חברת החדשות דוחה את טענותיהם של פעיל חברתי ואדריכל שתבעו אותה דיבה. השניים כיכבו בעל-כורחם בכתבה של חברת החדשות שהתבססה על "תרגיל עוקץ" שביצעו גורמים שזהותם אינה ידועה. הפעיל, דדי הברפלד, הגיש לפני חודשים אחדים תביעת דיבה שבה טען כי נציגות של בעלי הון אלמוניים הציגו לו הצעת עבודה מאוליגרך פיקטיבי במטרה להונות אותו ולהוציא ממנו מידע על המאבק האזרחי נגד תוכנית לבניית מגדלים בכיכר אתרים התל-אביבית.

החומר שאספו הנשים הבלתי מזוהות שכביכול ייצגו את האוליגרך הועבר לחברת החדשות, ובחודש אפריל השנה שודרו חלקים ממנו במסגרת כתבה שהכינה הכתבת אדוה דדון על הברפלד ועל גורמים אחרים המעורבים בשיח על עתיד הכיכר.

אחד מאותם גורמים הוא האדריכל אסף לרמן, שתבע גם הוא את חברת החדשות – ואת המנכ"ל אבי וייס, עורך המהדורה גיא סודרי, הכתבת אדוה דדון וחברת שידורי קשת. לאחרונה הוחלט לאחד את הדיון בתביעותיהם של לרמן והברפלד ולדון בהן יחד בבית-משפט השלום בהרצליה, והחודש הגישה חברת החדשות את כתב ההגנה שלה. עורכי-הדין של חברת החדשות, ישגב נקדימון ודקלה בירן, טוענים כי הכתבה על פעילי כיכר אתרים עסקה בנושא בעל חשיבות ציבורית רבה, התבססה על מידע מהימן והוכנה "בזהירות ובמקצועיות" – ולכן, בין היתר, יש לדחות את התביעות שהוגשו נגדה.

חברת החדשות: "הניסיון הנואל של התובעים לחייב עיתונאים לחשוף את מקורותיהם ראוי לכל גינוי"

עורכי-הדין מתייחסים בכתב ההגנה גם להקלטות שביצעו הנשים שהזדהו בפני הברפלד כנציגות של האוליגרך הבדוי. הסתירות בין דברים שאמר הברפלד בהקלטות ובין דברים שאמר בראיון לחברת החדשות עמדו במוקד הכתבה של דדון.

בשיחה עם "העין השביעית" ובכתב התביעה שלו סיפר הברפלד כיצד שתי נשים שלא הכיר הצליחו לגרום לו להגיע למעין "ראיונות עבודה" שבהם דלו ממנו מידע על המאבק הציבורי. הן איתרו נושא שנוגע לו באופן אישי – ילדים ונוער בסיכון – וטענו כי האוליגרך שהן מייצגות, יהודי אוקראיני בשם "גנאדי", מתכוון להקים מוסד טיפולי ושוקל לשכור לשם כך את שירותיו של הברפלד.

כדי להגביר את אמינותן, הן השתמשו באתר אינטרנט של חברת כוח-אדם לונדונית פיקטיבית שבה כביכול עבדו. כעבור זמן מה, לקראת מועד שידור הכתבה, הוסר האתר מהרשת – ואשת הקשר המרכזית הפסיקה להשיב לטלפונים ולהודעות דואר אלקטרוני. לטענת הברפלד, המסקנה המתבקשת היא ששתי הנשים נשכרו על-ידי בעלי הון כדי לייצר "תחקיר מוכן" שיפורסם בתקשורת תוך הסתרת זהותם של הגורמים שעומדים מאחוריו.

בחברת החדשות טוענים בתשובה לכך כי ההקלטות התקבלו מידי מקור עיתונאי – ולפיכך אין לחשוף את זהותו. "הניסיון הנואל של התובעים לחייב עיתונאים לחשוף את מקורותיהם ראוי לכל גינוי", כתבו עורכי-הדין נקדימון ובירן. לטענתם, המידע שנמסר מהמקור העיתונאי "נבדק" ו"נמצא מהימן, נכון וראוי לפרסום". עורכי-הדין הוסיפו כי חברת החדשות מחזיקה בהקלטות המלאות של השיחות בין הברפלד לנשים האלמוניות – ושבניגוד לטענתו של הברפלד, דבריו לא הוצאו מהקשרם.

כתבת חברת החדשות אדוה דדון (מימין) מראיינת את הפעיל דדי הברפלד, מתוך הכתבה שבגינה הוגשו התביעות (צילום מסך)

כתבת חברת החדשות אדוה דדון (מימין) מראיינת את הפעיל דדי הברפלד, מתוך הכתבה שבגינה הוגשו התביעות (צילום מסך)

עורכי-הדין נקדימון ובירן טוענים גם כי התביעות שהגישו הפעיל החברתי והאדריכל הן "הלכה למעשה תביעות השתקה", שנועדו ליצור "אפקט מצנן על עיתונאים ועל מקורות עיתונאיים, שיסכל כל אפשרות ממשית לעריכת תחקירים עיתונאיים בעלי חשיבות וערך ציבוריים", כמו למשל הכתבה שבגינה הוגשו התביעות. על רקע זה ראוי לציין כי חברת החדשות מבוטחת מפני תביעות, ולפי דיווחים מהשנה האחרונה תקציבה עומד על כ-90 מיליון שקל בשנה. סכום הפיצויים שדורשים ממנה שני התובעים יחד מסתכם ב-864 אלף שקל.

בחברת החדשות טוענים כי התביעות שהגישו הפעיל החברתי והאדריכל הן "הלכה למעשה תביעות השתקה", שנועדו ליצור "אפקט מצנן על עיתונאים ועל מקורות עיתונאיים, שיסכל כל אפשרות ממשית לעריכת תחקירים עיתונאיים בעלי חשיבות וערך ציבוריים"

שני התובעים, לרמן והברפלד, טענו גם כי יש טעם לפגם בכך שדדון היא הכתבת שנבחרה להכין את התחקיר על פעילי הכיכר. דדון נשואה לכתב גלעד שלמור, שאמו היא היחצנית הוותיקה אירינה שלמור. משרדה של שלמור מייצג את החברה העירונית שמחזיקה בנכסים בכיכר ומתפעלת את חניון אתרים עבור עיריית תל-אביב–יפו.

לקוחה אחרת של שלמור-תקשורת היא זכיינית רשת הביגוד H&M בישראל. התובעים מציינים כי בעליה של הזכיינית הוא איש העסקים ג'ורג' חורש, שהוא אחד השותפים ב-JTLV – החברה שאמורה להוציא לפועל את תוכנית המגדלים בכיכר אתרים. על כן, טענו, דדון שרויה בניגוד עניינים. בחברת החדשות טוענים מנגד כי לקשריה המשפחתיים של דדון אין כל קשר לכתבה – ושהניסיון להצביע על קשר כזה נועד "להלך אימים ולהטיל דופי בעבודה עיתונאית אחראית ובעלת חשיבות ציבורית".

כתב ההגנה של חברת החדשות מדגיש את החשיבות שמייחסת המערכת לתחקיר של דדון. לדברי עורכי-הדין, המידע שעומד בבסיס כתבת התחקיר מעלה כי מאחורי הפעילים "עומדים גם גורמים בעלי אינטרסים – כלכליים, אישיים ואחרים – אשר הציבור הרחב, הנקרא להתגייס למאבק נגד הפרויקט, לא מודע אליהם ולא מיודע לגביהם".

הצדדים חלוקים ביניהם לגבי הקביעה הזאת. בכתבה של חברת החדשות נחשף כי בעל הון בשם אלן יגלום תרם לעמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים" 100 אלף שקל לצורך יחסי-ציבור. מי שקישר בין יגלום לעמותה הוא האדריכל לרמן. לאלן יגלום, נטען בכתבה, יש השקעות בתחום הנדל"ן, והוא גם מחזיק בבניין שלם באחד הרחובות הסמוכים לכיכר. בנוסף נטען כי הוא מסוכסך עם ראש העירייה, רון חולדאי, שתומך בתוכנית המגדלים.

האדריכל אסף לרמן, מתוך כתבתה של אדוה דדון (צילום מסך)

האדריכל אסף לרמן, מתוך כתבתה של אדוה דדון (צילום מסך)

בכתבה מתועד אירוע פתוח שבו הזמינה העמותה את הציבור להצביע על תוכניות בנייה חלופיות לכיכר אתרים, שיוצגו לעירייה בתקווה שזו תבחר בהן במקום תוכנית המגדלים. "מה שחלק גדול מהציבור שהגיע לכאן לא יודע", אמרה דדון בכתבה, "זה שחברי העמותה בעד תוכנית ספציפית אחת, של מי שהביא את התרומה המשמעותית ביותר לפעילות המאבק" – אסף לרמן. "לרמן עצמו נמצא בשותפות עסקית עם המיליונר יגלום", טענה דדון.

אסף לרמן: "הכתבה עושה שימוש שקרי ומוטה במונח 'חשיפה של אינטרסים כלכליים סמויים' העומדים, לכאורה, מתחת לפני השטח, בעוד היא מתעלמת במכוון ממה שגלוי לעין ונמצא מעל פני השטח"

לרמן, בכתב התביעה שהגיש באמצעות עו"ד אתי חסיד, טען כי הכתבה של חברת החדשות כללה רצף של שקרים על אודותיו: לדבריו, העמותה לא התגייסה כדי לקדם ספציפית את תוכנית הבנייה החלופית שגיבש, והוא לא התנה את גיוס תרומת 100 אלף השקלים בכך שהעמותה תקדם את התוכנית שלו.

עוד הוסיף לרמן כי בשום שלב לא הותנה מתן התרומה בכך שהוא, האדריכל, "ירכז ויבקר את פעילות העמותה". לטענתו, גם אין לו שום "שותפות עסקית" עם יגלום – אם כי חברה ששייכת בחלקה ליגלום שכרה את שירותי משרד האדריכלות שלו לפני ארבע שנים, ועל רקע זה הוא נפגש עם האיש "מספר פעמים זעום שאינו עולה על אצבעות יד אחת".

עוד לפני הגשת כתב ההגנה של חברת החדשות התייחס האדריכל לטיעון שלפיו כתבתה של דדון נועדה לחשוף אינטרסים סמויים בקרב פעילי הכיכר: "הכתבה עושה שימוש שקרי ומוטה במונח 'חשיפה של אינטרסים כלכליים סמויים' העומדים, לכאורה, מתחת לפני השטח, בעוד היא מתעלמת במכוון ממה שגלוי לעין ונמצא מעל פני השטח, והוא שחברת JTLV מתכננת לגרוף לכיסה סכומי עתק הנאמדים במיליארדי שקלים כתוצאה מהפקעת כיכר אתרים הציבורית ומימוש הפרויקט על חורבותיה. לכך אין כמעט כל התייחסות בכתבה", כתב לרמן בכתב התביעה.

24190-09-18
21599-10-18

* * *

לעיון בכתב ההגנה של חברת החדשות

להורדת הקובץ (PDF, 556KB)

לעיון בכתב התביעה של אסף לרמן

להורדת הקובץ (PDF, 5.42MB)