כמה מקוראי מדור הספורט של "הארץ" יקדישו עשר דקות מזמנם לכתבה בת 1,500 מלה על שפת הכדורסל (טרנזישן, שוטינג-גארד, סיידליין)? וכמה מצרכני הספורט של "מעריב" יטרחו לצלול לעומק חמישה עמודים על מעמדו של מאמן הכדורסל הישראלי?

למרות הרייטינג הנמוך הצפוי למוספי פתיחת העונה בכדורסל, יש עדיין עיתונים שלא מוותרים. הם לא נמנים עם החזקים והעשירים, אבל משתדלים לעשות את המיטב למען קוראיהם. גם למי שלא משתגע על כדורסל נעים לקום בבוקר ולגלות שלעיתון יש בשבילו סוכרייה: מוסף עצמאי שמוקדש לענף הספורט השני בחשיבותו. ירצה – יקרא, לא ירצה – לפחות יידע שבשוקן ובקרליבך היו מי שכיבדו את המקצוע והשקיעו למענו ולמען תרבות ספורט בתקשורת.

"ידיעות אחרונות", לראשונה זה שנים רבות, ויתר על מוסף מיוחד. מבחינתו, כל העסק שווה רק קבוצה וחצי (מכבי תל-אביב והפועל ירושלים), וכל היתר אוויר. 13 עמודים הוא הקדיש לפתיחת העונה ביום חמישי בתוך מדור הספורט, שהכיל 24 עמודים. שמונת העמודים הראשונים הוקדשו לכדורגל, רכילות ותשבץ. הכדורסל, "פרויקט מיוחד" הם קראו לו, המשיך מהאמצע והסתיים במודעה לשיווק קלפי כדורגלנים, עם גילי ורמוט ומאור בוזגלו. כך מפנק מדור ספורט, המתיימר להיות החשוב והמוביל, את חובבי הכדורסל והספורט בכלל. הכדורגל מעל הכל.

השאלה אם העיתון פירסם את החומר במוסף עצמאי או במסגרת המדור היומי אולי אינה קריטית, אבל בוויתור של "ידיעות" על מוסף כדורסל יש אמירה. "הארץ" ו"מעריב" התייחסו לאירוע כאל יום חג וכיבדו את המעמד, בעוד שהעיתון החזק במדינה המשיך בשגרת חולין, משיקולי רייטינג או משיקולי תקציב. לאוהדי הכדורסל מגיע פעם בשנה שי קטן מהעיתון שלהם. ב"ידיעות" חשבו אחרת.

שערי מוספי הכדורסל של "מעריב" ו"הארץ"

שערי מוספי הכדורסל של "מעריב" ו"הארץ"

שער מוסף הכדורסל של "הארץ" (36 עמודים) הציג הפקה מקורית: המאמן החדש ליאור ליובין והשחקנית שלא נגמרת אינה גורביץ', בת ה-42, משחקים כשהם על מדי א'. בכך גם הוענק כבוד לכדורסל הנשי. יבורכו.

במוסף שבע כתבות, כל אחת בונבוניירה בפני עצמה: סיפוריהם האישיים של ליובין וגורביץ', גאוות היחידה של אוהדי הכדורסל השרופים ביותר, השפה של המשחק, כל מה שרציתם לדעת על עמדות השחקנים, כתבה על נערי פוסטר והצצה אל עולמם של תלמידי אקדמיית הכדורסל במכון וינגייט. ואם תרצו, אפילו חברת הכבלים יס ראתה ב"הארץ" את הבית הטבעי של המכורים לענף ושילמה עבור מודעת שידורי ליגת ה-NBA ב-ESPN, אותו ערוץ שהוט בעטה החוצה בגסות. בקיצור, מוצר עיתונאי לתפארת, שסגר שנה משובחת של מוספים מיוחדים.

"מעריב" (32 עמודים) הלך בשער על בטוח, עם שחורציאניטיס ממכבי תל-אביב וסולומון מהפועל ירושלים, יד ביד. סיפוריהם של השניים פותחים את המוסף, שמרכז הכובד השני שלו הוא פרויקט מושקע העוסק במצב מאמני הליגה. יש גם ראיון עם אגדת הכדורסל מאיר טפירו, שעבר למכבי אשדוד, העולה החדשה.

נבחרת הכדורסל המעולה של "מעריב" – אבי אורנן, עפר שלח ואביב לביא – הטביעה על הטקסטים חותם של איכות. שאר העמודים הוקדשו לסיקור עשר הקבוצות. העמודים מעניינים, דינמיים ומביאים יותר תוכן מבעבר. הדובדבן הוא ראיון אישי קצר עם כל מאמן, ובסיומו שאלה מקצועית של מיליון דולר: איך תתנהל כשאתה מוביל בנקודה 15 שניות לסיום, והכדור בידיים של היריבה.

גם ב"ידיעות" הלכו על שער בטוח, שהוא סוג של בנאליה מנצחת: שני מאמני הגדולות, דייוויד בלאט ועודד קטש, עומדים גב אל גב. כיוון שמדובר בשער של כל מדור הספורט, נאלץ חלון הראווה של פרויקט הכדורסל לסבול מהנוכחות המתלהמת של תככי נבחרת הכדורגל. ראיון משותף, ענייני ויבשושי, של בלאט וקטש הוא השלד. זו הכתבה היחידה בפרויקט "ידיעות". שאר העמודים הוקדשו לסיקור הקבוצות (עמוד לכל אחת), ובהם הציגו השחקנים צילומי עבר שלהם. הסיקור נארז בתמצות, עם המון מספרים, ובסך-הכל נפל מזה של "מעריב".

כמה סמלי שבשבוע שבו התנפצה עוד בועה מפס הייצור של הכדורגל הישראלי, כשהנבחרת איבדה בינתיים סיכוי מעשי להעפיל ליורו 2012, החליטו ביומון הכדורגל מרחוב מוזס לשים פס על ליגה מרתקת שהסתיימה בעונה שעברה בדרמה קורעת (מכבי תל-אביב איבדה את האליפות לגלבוע/גליל). העובדה שב"ידיעות" לא מצאו מקום גם לדבר הטריוויאלי ביותר – לוח משחקי העונה – מעידה כי אפילו פרויקט הכדורסל נעשה כלאחר יד. הכתבה ב"הארץ" על שפת המושגים היתה מגדירה את זה כמיס-מץ'.

אל תאמינו לפרומואים

ערוץ 10 שיווק בפרומואים את משחקי הנבחרת בכדורגל כאילו מדינה שלמה ניצבת מאחוריה. מאוד מאוד לא מדויק. הנבחרת סובלת כבר שנים מנסיגה בולטת באמון הקהל. למשחק החשוב מול קרואטיה בשבת שעברה ברמת-גן הגיעו 30 אלף, לעומת 40 אלף במשחקים חשובים בקמפיינים קודמים, ועל-פי ידיעה של א. טבק ב"מעריב", כ-10,000 איש נכנסו באמצעות הזמנות חינם שחולקו בנדיבות כדי למלא את היציעים.

מילא הפרומו המעוות הזה, אבל כשבערוץ 10 דיווחו בקדימונים השבוע שמכבי תל-אביב תשודר אצלם בגמר גביע הליגה ביום חמישי, עוד לפני ששיחקה בחצי הגמר, כאילו התוצאה כבר נקבעה מראש, זה כבר זילות וחוסר כבוד לספורט. אם מכבי תל-אביב היתה מפסידה לנתניה בחצי הגמר, האם מנהלי ערוץ 10 היו עומדים בהבטחתם ומשדרים את הגמר בין נתניה לירושלים בתשע בערב, במשחק ששווה רייטינג של אחוז ורבע?

3 קטנות

איל ברקוביץ' הורחק עד סוף העונה בגלל העלבת דייני ההתאחדות, אבל ב-ONE, אתר הבית של שחקן העבר, הבליטו דווקא את הקנס שספג, העונש הפחות משמעותי.

גם בטבלה המאופסת באתר ערוץ הספורט, הממתינה לפתיחת העונה, מדורגות מכבי תל-אביב וירושלים במקום הראשון והשני. כל היתר מופיעות בסדר אקראי, כולל האלופה (גלבוע/גליל), שמשתרכת במקום החמישי המכובד. תרבות הרייטינג טבועה עמוק במוחות העורכים. טעות הדגימה הפרוידיאנית בלתי ניתנת לשינוי.

באתר ערוץ הספורט דיווחו שהמשחק בין איטליה לגרמניה נדחה, מה שלא מנע מגרמניה לנצח עוד באותו יום את קזחסטן. סופרסטארים.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il