בית-המשפט מנע מהמשטרה לקבל לידיה חומר עיתונאי שנאסף במסגרת תחקיר שערך רביב דרוקר, וקבע כי יש לשמור על חסיון המקורות של העיתונאי. השופט עודד מורנו מבית-משפט השלום בפתח-תקווה קבע כי דרוקר וחברת רשת לא יידרשו למסור למשטרה ראיון עם אשה שהעידה על קיום קשר מיני עם מנהיג של תנועה דתית.
השופט מתח ביקורת על החוקרים, והבהיר כי מסירת חומר שחל עליו חיסיון עיתונאי פוגעת בחופש העיתונות ובעקרונות היסודיים של המשטר הדמוקרטי – ולפיכך יש להתיר אותה בנסיבות חריגות בלבד, שלא התקיימו במקרה זה. בהחלטה, שניתנה בשבוע שעבר, מציין השופט מורנו כי הרקע להליך הוא חקירה משטרתית שבמרכזה חשד לביצוע עבירות אונס, סחיטה באיומים, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט.
במסגרת החקירה פנתה המשטרה לבית-המשפט וביקשה צו שיאפשר לה לעיין בחומר שנאסף על-ידי דרוקר, לרבות "חומרי גלם לא ערוכים, סרטים, ראיונות ותיעוד בעניין תחקיר עיתונאי שבו מעורבת תנועה דתית או ראש התנועה". השופטת סמדר אברמוביץ-קולנדר נענתה לבקשת המשטרה, אך בחברת רשת (המעסיקה את דרוקר לאחר האיחוד עם ערוץ 10) פנו לבית-המשפט ודרשו לבטל את הצו – או, למצער, לפנות למרואיינת ולקבל את אישורה למסירת החומר.
השופט מורנו: חיוב עיתונאים למסור לחוקרים חומרי גלם עלול להפוך אותם מגורם מדווח למעין "סוכן משטרתי" ולפגוע בעקרון חופש העיתונות, שהוא מאבני המסד של כל משטר דמוקרטי
בחברת רשת, שיוצגה על-ידי עו"ד דורון קול, הסבירו כי למרואיינת הובטח שאם היא תחזור בה מהסכמתה לפרסם את עדותה – הראיון עמה לא ישודר. המרואיינת אכן חזרה בה, והראיון לא שודר. השופט הכיר בהסכם שבוצע בין הצדדים, וקבע כי אין להפר אותו.
בהחלטתו, השופט מורנו אינו מציין את שמם של המנהיג הדתי או התנועה שבה עסק התחקיר של דרוקר. גם שמה של המרואיינת אינו מצוין, והיא מכונה "גברת א'". מהפרטים שהותרו לפרסום עולה כי חקירת המשטרה נפתחה בעקבות תלונה שהוגשה מטעם המרכז לנפגעי כתות, וכי "גברת א'" אינה מתגוררת בישראל. לדברי השופט, במרכז לנפגעי כתות מסרו למשטרה תצהיר של אותה "גברת א'", שממנו עלה חשד כי ראש התנועה הדתית "פגע בה וניצל אותה מינית" (כך לפי ניסוחו של השופט).
"בהמשך לכך", כתב השופט מורנו, "הגברת א' אוימה כי עליה לבטל את 'המהלך' נגד ראש התנועה, ועל כן חזרה בה מן התצהיר, לא הסכימה להעיד ונטשה את העניין". השופט מציין כי במשטרה פנו ל"גברת א'", והיא "אישרה בעל פה את נכונות התצהיר" ואף הביעה הסכמה להגיע לישראל כדי למסור עדות, אולם לאחר מכן חזרה בה.
אחרי שלמשטרה נודע כי האשה קיימה ראיון עיתונאי שבו דיברה על הפרשה, החליטו החוקרים להוציא צו שיאפשר להם לקבל לידיהם את הראיון הגנוז. בחברת רשת טענו כי אין למסור את החומרים שאסף דרוקר משום שחל עליהם חסיון מקורות. במשטרה, שיוצגה על-ידי רס"ב אבי מונקר, טענו מנגד כי החיסיון לא חל על החומרים משום שזהותה של האשה ידועה לחוקרים.
מתוך ההחלטה: "חיוב עיתונאי למסור חומר גלם שבידו לרשות היחידה החוקרת עלול ברבות הימים להובילו לדוכן העדים עת יתבקש לעשות שימוש בחומרים שנתקבלו מרשותו, וזאת כעד מטעם התביעה, ויש להימנע מכך"
השופט מורנו שמע את טענות הצדדים, עיין במסמכים שהוגשו על-ידי המשטרה והוגדרו סודיים, וגם צפה בראיון עם "גברת א'". על בסיס זה קבע כי לא היה מקום להוציא את הצו שהתיר למשטרה לקבל את החומרים – מחמת הפגיעה בחיסיון, וגם בעקבות כשלים ביורוקרטיים שהתגלו בעבודת המשטרה.
לפי החלטת השופט, המשטרה פעלה "בניגוד מובהק" לנוהל שעוסק בעריכת חיפוש אצל עיתונאים וזימונם לחקירה. לפי נוהל זה, כדי לבקש צו שצפוי להפר חיסיון עיתונאי נדרשים החוקרים לקבל אישורים מראש חטיבת חקירות, מראש אגף חקירות ומודיעין – וגם מפרקליט המדינה. במקרה הזה, הבהיר השופט מורנו, "דבר לא נעשה". החוקרים הסתפקו בפנייה לראש ענף חקירות מרכז, סגן ניצב רועי וולדמן, אף שכאמור היה עליהם לקבל אישור מקצינים בכירים יותר.
"יתרה מזאת", נכתב בהחלטה, "למרות שהובהר ליחידה החוקרת כי נדרש אישור ראש אגף חקירות ומודיעין לפתיחת חקירה מסוג זה – אין כל תיעוד לכך בתיק החקירה, הגם שנראה היה שברור הצורך בקבלתו, ונטען כי קיים אישור שכזה. ראוי היה כי בחקירה כה רגישה תפעל היחידה החוקרת עקב בצד אגודל על-פי הכללים המנחים שאותם התווה הארגון שבמסגרתו היא פועלת".
מעבר לביקורת על תקינות ההליך, השופט מורנו מצא לנכון להבהיר כי עצם מסירת המידע ששמור בידי דרוקר ורשת עלול היה לפגוע בחופש העיתונות, שהוא עיקרון בסיסי בכל משטר דמוקרטי – ולפיכך יש להתיר בקשות מסוג זה רק במקרים חריגים.
"חיוב עיתונאי למסור חומר גלם שבידו לרשות היחידה החוקרת עלול ברבות הימים להובילו לדוכן העדים עת יתבקש לעשות שימוש בחומרים שנתקבלו מרשותו, וזאת כעד מטעם התביעה, ויש להימנע מכך", הסביר השופט בהחלטתו. "כך יהפוך העיתונאי מגורם מדווח למעין 'סוכן משטרתי', ותיווצר רתיעה בקרב העיתונאים, שיימנעו משמירת חומרים כך שלא יתבקשו להמציאם, וכן רתיעה בקרב הציבור מעצם הגעתם של עיתונאים לסיקור אירועים".
לדברי השופט מורנו, הוצאת צו מהסוג שביקשו (וקיבלו) החוקרים פוגעת "באופן אינהרנטי" בעצמאות העיתונאית של חברת רשת, והופכת את גוף התקשורת ל"מעין 'קבלן משנה' של המשטרה". לדבריו, ההשלכה המיידית היא פגיעה באמון שמקורות עיתונאיים נותנים בכלי התקשורת, "וכנובע מכך פגיעה באינטרס של עיתונות חופשית ואובייקטיבית, שהיא מאבני המסד של כל משטר דמוקרטי".
לפיכך הורה השופט לבטל את הצו, ומנע מהמשטרה גישה לחומרים החסויים שבידי דרוקר.
40461-06-19
* * *
לעיון בהחלטתו של השופט עודד מורנו