שרי החוץ של קנדה ושל ישראל, אתמול בירושלים (צילום: יונתן זינדל)
מעוניינים לחמם (1)
"מטח קסאמים לעבר ישראל", מודיעה הכותרת הראשית של "מעריב". "לאחר שבועות של שקט בדרום, שמונה רקטות קסאם נורו אמש לעבר יישובי שער הנגב", נכתב בכותרת המשנה. "איש לא נפגע ולא נגרם נזק", מדווחים כתבי "מעריב" אלי ברדנשטיין, אריק בנדר ורימון מרג'ייה, המוסיפים כי "על-פי הערכות בצה"ל, אין לחמאס אינטרס לחמם את הגזרה כעת, ועל כן הארגון לא צפוי להגיב על התגובה הצפויה של צה"ל". הכתבים מדגישים גם כי "עם זאת, גורמי ביטחון הזכירו כי ייתכן וארגונים קטנים שלא סרים במרותם לחמאס [כך במקור] ינסו בכל זאת לחמם את הגזרה". אם כן, "מעריב", עזה, תמונת מצב: מעוניינים בחילופי אש: ארגונים קטנים. יורים: ארגונים קטנים, צה"ל.
"פלסטינים גילו לצה"ל: שכחתם חייל", לשון הכותרת המסורבלת על שער "ידיעות אחרונות". "כוח שריון נכנס אתמול לכפר בודרוס בחיפוש אחר מיידי אבנים", נכתב בכותרת המשנה לידיעה של יוסי יהושוע ורוני שקד. "כשהכוח יצא, חייל אחד נשאר מאחור. 'אל תפחד, נעזור לך לצאת', אמרו לו תושבי הכפר. התושבים החזירו את החייל למפקדיו, שכלל לא הרגישו בהעדרו". "מחדל בשריון", מצקצקת כותרת המשנה על השער ומוסיפה מידע: "תושבי כפר פלסטיני דיווחו על חייל שנשכח בשטח, כי חששו שיבוצע בו לינץ'". אלא שהסיבה הזו למעשיהם של הפלסטינים כלל אינה מופיעה בידיעה ושאובה, ככל הנראה, ממוחו של העורך. ציטוט שכן מופיע בידיעה ומיוחס ל"תושבי הכפר" הוא זה: "אם החייל היה נפצע, אפילו קל, צה"ל היה הורס לנו את הכפר".
ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ומזכיר האו"ם באן קי-מון, אתמול ברמאללה (צילום: עיסאם רימאווי)
באופן מפתיע, לא מצאתי בעיתונים מאמר המצביע בהפתעה על כך שהפלסטינים אכן לא ביצעו לינץ' בידיים חשופות בחייל היהודי. בינתיים ההתפעלות מהסוג הזה נשארה נחלת המגיבים מהשמאל, המפיצים אותה ברשתות החברתיות. אולי מחר אחד מהם יקבל טור באחד העיתונים, ולכן הנה הערת אזהרה: אין דרך שתוכל לצאת טוב מהסיפור הזה. הטור שתכתוב יכלול כהנחה מובלעת שהפלסטינים הם עם רצחני שבניו מועדים להרוג בידיים חשופות אדם זר ברחובה של עיר. אחרת, מדוע אתה מתפעל מיחסם של תושבי בודרוס לחייל היהודי? והנה: אתה מתפעל. ומתפעלים העיתונים המדווחים (עצם הדיווח הוא ההתפעלות).
התגובה הקולקטיבית למידע על אודות המקרה בכפר בודרוס אינה יכולה שלא להיות אישוש לתפיסה המקובלת כ"ימנית" כלפי אופיו של אחד הצדדים בסכסוך הישראלי-ערבי. "הארץ" בוחר שלא להדפיס היום בעיתון את הדיווח שפירסם על המקרה באתר האינטרנט שלו. כנראה לא היה מקום.
"הרמטכ"ל: להמשיך לשבש את תוכנית הגרעין האיראנית", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום". "רא"ל בני גנץ בכנס הרצליה: 'אין ספק שאיראן חותרת לגרעין צבאי; העולם והאזור צריכים להמשיך לפעול לבידודה'. 'כל נקודה בישראל נמצאת תחת איום: המזרח התיכון הוא האזור המתחמש ביותר בעולם – ואנחנו המטרה'", נכתב בכותרת המשנה, המסתיימת במלים "אמש: מטח קסאמים על עזה".
מעוניינים לחמם (2)
"האמא שיקרה", לשון הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", העוסק באובססיביות הגדולה ביותר מבין הטבלואידים בפרשה מזעזעת של חשד להתעללות בילדים. "אחרי שהנתיחה קבעה כי התאום מת משבר בגולגולת: בדיקת האם בגלאי השקר מחזקת את החשד נגד ההורים", מוסרת כותרת המשנה (אדוה כהן). לצד התמונה המרכזית על השער (דמות מפוקסלת בכובע צמר) נדפסות שורות מתוך בדיקת הפוליגרף שבה נכשלה האם, בצבעים דרמטיים-עלק ובעיצוב דרמטי-עלק.
התייחסות לפרשה נמצאת גם בכותרת המודפסת על שער "הארץ", לצד תקציר ידיעה בעניין, ובכותרת זעירה על שער "ישראל היום", שתיהן מתייחסות לתוצאות הנתיחה. "מעריב" הוא היחיד שאינו מתייחס לפרשה בשער, אך מקדיש לה עמוד בקונטרס החדשות.
על-פי שנתון המועצה הלאומית לשלום הילד, 3,316 ילדים פונו במהלך השנה החולפת לחדר מיון בעקבות "פגיעות מכוונות", כלומר, אלימות שהופנתה כלפיהם (בניגוד לתאונות, "פגיעות בלתי מכוונות", שם מספר הילדים הפונים גדול פי 30). עוד על-פי השנתון, בשנים 1998–2010 היה מספר התיקים בגין עבירות נגד קטינים מחוץ למשפחה גדול ממספר התיקים שנפתחו בגין עבירות שבוצעו בתוך המשפחה. ב-2010 היה היחס 71.2% מול 28.8%. באותה שנה נפתחו 2,501 תיקים בגין עבירות שנעברו נגד ילדים בתוך המשפחה; 1,714 בגין תקיפת קטין ו-787 בגין התעללות, הזנחה ועבירות מין במשפחה. לפי הנתונים, יש עלייה במספר התיקים של עבירות נגד קטינים, מחוץ למשפחה או בתוכה: בשנים 1998–2010 נרשם גידול של 36.5%.
מה ניתן ללמוד מן הנתונים? שאלימות המופנית כלפי ילדים היא במגמת עלייה, וכי היא נושא שראוי לעלות לדיון ציבורי. האם העיסוק בפרשה הנוכחית מעורר דיון כזה? כן. בתקופה האמורה התפרסמו בעיתונים מדי פעם כתבות שעסקו בהתעללות או פגיעה בילדים (אתמול, למשל, התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבה על נזקים אפשריים שנגרמים כתוצאה מפעילות של יוגה לתינוקות).
מה עוד ניתן ללמוד מן הנתונים? שבישראל יש מקרים רבים של אלימות כלפי ילדים, וכי מקרה בודד כלשהו, כמו זה שהעיתונות בחרה לעסוק בו בהרחבה בשבועיים האחרונים, הוא אחד מני רבים ואין בו שום ייחוד לבד מזהותו של האב החשוד (וגם זה ייחוד מינורי, שולי), שהוא או גורם צדדי אחר הביא את התקשורת לבחור להתמקד בו (אולי העובדה שמדובר בתאומים, אולי הניגוד התדמיתי בין ההשתייכות החברתית וקורות החיים של החשודים ובין המעשים המיוחסים להם).
הדיון הציבורי המסוים התעורר בצורה פסיבית, לא מודעת. הרי העורכים לא החליטו לעסוק בהתעללות בילדים, אלא החליטו לעסוק בסנסציית פלילים. הדיון התפתח כתוצאה מהדחף העיתונאי למצוא דרכים חדשות לעסוק בסנסציה. האם המחיר של עיסוק במקרה אישי באופן סנסציוני, חודרני, נקרופילי ומציצני שווה את השכר של עיסוק ציבורי בסוגיה בעלת חשיבות? מי יודע. אותי, בכל אופן, זה מגעיל.
מתחמם (1)
"הנציבות מגבשת תשתית ראייתית בפרשת נתן אשל", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". "עד כה נגבו 16 עדויות בפרשה והן מאששות את המידע שלפיו אשל, ראש לשכת נתניהו, עקב אחרי ר' והטריד אותה", נכתב בכותרת המשנה. חובבי בלוג השמועות של ריצ'רד סילברסטיין, וחובבי קונסיפרציות וסיפורי מתח באופן כללי, יתעניינו בוודאי במידע שמוסר תומר זרחין, ולפיו "על-פי עדות שמסרה עובדת אחרת בלשכת ראש הממשלה במסגרת החקירה, ר' סיפרה לה כי אשל הסביר את העובדה שהוא עוקב אחריה בכך שהדבר נעשה בשליחותה של רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו".
במדור הדעות של העיתון מכנה ארי שביט את סביבתו של ראש הממשלה בכינוי "מכולת", ואחרי שהוא מעתיר שבחים על נתניהו, הוא מזכיר כי אביו של נתניהו אמר לו (לשביט) כי בעייתו של בנו (נתניהו) היא כי הוא אינו יודע להקיף עצמו באנשים ראויים. זו תובנה שהפרשנים הפוליטיים חוזרים עליה לעייפה בשנתיים האחרונות (בן כספית בראשם), אולם שביט מגיש אותה לא בפראות העוינת האופיינית להם (כספית, קדמון, ורטר), אלא בפטרונות המתנשאת האופיינית לו. האם כעת יסכית נתניהו ויבנה מחדש את סגל לשכתו? "גורמים המעורבים בחקירה: אשל לא יוכל לשוב ללשכה", לשון הכותרת על שער "מעריב" (נועם שרביט). אולי לנתניהו לא תהיה ברירה.
מתחמם (2)
"על-פי מחקר אמריקאי חדש", מדווחת כותרת המשנה לכתבה של אסתר זנדברג ב"גלריה" של "הארץ", "גם הבניין הירוק ביותר מזיק לסביבה יותר מאשר שימוש מחודש במבנה קיים".