אסור שהסיפור התקשורתי המקומם הזה יעבור בשקט, לא רק בשל ההתנהלות וחוסר המקצועיות המביש שנחשף, אלא בשל חוסר ההבנה המשווע של תפקידה של עיתונות אחראית.

לפני כשנתיים, ערוץ 20 והכתב המוביל שלו, אלירן טל, התלבשו על יו"ר התאחדות רופאי השיניים הערבים בישראל, ד"ר פח'רי חסן, וקבוצת רופאים ערבים שנסעו איתו לכנס בחו"ל. הערוץ שידר מספר פעמים ידיעה שבה נטען כי הרופאים סירבו לשיר את "התקווה" בסיום הכנס ושרו במקומו את "ההימנון הפלסטיני".

לא עזרו ההבהרות של הרופאים לכתב כי מדובר בשיר עם ערבי ידוע וישן, שמדובר בכנס מקצועי פרטי ושהרופאים כלל לא ייצגו שם את ישראל (ממתי בכלל שרים הימנונים בכנסים רפואיים בחו"ל?). אלירן טל והערוץ לא נתנו לעובדות לבלבל אותם, והתעקשו להציג שוב ושוב את הרופאים כאויבי המדינה והעם בישראל. את תגובת יו"ר ארגון הרופאים הערבים הם הביאו באופן חלקי ביותר, והשמיטו את הטענה העובדתית כי לא מדובר בהימנון פלסטיני.

הסיפור כמובן תפס תאוצה ברשתות וזכה לשלל פולו-אפים באתרי ימין שונים – רובם עדיין זמינים וחיים ברשת. חבר-כנסת ציני וזריז במיוחד אף מיהר להתראיין לתקשורת הימנית ודרש לבטל(!) את רשיון הרפואה שלהם. בדיווח ששודר בערוץ, הכתב טל הקריא שלל ציטוטים על "אדמה ואש" מתוך השיר, שנועדו להציג את הרופאים כגורמים עוינים וקיצוניים שמזדהים עם המאבק נגד ישראל. הכל בשביל הרייטינג והטוקבקים הארסיים.

ההתעקשות לפרסם סיפור כזה, למרות ההכחשות, תוך כדי צִנזור של התגובה, מראה שבערוץ 20 ירו את החץ ורק אחר-כך סימנו את המטרה, והמטרה היא יצירת שעירים לעזאזל

אבל הטענה כאילו מדובר בהימנון הפלסטיני היתה אכן שקרית לחלוטין, והרופאים תבעו את הכתב והערוץ וניצחו. השבוע פירסם נתי טוקר ב"דה-מרקר" כי ערוץ 20 ישלם לרופאים פיצויים במסגרת פשרה (שהערוץ אף דרש חיסיון על פרטיה), וכבר פִרסם הבהרה שלפיה הדברים אכן היו לא נכונים – לא היה מדובר בהימנון הפלסטיני, הכנס היה בכלל כנס פרטי, והתגובה של הרופאים צונזרה. מתברר שזכותם של הרופאים להזדהות עם כל שיר או לאום שירצו – וזכותם גם לקבל סיקור הוגן ואת זכות התגובה.

כלי תקשורת צריך לבדוק עובדות ולפרסם אמת, וטוב שנענש משלא עשה זאת, אבל מה שהתגלה כאן אינו סתם רשלנות מקצועית, אלא תפיסה מעוותת של עיתונות. במקום להבין את האחריות הציבורית כבדת המשקל שיש לכלי תקשורת, אנשי ערוץ 20 מינו את עצמם למשטרת נאמנות ורדפו אחרי קבוצה של רופאים ישראלים עד לכנס מקצועי בקולומביה כדי לבדוק אם הם שרים את ההימנון. העובדה שיש בישראל אזרחים ערבים שלא עומדים דום בשירת "התקווה" או מזדהים עם ההימנון הפילה את עורכי ערוץ 20 מהכיסא. אולי כדאי שיעשו סיבוב ויכירו טוב יותר את החברה שבה הם חיים.

ההתעקשות לפרסם סיפור כזה, למרות ההכחשות, תוך כדי צִנזור של התגובה, מראה שבערוץ 20 ירו את החץ ורק אחר-כך סימנו את המטרה, והמטרה היא יצירת שעירים לעזאזל, טִרגוט של ישראלים שקל ללבות נגדם גלים של הסתה ודעות קדומות. זו לא סתם רדיפה אחרי רייטינג, זוהי רדיפה אחרי רייטינג של שנאה והסתה.

זו אינה התנהלות של כלי תקשורת אידיאולוגי, בין אם הוא ימני או שמאלני, אלא של כלי תקשורת ציני וחסר לב. זו בוודאי אינה פטריוטיות, אלא פגיעה מכוונת וישירה באינטרס הציבורי של חיים משותפים וסולידריות חברתית. זו אינה עיתונות, אלא תעמולה מהסוג המאוס ביותר. כאזרחים, אסור לנו להשלים עם התנהלות כזאת.

כעת נותר לראות כמה זמן ייקח ל"סרוגים", "0404", "רוטר" ואחרים להסיר את הידיעות השקריות מהאתרים שלהם.

* * *

כשירות לציבור, הנה לשון ההבהרה שפִרסם ערוץ 20:

בכתבה ששודרה בתוכנית "לפני כולם" ביום 2.10.2017 ובפרסום קדימון לכתבה דווח כי ד"ר פח'רי חסן, יו"ר עמותת רופאי השיניים הערבים בישראל, ורופאים אחרים מהעמותה, השתתפו בכנס בינלאומי בקולומביה, וכי הם בחרו לשיר את ההימנון הפלסטיני במקום "התקווה" בטקס הסיום של הכנס.

בכתבה ובפרסומים על אודותיה נפלו טעויות ואי-דיוקים, בין היתר באשר לזהות השיר שהרופאים שרו ובאשר למהות הכנס; בכתבה דווח בטעות על כך שהרופאים שרו את ההימנון הלאומי הרשמי של הרשות הפלסטינית, תוך הקראת חלק ממילותיו בשידור בתרגומן לעברית. זאת, בעוד שבפועל הרופאים שרו שיר אחר, שהקשרו ושמילותיו שונים. בתוך כך, לא הובאו בכתבה החלקים בתגובת ד"ר פח'רי שמבהירים כי מדובר באירוע פרטי, כי לא מדובר בהימנון הפלסטיני וכי באותה מידה שהרופאים לא שרו את "התקווה" הם בחרו להימנע מלשיר את ההימנון של הרשות הפלסטינית.

בדיון הציבורי שהתחולל בעקבות שידור הכתבה הוטחו בעמותת רופאי השיניים הערבים, בד"ר פח'רי ובשאר הרופאים האשמות חמורות ועלבונות קשים, וערוץ 20 מצר על כך, כפי שהוא מצר על כל פגיעה שנגרמה לרופאים ולעמותה כתוצאה מהטעויות ומאי-הדיוקים בכתבה שפורטו לעיל.