במהלך השנים שבהן עוסקת התקשורת בפרשיות נתניהו בולט קו אחד: רוב הפרשנים ששים לעסוק בחלקו של נתניהו בקשרי ההון-שלטון-עיתון שנחשפו, אבל לא ממהרים להתעמק בחלקם של נציגי ההון והעיתון – במיוחד בזה של ארנון (נוני) מוזס, המו"ל והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות", ומי שהפרקליטות מתעתדת להאשימו בעבירה החמורה של הצעת שוחד בפרשיית "תיק 2000".

עם פרסום כתב החשדות נגד נתניהו בשבוע שעבר נראה היה שגם במשרד היועץ המשפטי לממשלה אימצו דפוס זה: באתרי החדשות פורסם כתב החשדות המלא נגד נתניהו, ועיתונאים הרבו לצטט ממנו, אך כתבי החשדות נגד מוזס והחשודים האחרים כלל לא פורסמו. מדוברות משרד המשפטים נמסר לאחר פניית "העין השביעית" כי מטעמם הופצו רק מסמכים המסכמים את "עיקרי החשדות" נגד כלל החשודים.

במשרד המשפטים טוענים כי מעולם לא פרסמו כתבי חשדות, וכי אינם מתכוונים לנהוג כך גם כעת, או להבא. לפיכך, כתבי החשדות נגד מוזס, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' וזאב רובינשטיין לא יפורסמו על-ידי המשרד.

במשרד המשפטים טוענים גם כי בפועל, כתב החשדות המלא נגד נתניהו לא הופץ על-ידם מעולם. כיצד אפוא הגיע המסמך לתקשורת? האם הודלף על-ידי גורם בפרקליטות, על-ידי צוות ההגנה של נתניהו מסיבה טקטית כזו או אחרת, או אולי על-ידי גורם אחר ממעגל החשודים שנחשף למסמך? על כך אין לעת עתה תשובה.

כך או כך, משנחשפו החשדות המלאים נגד נתניהו, יש לפרסם גם את מסמכי החשדות נגד החשודים האחרים, ובראשם מוזס, שעדיין נמצא בעמדה בעלת עוצמה בציבוריות הישראלית. "העין השביעית" הגישה בעניין זה בקשת חופש מידע למשרד המשפטים, בדרישה לקבל את כתבי החשדות המלאים נגד מוזס ושאר החשודים.

* * *

לעיון בכתב החשדות נגד נתניהו

להורדת הקובץ (PDF, 1.5MB)

עוד על ההחלטה להעמיד לדין את נתניהו, מוזס ובני הזוג אלוביץ'