עורך "ידיעות אחרונות" לשעבר, רון ירון, לקח חלק בדיונים סודיים שקיימו המו"ל ארנון מוזס וח"כ איתן כבל על "חוק 'ישראל היום'" – כך עולה ממסמך שפרסם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. בשנת 2014, אז הוגשה הצעת החוק, כבל הכחיש בתוקף כי עמד בקשר עם אנשי "ידיעות אחרונות" בנוגע להגשתה וקידומה. מאוחר יותר, במסגרת החקירה, התברר כי כבל נפגש עם מוזס ועם ירון, שוחח עמם בטלפון בקביעות והחליף איתם עשרות מסרונים.

בתגובה לפניית "העין השביעית", רון ירון לא מכחיש את הדברים – אולם טוען כי מעורבותו הפעילה ביוזמת "חוק 'ישראל היום'" היתה לגיטימית ונעשתה במסגרת מאבק לגיטימי על "עתיד העיתונות הכתובה בישראל". ירון מכחיש כי נתן או הבטיח לכבל תמורה בדמות סיקור חיובי. עם זאת, בדיקה של גליונות "ידיעות אחרונות" מהתקופה הרלבנטית העלתה בעבר כי העיתון אכן זיכה את כבל בסיקור חיובי ומוגבר.

הבחישה של מוזס וראש הממשלה נתניהו ב"חוק 'ישראל היום'" היא חלק מרכזי מ"תיק 2000", שבמסגרתו מוזס יעמוד לדין באשמת הצעת שוחד ונתניהו באשמת מרמה והפרת אמונים (בכפוף לשימוע). מדבריו של מנדלבליט עולה כי אף שרון ירון אינו חשוד בביצוע עבירה כלשהי – הוא היה מעורב במגעים הסודיים עם מגיש ההצעה באופן שלא היה ידוע עד כה.

הצעת החוק נועדה להגביל את הפצתו החינמית של "ישראל היום", ותוארה על-ידי אנשי החינמון כמהלך שיביא לסגירתו. היא עברה בכנסת בקריאה טרומית בנובמבר 2014, אך זמן קצר לאחר מכן הוקדמו הבחירות, והיא ירדה מעל סדר היום. לטענת בנימין נתניהו, קידום ההצעה היה המניע לפיזור הכנסת והחלטתו ללכת לבחירות.

בשבוע שעבר, עם פרסום ההחלטה להעמיד לדין את נתניהו, הפיץ מנדלבליט מסמכי סיכום בנוגע להכרעותיו בעניין יתר החשודים בפרשיות הפליליות. באחד מהמסמכים הללו הסביר היועץ המשפטי לממשלה מדוע הוחלט לא להעמיד לדין את ח"כ כבל, ואגב כך חשף שעורך "ידיעות אחרונות" הוכנס בסוד העניינים של המהלך לקידום "חוק 'ישראל היום'".

מנדלבליט: "לפי האינדיקציות בחומר החקירה, השיחות בין ח"כ כבל ובין ירון ומוזס נסובו סביב הצעת החוק האמורה, שכאמור עשויה היתה להיטיב משמעותית עם מוזס"

"על-פי האינדיקציות בחומר החקירה", כתב מנדלבליט, "השיחות בין ח"כ כבל ובין ירון ומוזס נסובו סביב הצעת החוק האמורה, שכאמור עשויה היתה להיטיב משמעותית עם מוזס. בתוך כך עלה גם כי ח"כ כבל פנה לרון ירון והלין על אופן סיקורו, באופן שעורר שאלה האם ח"כ כבל, ירון ומוזס כרכו בין שני הדברים – הצעת החוק המיטיבה עם מוזס מזה, וסיקורו בקבוצת 'ידיעות אחרונות' מזה".

בסופו של דבר הוחלט לא להעמיד לדין את כבל ומוזס בגין המגעים הללו, שכללו עיסוק בנוסח הצעת החוק, בנימוק שלפיו "ממצאי החקירה אינם מלמדים ברף הדרוש בפליליים כי כבל או מוזס כרכו את אופן הסיקור של כבל בייזום או קידום הצעת החוק". עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה לא שלל את עצם קיומם של המגעים בין חבר-הכנסת למוזס וירון – ואף מצא לנכון לציין אותם במסמך רשמי שהופץ מטעמו.

זהו לא הקשר היחיד בין העורך לשעבר של "ידיעות אחרונות" למשא-ומתן המושחת שניהלו מוזס ונתניהו. בתמלילי השיחות שנחשפו בחדשות ערוץ 2, מוזס מזכיר את ירון כמי שיוציא לפועל את הסיכומים בינו לבין ראש הממשלה, ואף מציין כי "היו כמה דברים קטנים, אחד או שניים" שירון ביקש, "וזה קרה". בכתב החשדות שהגיש מנדלבליט לנתניהו נכתב במפורש כי מוזס הציע לראש הממשלה "קו ישיר" לרון ירון ולמקבילו ב-ynet דאז, ערן טיפנברון, כדי שנתניהו יוכל "להשפיע על תוכנן של ידיעות פרטניות".

מבדיקת "העין השביעית" עולה כי אחד המהלכים שעשה מוזס לשם רכישת אמונו של נתניהו היה הצנעה של ידיעה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות". הידיעה עסקה בדרישה לזמן את שרה נתניהו לעדות בבית-המשפט במסגרת תביעתו של מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה. עורך העיתון באותה העת היה רון ירון.

ארנון (נוני) מוזס בצאתו מחקירה ביחידת להב 433 בלוד. 15.1.17 (צילום: קוקו)

מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, בצאתו מחקירה ביחידת להב 433 בלוד. ינואר 2017 (צילום: קוקו)

ירון עזב את "ידיעות אחרונות" בקיץ 2018 לאחר קרוב לשלושה עשורים בעיתון. לקראת סוף הקדנציה, אחרי חשיפת המגעים הסודיים בין מוזס לנתניהו, הצהיר ירון כי גם אם המו"ל וראש הממשלה היו כורתים עסקה – הוא ושאר עובדי העיתון לא היו מאפשרים לה לצאת לפועל. עם זאת, ירון נמנע מלהתייחס להתבטאות של מוזס על ה"דברים הקטנים" שהוא כביכול ביקש, ונמנע גם מלהתעמת בפומבי עם האיש החזק של "ידיעות אחרונות", ששילם את משכורתו וכעבור זמן מה גם הראה לו את הדלת.

כיום מתמודד ירון על תפקיד מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי. ועדת האיתור שעוסקת במינוי דחתה לאחרונה פנייה שדרשה לפסול את מועמדותו על רקע "תיק 2000". מגיש הפנייה, עו"ד שחר בן-מאיר, הגיש אתמול (3.3) בקשה מחודשת בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה, והתריע כי מינויו של ירון יהיה "החלטה בלתי סבירה וקיצונית להחריד". המידע על מעורבותו של העורך לשעבר בדיונים על "חוק 'ישראל היום'" שהתקיימו מאחורי הקלעים של הזירה הפוליטית אינו נכלל בפנייתו של בן-מאיר, והוא עשוי לחזק את הטיעונים נגד מינויו של ירון לתפקיד הבכיר.

ירון: נפגשתי עם כבל, אבל לא הבטחתי כלום

רון ירון, בתגובה לפניית "העין השביעית", אינו מכחיש את דבריו של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לשיח שהתקיים בינו ובין כבל, אך טוען כי עשה זאת משום ש"חוק 'ישראל היום'" היה מהלך מחויב המציאות. "נפגשתי כעורך 'ידיעות אחרונות' עם ח"כ איתן כבל כפי שנפגשתי עם אישי ציבור רבים, כמתחייב מתפקידי. חלקתי עם כל באי משרדי את מה שאני תפסתי – ולטעמי כל מי שתקשורת חופשית חשובה לו צריך לתפוס כך – כניסיון של כלי תעמולה חינמי לרסק מתחרים עיתונאיים מקצועיים", מסר ירון.

"כמי שאמון רק על הצד המערכתי, לא היה מדובר כאן מבחינתי על עניין מסחרי אלא על שאלת עתידה של העיתונות הכתובה בישראל. די אם אזכיר את המאבקים – הלגיטימיים – סביב ערוץ 10, ערוץ 20, התאגיד והטלוויזיה החינוכית: עיתונאים ועורכים בכירים היו שותפים פעילים בניסיון להשפיע בנדון ולהציף את הבעייתיות במתן הקלות למתחריהם או הכבדה עליהם. אין בכך כל פסול, כל עוד לא הובטחה תמורה בעבור היענות לדרישות.

איתן כבל (צילום: מרים אלסטר)

איתן כבל (צילום: מרים אלסטר)

"וזה בדיוק מה שקרה, או יותר נכון לא קרה, במקרה הזה: מעולם לא פעלתי כדי לתת לח"כ כבל שום כיסוי חיובי עודף, וכמובן שלא הבטחתי לו דבר. כבל, כמו כמעט 120 חברי-כנסת אחרים שפנו אלי מעת לעת עם טרוניות לגבי אופן סיקורם בעיתון. אין עורך של כלי תקשורת מרכזי שלא חשוף לטענות מהסוג הזה, שהרי כל פוליטיקאי משוכנע שהוא מקופח לעומת עמיתיו".

"גם עדותי במשטרה מדברת בעד עצמה", הוסיף ירון. "זו היתה עדות פתוחה, לא חקירה באזהרה, ובמהלכה מילאתי את חובתי הן כאזרח והן כעיתונאי ועניתי בהרחבה על כל אשר נשאלתי. הניסיון של גורמים כאלה ואחרים להשתמש כעת 'נגדי' בעדות זו ובתכניה על מנת להטיל דווקא בי רבב הינו ניסיון פסול, במיוחד לאור העובדה שאין ולו גורם חקירתי אחד שמצא דופי בהתנהלותי. יתרה מזו: היועץ המשפטי מנדלבליט קובע חד-משמעית במסמך שפרסם כי אין כל אינדיקציה לכך שהובטחה לאיתן כבל תמורה כלשהי על-ידי מי מאנשי 'ידיעות אחרונות'".

באשר לטענתו זו של ירון ראוי לציין כי מה שמנדלבליט כתב הוא כי "ביחס לח"כ כבל, החלטתי לקבל את המלצת כלל משתתפי הדיונים כי אין תשתית ראייתית מספקת להוכחת רכיבי עבירת השוחד", בין היתר ובייחוד "בשל העדר אינדיקציה מספקת לכריכה בין פעולותיו בקשר להצעת 'חוק 'ישראל היום'' לבין בקשתו לשיפור הסיקור, וכן בגין היעדר אינדיקציה לכך שמי מקבוצת 'ידיעות אחרונות' הניח בפניו הצעת שוחד". בדיקה שערך אביב הורביץ במדור "מי נגד מי" ב-2014 העלתה כי בששת החודשים שבהם עבד כבל על הצעת החוק זינק מספר האזכורים שלו ב"ידיעות אחרונות" ב-70% בהשוואה לששת החודשים שקדמו לכך, ומספר תצלומיו הוכפל.

רון ירון: "אין מחלוקת שעסקת מוזס-נתניהו לא יצאה לפועל ושאני או יתר העיתונאים ב'ידיעות אחרונות' כלל לא היינו מודעים לקיומן של השיחות, ולכן גם לא יכולנו לפעול בנדון"

באשר לפניית עו"ד בן-מאיר לתאגיד השידור הציבורי מסר רון ירון את הדברים הבאים: "מדובר בהאשמות חסרות שחר. אין מחלוקת שעסקת מוזס-נתניהו לא יצאה לפועל ושאני או יתר העיתונאים ב'ידיעות אחרונות' כלל לא היינו מודעים לקיומן של השיחות, ולכן גם לא יכולנו לפעול בנדון. באחד הציטוטים שפִרסם גיא פלג מהשיחות בין מוזס לנתניהו שואל נתניהו האם ניתן לשנות את הקו המערכתי של 'ידיעות אחרונות'. מוזס משיב: 'תהיה פה רעידת אדמה'.

"לאחר שפורסם הציטוט הנ"ל כתבתי את הדברים הבאים בעמוד הראשון של העיתון: 'אתמול בערב התברר לי שאני לא רק העורך הראשי של העיתון החשוב והמשפיע במדינה. אני גם זה שמחזיק ביד את סולם ריכטר. אני אחראי על 'רעידת האדמה שתהיה פה'. או יותר נכון על זו שהיתה יכולה להיות פה, ב'ידיעות אחרונות', אם מישהו היה מנסה לשנות את הקו של העיתון. אין מצב שהעיתון הזה היה שורד את רעידת האדמה הזו. כולנו, כאיש אחד, היינו עוזבים ומחפשים בית אחר. ואז, ממילא 'ידיעות אחרונות' כבר לא היה העיתון שאתם מחזיקים כרגע ביד. מוזס ידע זאת, ולכן לא סתם בחר במלים 'רעידת אדמה'. אנחנו, העורכים והכותבים, נאמנים קודם כל לקוראים שלנו – ורק אחר-כך למי שמשלם לנו את המשכורת.

"גם היום, לאחר שעזבתי את 'ידיעות אחרונות', אני עומד מאחורי הדברים. 'תיק 2000' הוא פרשה כואבת לכל עיתונאי, לא כל שכן לעיתונאי 'ידיעות אחרונות'. יחד עם זאת אני גאה בסיקור הנקי, נטול הפניות, של הפרשה עד יומי האחרון בתפקיד העורך הראשי – ורואה בו סוג של מורשת לבאים אחרי".

איתן כבל: חוקקתי בידיים נקיות

ח"כ איתן כבל מסר בתגובה כי המגעים שקיים עם אנשי "ידיעות אחרונות" היו תקינים, וכי הוא אינו מתחרט על מעורבותו בקידום "חוק 'ישראל היום'". "דבריו של היועץ המשפטי לממשלה נכוחים וחקוקים בסלע, כל חקיקת 'חוק 'ישראל היום'' על-ידי היתה בידיים נקיות ובעבודה פרלמנטרית שגרתית. לא היתה שום כריכה בין סיקור לבין קידום הצעת החוק, ודבריו של היועץ המשפטי לממשלה מבהירים זאת היטב", מסר כבל בתגובה לפניית "העין השביעית".

איתן כבל: "זהו חוק שאני גאה בו, חוק שהפיל ממשלה, אנחנו נמצאים כבר במערכת בחירות רביעית שהעיתון מהווה ביטאון לנתניהו והייתי שב וחוזר על החוק בשנית, אך הפעם דרך הממונה על ההגבלים העסקיים"

"הקשר שהיה עם אנשי 'ידיעות' או מי מהעיתונות הכתובה היה קשר ענייני ומקצועי בלבד, קשר שבין מחוקק לבין מי שעשוי להיות מושפע מהחקיקה, כפי שמתקיים בכל הצעת חוק – זו הפרקטיקה וכך מקובל: חבר-הכנסת או יו"ר הוועדה מקבלים הערות על הצעות החוק מחברות, ארגוני חברה אזרחית וכל מי שקשור לנושא. כך גם עשיתי בכל חקיקה שלי בכנסת, וכך היו פני הדברים גם ב'חוק 'ישראל היום''.

"לעניין האשמה של עיתונאים כאלו ואחרים כאילו קיבלתי סיקור חיובי – לא היו דברים מעולם. אתם מוזמנים לבדוק את הנתונים, מעולם לא קיבלתי ראיון שער או ראיון עומק בזמן שאחרים, שאף התמודדו מולי בבחירות כאלו ואחרות, קיבלו במה רחבה וגדולה. הגיע הזמן שבמקום להטיח האשמות שטחיות וחסרות שחר שהדברים ייאמרו על בסיס עובדות, ולא על בסיס תחושות שאין להן אחיזה במציאות.

"כל האזכורים שציינתם היו במסגרת עבודתי הציבורית בכנסת ומתוקף תפקידי כיו"ר סיעת העבודה דאז – אין לי שום סיבה להתנצל על שתמיד הייתי חבר-כנסת פעיל ומשפיע. יתרה מכך, הסיקור שקיבלתי אינו שונה מסיקור בכלי תקשורת אחרים. אני חוזר ומדגיש: חקיקת 'חוק 'ישראל היום'' מבחינתי היתה בידיים נקיות, ומטרת הצעת החוק היתה לא לסגור חס וחלילה עיתון אלא לייצר שוק תקשורת הוגן ותחרותי.

"כתב החשדות נגד ראש הממשלה ומוזס גילה לכולנו כי מי שסחר ב'ישראל היום' ורצה לסגור אותו זה דווקא ראש הממשלה נתניהו. זהו חוק שאני גאה בו, חוק שהפיל ממשלה, אנחנו נמצאים כבר במערכת בחירות רביעית שהעיתון מהווה ביטאון לנתניהו והייתי שב וחוזר על החוק בשנית, אך הפעם דרך הממונה על ההגבלים העסקיים".