כמי שמלמד פילוסופיה, לעתים קרובות אני נאלץ להודות בפני תלמידי כי הפילוסופיה, בניגוד למדע, היא תחום שבו השאלות חשובות יותר מן התשובות; השאלות הפילוסופיות הגדולות (האם יש אלוהים? האם יש ליקום התחלה בזמן? מדוע בכלל קיים העולם?) נידונו על-ידי פילוסופים בכל הדורות, ולא זכו מעולם לתשובות סופיות או מוסכמות.
פעם שאל אותי סטודנט אם יש ולו שאלה פילוסופית אחת – גדולה או קטנה – שניתן עליה בסופו של דבר מענה מוסכם. הירהרתי בשאלתו ולבסוף עניתי כי למיטב ידיעתי, יש רק סוגיה אחת כזאת, והיא סוגיית הצמחונות. שאלה זו נידונה על-ידי פילוסופים רבים במאות השנים האחרונות, אבל כיום נראה שאין ולו פילוסוף רציני אחד הסבור כי אכילת בשר מותרת מהבחינה המוסרית. נכון שלא כל הפילוסופים הם צמחונים, אבל גם אוכלי הבשר שבהם מודים (במפורש או בשתיקה) שאין כל הצדקה מוסרית לאכילת בשר.
הסיבה לתמימות דעים נדירה זו היא שכיום אין איש המכחיש את העובדה (וזוהי עובדה מדעית גמורה) שלבעלי חיים יש רגשות, שהם יכולים לסבול, ושהריגתם לצורכי מאכל גורמת להם סבל רב; כמו כן, ברור לחלוטין כי אכילת בשר אינה נחוצה לשם הישרדותו או רווחתו הגופנית של האדם, וכי בני-אדם יכולים להסתדר היטב (ואף בקלות יחסית) עם תפריט צמחוני, שאינו כולל בשר כלל.
אלא שתמימות דעים זו (שהיא, כאמור, נדירה ביותר בקרב פילוסופים) אינה שוררת בקרב כל בני-האדם בחברה האנושית, שהיא, למרבה הצער, חברה של אוכלי בשר נלהבים. הנימוקים המובאים על-ידי מתנגדי הצמחונות הם על פי רוב נימוקים חסרי תוקף, אבל הם מתקבלים על דעתם של רבים, משום שיש רבים המבקשים להביא הצדקה מוסרית לאכילת הבשר, ולו באמצעות טיעונים חלשים במקרה הטוב ומגוחכים לחלוטין במקרה הרע.
ביום ראשון (9.12.12) העלה איש התקשורת ג'קי לוי טיעונים מסוג זה בתוכנית הרדיו "המלה האחרונה" (המשודרת בגלי-צה"ל). דבריו של לוי נאמרו בתגובה לדבריו של אברי גלעד, שדן בתחקיר תוכנית הטלוויזיה "כלבוטק" על תעשיית הבשר של חברת תנובה. גלעד ציין (ובצדק רב) כי העיסוק בחברת תנובה בהקשר זה הוא בעייתי, משום שהוא מתעלם מכך שתעשיית הבשר בכללותה (ולא רק מוצרי המותג "אדום אדום", שבו עסקה "כלבוטק") מבוססת, לאמיתו של דבר, על גרימת סבל בלתי מוצדק לבעלי חיים.
בתגובה לדבריו של גלעד העלה לוי תיאוריה משונה, והצהיר כי מי שטוען שלבעלי חיים נגרם סבל צריך לקבל גם את האפשרות שלירקות נגרם סבל כתוצאה מאכילתם, וכן שאין דרך "אובייקטיבית" לדעת אם בעלי החיים בכלל סובלים או לא; ומכאן, סבור לוי, שאין להתנגד לאכילת בשר.
ראוי להדגיש כי התיאוריה המשונה של לוי לא היתה פרי של גחמה רגעית או של איזו פליטת פה חד-פעמית, משום שהוא העלה אותה כבר כמה וכמה פעמים בהזדמנויות שונות (בכל המקרים שבהם הזדמן לי להאזין לדבריו בעניין זה היו גם הם בתגובה לדברי התמיכה של אברי גלעד בצמחונות). משום כך נראה כי ראוי להשיב, ולו בקיצור נמרץ, על טענותיו של לוי, כדי שלפחות להבא יטרח ויביא נימוקים טובים יותר לדבריו.
כאמור, לוי טוען כי אין דרך לבחון באופן אובייקטיבי (או "מדעי") את סוגיית סבלם של בעלי חיים. זוהי טעות מרה. בתחום זה נערכו – ועודם נערכים – מחקרים מדעיים רבים, ואין בכך כל בעיה. נכון, כמובן, שלא ניתן "לחדור" אל תוך תודעתו של בעל חיים – ממש כשם שלא ניתן לחוש באופן ישיר את תחושותיו של אדם אחר – אבל אין זאת אומרת שלא ניתן להסיק על הרגשותיהם באופן עקיף.
למען האמת, לשם כך אין אפילו צורך במחקר מדעי. כפי שטען גלעד בתשובה לתיאוריה של לוי, שום אדם סביר המתבונן בחיה סובלת לא יוכל להכחיש את מציאותו של סבל זה. בעלי חיים מביעים סבל בדומה לבני-אדם – גם אם הם מנועים מלבטאו במלים – באמצעות צווחות, נאקות, יללות וכיוצא בהם.
ומה בנוגע לטענתו של לוי על רגשותיהם של ירקות וחבריהם הצומחים? האם באמת יש אפשרות, ולו הדחוקה ביותר, שלמלפפונים נגרם סבל כתוצאה מאכילתם? ובכן, לא. למלפפונים אין המנגנונים הפיזיולוגיים הנחוצים כדי לאפשר חוויה של כאב: בעיקר, אין להם מוח ואין להם מערכת עצבים. משום כך הם אינם מסוגלים לסבול, ואין שום סיבה הגיונית להביע כלפיהם רחמים, ממש כשם שאין טעם להביע רחמים כלפי "סבלו" של הענן הנמוג ברוח. אותו הדבר נכון גם ביחס לבעלי חיים רבים, כגון חיידקים, אמבות ונגיפים. ישנם בעלי חיים (חרקים למשל) המצוידים אמנם במוח, אבל גם הם נטולי יכולת לחוות סבל, מסיבות דומות.
כמובן, תמיד נותרת האפשרות (העקרונית) שעובדות חדשות ובלתי צפויות יתגלו יום אחד, ושכתוצאה מכך יתברר כי ידיעותינו על סבלם של בעלי החיים טעונות תיקון. אבל אין שום סיבה הגיונית להניח שעובדות חדשות מעין אלו יביאו לשינוי מוחלט בידיעותינו בנושא זה: אבנים ועננים אינם מסוגלים לסבול, וכן גם מלפפונים ושאר ירקות. בני-אדם ויונקים אחרים (כגון פָּרות וכלבים) מסוגלים לסבול, ומשום כך ראוי להימנע מלגרום להם סבל מיותר. מי שמעוניין בכל זאת להוסיף לאכול בשר – יואיל נא ויימנע מלהביא ראיות מגוחכות למוסריות מעשיו.
מי שמעוניין ללמוד עוד על נושא זה ימצא עניין רב בספריו של הפילוסוף פיטר סינגר (Singer), למשל "Eating"; ספר מומלץ נוסף הוא "אתיקה, רגשות ובעלי חיים", מאת זאב לוי ונדב לוי (ספריית-פועלים ואוניברסיטת חיפה, 2002).