שער "ישראל היום", 15.2.2011
העימות בין נתניהו לליברמן לא יככב, מן הסתם, בכותרת הראשית של "ישראל היום", וגם המהומות באיראן נדחקו מפני ידיעה חשובה אחרת, שדווחה כבר אתמול, שלשום ולפני שלשום בעמודים הראשיים של העיתונים: כניסתו של בני גנץ לתפקיד הרמטכ"ל. אלא שהיום יש חידוש: גנץ הצטלם עם הילדים. "חיבוק - ולעבודה", נכתב בכותרת הראשית של העיתון שאינו שוכח שהוא ישראלי, לצד תמונה של הרמטכ"ל משפשף אפים עם בנו הקטן.
הפוטו-אופ המוזר הזה מגיע גם לשער "ידיעות אחרונות", עם צילום של גנץ בלוויית ילד אחר מצאצאיו והכותרת "אבא שלי רמטכ"ל". ב"מעריב" מסתפקים בחיבוק אחר, זה של גנץ עם הרמטכ"ל היוצא אשכנזי. ב"הארץ" הצילום הוא הוא של הרמטכ"ל ושר הבטחון עונדים את הדרגות לגנץ.
הנטייה של עיתון לתור אחר האישי - ברורה. תמונתו של בעל תפקיד בכיר מתחבק עם ילדיו, מסקרנת יותר מצילום רשמי שלו בטקס ממלכתי של ענידת דרגות. הבחירה להעדיף את הפן האישי באופן מוחלט על זה הממלכתי, הרשמי, הרציני, המשעמם - יוצרת את אותו אפקט שרשרת שמעודד את ההטייה העיתונאית ואת הסיקור הפראי והמשתלח. כי אם הכל אישי - אז הכל אישי. אפקט שראוי שהעיתונאים יזכרו אותו, וגם מי ששולחים להם צילומי חיבוקים - או הזמנות לצלם כאלה.
מתוך סקירת העיתונות היומית. לסקירה המלאה >>