הנה זיכרון מימים רחוקים: במוצאי שבת 23 במרץ 2019, נכנס ראש הממשלה בנימין נתניהו בהפתעה לאולפן החדשות של ערוץ 12 והתייצב לראיון מול העיתונאים קרן מרציאנו ועמית סגל. נתניהו, שביממה האחרונה מסית נגד הערוץ הזה ומציג את מחלקת החדשות שלו כחבורה של עיתונאים שקרנים שאינם ראויים לאמון, בחר משום מה, לפני חמישה חודשים, דווקא בהם כדי להפיץ את דבריו לציבור. אחת הבשורות שהיו בפיו: לא עולה על דעתו לפעול בכנסת ("מה פתאום") כדי להבטיח את עצמו מפני העמדה לדין בשלושת התיקים העומדים נגדו.
לא נדמו הדי הבחירות לכנסת ה-21, וכבר התברר שהליכוד מעמיד את חיסון נתניהו מפני העמדה לדין במרכז המשא-ומתן הקואליציוני – מגמה שקיבלה אישור גלוי ביוזמתו של ח"כ מיקי זוהר לחוקק בכנסת הנבחרת חוק מתאים.
כדאי לשוב ולצפות באותו ראיון כדי לבחון את אמינותם ויושרתם המקצועית של עיתונאי ערוץ 12 מול אלו של נתניהו כשהוא נלחץ להשיב על שאלות הנוגעות למניות שהחזיק בחברת הפלדה של בן דודו נתן מיליקובסקי, למידע שהסתיר משר הביטחון ומהרמטכ"ל על הסכמתו למכירת צוללות משוכללות למצרים, לנסיבות שבהן החליט להרחיק את השר גלעד ארדן ממשרד התקשורת ולסוגיות נוספות שהוצגו לו.
ראש הממשלה מנצל את סמכותו ואת הכוח השלטוני העומד לרשותו כדי להפחיד, להרתיע, לאיים על כלי תקשורת מרכזי, ועל ציבור העיתונאים בכללותו, ולנסות בדרך זו להשתיק אותם ולכפות עליהם לנוע אך ורק במסלול שהוא מתווה
הצפייה החוזרת מאלפת במיוחד עתה, על רקע תמלילי עדותו של שלמה (מומו) פילבר שמביא מדי ערב גיא פלג בערוץ 12, והמידע המסעיר שחשף רביב דרוקר בערוץ 13 על מניעיו של נתניהו לאפשר לגרמנים למכור את הצוללות למצרים.
ציבור העיתונאים בכללו, ובעיקר גיא פלג ועורכיו וכן בעלי המניות של ערוץ 12, היו ביממה האחרונה ללוחות מטרה שאליהם מכוון נתניהו את חציו הרעילים. הוא מציג אותם כארגון שטני, חורש רע, ששם לו למטרה להדיחו מהשלטון, ולשם כך נוקטים חבריו בשיטות מתועבות.
נתניהו מאשים אותם בשקרים, במשוא פנים, בשיקולים זרים ובבגידה בעקרונות המקצועיים המקובלים – ארגז כלים המנוגד לחלוטין לחוקי המשחק ולכללי האתיקה המתווים את ההתנהלות העיתונאית הראויה. את בעלי המניות בערוץ 12 ואת מנכ"לי הערוץ וחברת החדשות שלו האשים ברדיפה אישית שמטרתה למנוע ממנו להכניס שחקנים חדשים לשוק הטלוויזיה. את גיא פלג תייג כשקרן, אלוף העולם בפייק ניוז, ואת מחלקת החדשות של הערוץ מיצב כארגון עיתונאי שמבצע פיגוע בדמוקרטיה.
במה שיקר גיא פלג? כל מה שעשה היה לצטט בפני הצופים קטעים מתמלילי עדותו של עד המדינה פילבר כפי שתועדו על-ידי המשטרה. כשטעה בציטוט אחד, תיקן את עצמו למחרת. איזה מרחב של כזב עמד לרשותו של פלג לו רצה לסלף את דבריו של פילבר? ומדוע חשיפת דיאלוגים הכלולים בכתבי אישום (לפני שימוע) היא פיגוע בדמוקרטיה?
גיא פלג, כתב חדשות 12 (צילום: משה שי)
התקפתו של נתניהו על עיתונאי חדשות 12 ועל מנהליהם היא-היא הפיגוע בדמוקרטיה. ראש הממשלה מנצל את סמכותו ואת הכוח השלטוני העומד לרשותו כדי להפחיד, להרתיע, לאיים על כלי תקשורת מרכזי (ועל ציבור העיתונאים בכללו) ולנסות בדרך זו להשתיק אותם ולכפות עליהם לנוע אך ורק במסלול שהוא מתווה. זו אינה תגובת זעם גרידא ממי שחש נפגע על לא עוול בכפו מסיקור עיתונאי עוין. זה מהלך כוחני מחושב שנועד לטעת רושם מוטעה בציבור, להסית אותו נגד התקשורת ולהטיל מורא על אנשיה.
מי שמצמיד להוויה הישראלית תמונת מציאות מסולפת היא לא התקשורת אלא נתניהו ושלוחיו, היוצרים מצג שווא שלפיו ראש הממשלה הוא קורבן של רדיפה עיתונאית חסרת רחמים. בפועל, נתניהו, כפי שהוא נשקף מדיווחיו האחרונים של פלג, הוא מושא של סיקור לגיטימי, תקין וענייני. אין שום זדון ושום פרשנות מוטה בהבאת דבריהם של עדי מדינה כפי שהם.
לא מיותר להזכיר בהקשר זה כי נתניהו הואשם בתרומה משמעותית לאווירת ההסתה שהובילה לרצח רבין. האופן שבו הוא משתלח עתה בתקשורת בכללה ובעיתונאים מסוימים בפרט (ופלג בראשם) מטיל עליו אחריות לתוצאות הרות אסון שעלולות להתפתח מכך.