אורן ליבוביץ', הבעלים של אתר com.קנאביס.www, לא הצליח להוכיח כי לאתר שלו מוניטין המצדיק בלעדיות על המילה "קנאביס" כשם לאתר תקשורת, כך פסק בשבוע שעבר השופט גדעון גינת מבית-משפט המחוזי חיפה. בשל כך, בין היתר, דחה השופט גינת את תביעת ליבוביץ' והתיר לגלעד ששון להמשיך ולהפעיל את האתר שלו, com.קנביס.www.
לפני כשנתיים פנה ליבוביץ' לבית המשפט בבקשה שיורה לששון לחדול מלעשות שימוש בכתובת com.קנביס לצורך אתר האינטרנט שלו, וכן לפצותו ב-100 אלף שקלים בגין השימוש שכבר ביצע בשם הדומה. לפי התביעה של ליבוביץ', שהוגשה באמצעות עו"ד דקל-דוד עוזר, קיים חשש של ממש כי ששון הטעה את הציבור וביצע "גניבת עין".
"קנאביס", הצהיר ליבוביץ', הוא אתר ש"מדווח על חדשות מישראל והעולם הרלוונטיים לסם 'קנבוס', לרבות עניינים פוליטיים, תרבותיים ומחקרים הקשורים לסם וההתקדמות החוקית להפיכתו לחוקי בישראל ובעולם". לאתר עשרות אלפי כניסות מדי יום, כתב ליבוביץ' בתביעתו, והוא הפך מאז היווסדו בשנת 2011 לשם דבר. "ללא כל ספק", הוסיף ליבוביץ', "השם 'קנאביס' מזוהה לחלוטין עם המגזין בכל הקשר, למעט בהקשר הביולוגי של הצמח 'קנאביס' בקרב קהל יעד עצום של מאות אלפים שקוראים את המגזין מדי חודש".
לדבריו ששון רצה להקים אתר מתחרה, אך במקום להתחיל מאפס העדיף לגנוב את שמו של אתר קיים, תוך שינוי קל באיות כתובת האתר. ששון, כך לפי ליבוביץ', הסתיר את זהותו כמקים האתר ורק יד המקרה הביאה לכך שבמהלך פגישה בין השניים התרברב ששון בפני ליבוביץ' כי הוא הבעלים של האתר, זאת מבלי לדעת עם מי הוא מדבר. בעקבות זאת דרש ליבוביץ' מששון לחדול מלהפעיל את האתר והוא אכן הפסיק לזמן מה, אך שב להפעילו, מה שהביא את ליבוביץ' לפנות לבית-המשפט.
ששון טען להגנתו, באמצעות עו"ד אהוד גבריאלי, כי השם "קנביס" הוא שם גנרי ועל כן אין לליבוביץ' כל בעלות עליו. עוד טען כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב שכן ליבוביץ' לא גילה כי ששון רכש את הדומיין com.קנביס כ-10 חודשים לפני שליבוביץ' רכש את הדומיין com.קנאביס, וכן הסתיר כי ניסיונו של ליבוביץ' לרשום את "קנאביס" כסימן מסחרי נדחה על ידי רשם סימני המסחר.
מלבד כל זאת טען ששון כי קיים הבדל משמעותי בין התוכן של שני האתרים. האתר שלו מספק מידע על קנביס רפואי, תהליך קבלת הרישיון לקנביס רפואי, הזנים השונים שלו, ספקים שלו וכדומה, זאת בעקבות תאונה אישית שעבר, והניסיון הפרטי שלו עם שימוש בקנביס רפואי. להבדיל, האתר של לייבוביץ' הוא אתר של אקטיביסט המקדם לגליזציה של מריחואנה. "בעוד שפעילות אתר הנתבע נעשית במטרה לסייע לקהל צרכני הקנביס הרפואי, ללא מודל עסקי או הכנסות, אתר התובע הוא עסק לכל דבר, ולו עורכי תוכן, צלמים, מפיקים ומפרסמים", טען בכתב ההגנה.
ששון גם הציג בפני בית-המשפט את ההבדל הגראפי בין האתרים והלוגואים שלהם.
לוגו אתר קנאביס
לוגו אתר קנביס
לפי ששון, הטענה של ליבוביץ' כאילו המילה "קנאביס" משויכת בתודעת הציבור למגזין שלו הינה "חסרת בסיס ושחר". המילה "קנביס" או "'קנאביס" היא מילה גנרית, שם מדעי של הצמח, טען, ועל כן איש אינו יכול לנכס אותה כשם מסחר ולמנוע מאחרים להשתמש בה לתיאור מוצריהם.
אשר לרישום הדומיין באמצעות גורם שלישי, הסביר ששון כי המהלך נבע מכך שבשנת 2010 המצב המשפטי בישראל והרדיפה של משתמשי קנביס על ידי רשויות החוק עוררו אצלו חשש.
השופט גינת קיבל את טענות ההגנה של ששון ודחה את התביעה של ליבוביץ'.
ליבוביץ' "לא הוכיח קיומו של מוניטין כנדרש לצורך העוולה הנדונה", כתב השופט גינת. "גם אם נניח, כטענתו, כי אתר 'קנאביס' זוכה לחשיפה נרחבת, לא הוכח כי המבקרים בו מזהים את השם 'קנאביס' אך ורק עמו, או שהם מוצאים חשיבות מיוחדת באתר הקונקרטי כמקור לתכניו".
בנוסף קבע השופט כי ההבדל בלוגואים של האתרים מונע בלבול. "מכיוון שלוגו אתר התובע מובחן היטב מלוגו אתר הנתבע – בשל הסלוגנים השונים הכלולים בהם – אין לבחון את גניבת העין אך ורק בהתייחס לכתובות האתרים. [...] נוסף על המובחנות הלשונית, קיימת גם מובחנות חזותית-עיצובית בין שני הסמלילים. אפילו היינו מניחים, שאתרו של התובע זכה למוניטין, לא היה בכך כדי להקים הגנה לשם 'קנאביס'".
לאור כל זאת דחה השופטת את תביעת ליבוביץ' וחייב אותו בהוצאות משפט ובנוסף בשכר טרחת עורך-דין בסך 20 אלף שקלים.
44032-04-17