התשובה לשאלה "מי היה ראשון המודחים ב'הישרדות'?" ניחשה.

8. אחת ממאה

הורים גאים ונרגשים רבים ליוו את ילדיהם לצילומים באולפנים המרוחקים. אנחנו לא היינו ביניהם – מסיבות של אילוצי עבודה-משפחה, וגם מסיבות "ערכיות"; כי מלכתחילה התנינו את הסכמתנו בכך שההשתתפות בתוכנית לא תשבית אותנו מעבודה ומטיפול באחים הלא-מפורסמים. לא נהפוך עולמות למען הופעה בטלוויזיה. סוכם עם בתנו כי חברתה תיקח אותה תחת חסותה, והיא קיבלה זאת בלא טרוניות.

אך כשעלתה להסעה המאורגנת לבדה לבי שוב נחמץ.