היומון החרדי "יתד נאמן" מצטרף לרשימה הארוכה של כלי התקשורת שייאלצו להתמודד עם תביעה ייצוגית בגין מכירת תוכן למפרסמים והטעיית הציבור. בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בשבוע שעבר לבית-המשפט המחוזי בירושלים נטען כי עורכי "יתד נאמן" נוהגים לפרסם ידיעות חדשותיות ואפילו "פניות קוראים" בלי לאותת לקוראים ולו ברמז כי מדובר למעשה בפרסומות. מגישי התביעה מבקשים מבית-המשפט להורות לעיתון לפצות את קוראיו בסכום של כ-20 מיליון שקל.

התביעה נגד "יתד נאמן" מצטרפת לשורה של הליכים ייצוגיים שנפתחו נגד גופי תקשורת בגין פרסום סמוי. ההליך המתקדם מביניהם הוא תביעה ייצוגית שהוגשה נגד ynet ב-2015 והניבה חוות דעת נחרצת מטעם משרד היועץ המשפטי לממשלה, שהבהיר כי תופעת הפרסום הסמוי מנוגדת לחוק. מאז נפתחו הליכים גם נגד "וואלה", "ידיעות אחרונות", "הארץ" ו"דה-מרקר", "מעריב" ו"ג'רוזלם פוסט", "כלכליסט", ערוצי הטלוויזיה רשת 13 וקשת 12, mako, ערוץ הספורט, One, "טיים אאוט" ו"כיכר השבת". כל ההליכים עדיין מתנהלים.

את התביעה נגד "יתד נאמן" הגישו עורכי-הדין ראובן ויעקב ביטון בשם אליהו כהן, מחנך וקורא קבוע של "יתד נאמן", לדבריו, המתגורר בביתר-עילית. "הליך זה עוסק בהכחדת הפרסום המטעה והסמוי בעיתון היוצא לאור על-ידי המשיבה", מצהירים המגישים. לדבריהם, העובדה ש"יתד נאמן" הוא ביטאון של פלג ספציפי בחברה החרדית – ליטאים תומכי מפלגת דגל-התורה – הופכת את קוראיו לקהל שבוי, ואת הפגיעה בהם לקשה במיוחד.

לפי מגישי התביעה, העובדה ש"יתד נאמן" הוא ביטאון של פלג ספציפי בחברה החרדית – ליטאים תומכי מפלגת דגל-התורה – הופכת את קוראיו לקהל שבוי, ואת הפגיעה בהם לקשה במיוחד

לטענתם, עבור רוב קוראי "יתד נאמן", העיתון הוא המדיום היחיד שדרכו הם נחשפים לעולם שמחוץ לסביבתם המיידית. לא מדובר רק במקור לחדשות: לטענת עורכי-הדין, זוהי גם הדרך שבה הקוראים נחשפים ל"השקפת מנהיגי הציבור הליטאי", שהיא בגדר "דעת תורה". קוראי "יתד נאמן", כך נטען, "אינם בוחרים בעיתון זה משלל עיתונים אחרים אופציונליים שיש בדוכני העיתונים", שכן במגזר החרדי עיתון יומי הוא חלק מההגדרה הקולקטיבית של הפלגים השונים, ותכניו עוברים פיקוח על-ידי "ועדה רוחנית" שמוודאת ש"תוכן העיתון יתאים לרוח קהל קוראיו". לפיכך, גורסים מגישי התביעה, "העיתון למעשה מהווה את השער היחיד של הקורא לעולם החיצון".

בבקשה שהוגשה לבית-המשפט מוצגות דוגמאות רבות לידיעות חדשותיות שקידמו מפרסמים שונים, אך היא אינה כוללת הוכחות חד-משמעיות לכך ששולם עבורן כסף. אחת הסיבות לכך היא שבניגוד לכלי תקשורת אחרים, שמספקים חיווי כלשהו במקרים של מכירת כתבות – "בשיתוף", או במקרה הפחות גרוע "תוכן שיווקי" – בדוגמאות שהובאו מתוך גליונות "יתד נאמן" אין שום חיווי כזה.

"קוראי העיתון לא יזהו אף לא סימן קל בכדי להבהיר לקורא השבוי כי מולו ניצבת מודעה שהתחפשה לכתבה חדשותית", טוענים מגישי התביעה. לדבריהם, חלק ניכר מהכתבות הפרסומיות אף נדפסות במדור שנושא את הכותרת החד-משמעית והמטעה "חדשות".

לפי הבקשה, רשימת רוכשי התוכן ב"יתד נאמן" מונה כמה מהגופים הגדולים במשק: בנק לאומי, הבנק הבינלאומי, אגד, קוקה-קולה ישראל וקופות החולים כללית, מכבי ומאוחדת

לצד הידיעות הפרסומיות, טוענים מגישי התביעה, ב"יתד נאמן" גם מוכרים למפרסמים חלקים ממדור המכתבים למערכת, שנקרא "רשות הרבים". "אופי המודעות במדור זה (המכתבים הקנויים לכאורה; א.ב), והעובדה כי לכאורה המודעות נכתבות על-ידי קוראי העיתון על-פי חווייתם האישית, נותנים ממד של אובייקטיביות ואמינות לאמור במדור, מעין 'עדות מכלי ראשון'", נכתב בבקשה. "יצוין כי משום מה בחלק גדול מאותן מודעות נוהגים הכותבים האנונימיים לפרסם את פרטי ההתקשרות עם מושא הפרסום, 'לתועלת הרבים'".

לפי הבקשה, רשימת רוכשי התוכן ב"יתד נאמן" כוללת גופים מגזריים רבים, ולצדם כמה מהגופים הגדולים במשק: בנק לאומי והבנק הבינלאומי (שמחזיק בבנק פועלי אגודת-ישראל); קופות החולים כללית, מכבי ומאוחדת; בתי-החולים שיבא והדסה עין-כרם; יצרנית מוצרי החלב טרה מקבוצת קוקה-קולה ישראל; יצרניות תרכובות המזון לתינוקות סימילאק ומטרנה וחברת התחבורה אגד.

מגישי התביעה מתעכבים במיוחד על שני גופים, מכון "אלפא בריין סנטר" ו"החברה המרכזית למימוש זכויות", שמתוארים כ"חברות עסקיות המנוהלות על-ידי מר שמאי שזירי ומפרסמות באופן קבוע אצל הנתבעת פרסומות בעמוד השער של העיתון וכן פרסומות על עמודים מלאים בעמודים הפנימיים של העיתון".

לבקשה מצורפות כמה דוגמאות לכתבות שמקדמות את השירותים הללו, למשל כתבה שנושאת את הכותרת "10 עובדות שכדאי לדעת על דיכאון ועל הדרך היעילה לטפל בה" (כך במקור). לצד המידע הבסיסי המובטח בכותרת, הכתבה כוללת המלצה מפורשת על טיפולים שמציעה חברת "אלפא בריין סנטר", שמוגדרת כ"מרכז לשיפור תפקודי המוח" באמצעות מכשור שטיבו אינו מפורט.

מכתבים יחצניים שפורסמו במדור "רשות הרבים", מתוך התביעה (לחצו להגדלה)

במקביל לכתבות מסוג זה, כותבים מגישי התביעה, מתפרסמים ב"יתד נאמן" שלל "מכתבים למערכת" שמהללים את המכון. "בננו היקר התחיל ישיבה קטנה השנה ומאוד חששנו מעתידו, כיצד יישב ימים שלמים וילמד, איך יצליח להתרכז לאורך זמן", נכתב באחד המכתבים, שנחתם על-ידי "משפחת ל'" מביתר-עילית. "הילד היה מסתובב ימים שלמים בחוסר שקט, לא הצליח להתרכז, לא היה מסוגל לשבת הרבה זמן במקום אחד. בעבר קיבל ריטלין בהמלצת רופא, אך הילד הפסיק ולא הסכים לקחת יותר בגלל תופעות הלוואי, שגרמו לו להרגיש לא טוב".

הטיפול ב"אלפא בריין סנטר", נטען במכתב, פתר את כל הבעיות ואיפשר לילד לא רק ללמוד כשורה – אלא גם ליהנות מכך. שאר המכתבים דומים באופיים, ונושאים חתימות דוגמת "המשפחה של דודי" ו"ההורים של יוסף", ללא שמות מלאים.

לטענת התובעים, אנשי "יתד נאמן" עוברים על חוק הגנת הצרכן, שאוסר על פרסום מטעה, לרבות "פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת". לפיכך הם דורשים מבית-המשפט להורות למערכת העיתון לחדול מפרסום תוכן שיווקי ולייצר מעתה והלאה הפרדה ברורה בין פרסומות לתוכן מערכתי – וגם לשלם פיצויים בגין הפגיעה שנגרמה לקוראים עד כה.

להערכת מגישי התביעה, ל"יתד נאמן" נחשפים באופן קבוע כ-200 אלף איש – כ-50 אלף מנויים, וכ-144 אלף קוראים שנחשפים למהדורה החינמית שלו, שמופצת אחת לשבוע. כל אחד מהקוראים הללו, טוענים עורכי-הדין, זכאי לפיצויים בסך כ-100 שקל. לפיכך הם מבקשים מבית-המשפט לקבוע שהנזק שנגרם לקוראים בשל הפרסום הסמוי עומד על כ-19.7 מיליון שקל.

ב"יתד נאמן" טרם הגישו תגובה לבקשה.

53122-05-19

* * *

לעיון בבקשה שהוגשה לבית-המשפט

להורדת הקובץ (PDF, 3.02MB)