ההפגנות האלימות בפריז לוו בשיח אלים ומוקצן ברשתות החברתיות. היו שטענו כי ידם של הרוסים היתה בכך: גולשים רוסים הלהיטו את השיח במכוון. במהלך מערכת הבחירות של אמצע הכהונה בארצות-הברית פרסמו משרד המשפטים, ה-FBI והמשרד לביטחון המולדת אזהרה לציבור מפני "שחקנים זרים" שמנסים להשפיע על הבוחרים באמצעות התערבות בשיח הפוליטי ברשתות החברתיות. גם ללא אצבע מאשימה כלפי רוסיה, ברור היה כי החשש הוא שוב מהתערבות רוסית בבחירות אמריקאיות.

לפני שנתיים, בעקבות ההוכחות הברורות להתערבות רוסית במערכת הבחירות לנשיאות, הודיע הממשל האמריקאי לעשרות מדינות בעולם כי מערכות הבחירות שלהן היו יעד עבור "פעילי סייבר של ממשלת רוסיה". אין ספק כיום כי באמצעים מקוונים הצליחו הרוסים להתערב במערכות הבחירות של רוב מדינות המערב, ובכללן ארצות-הברית, גרמניה, בריטניה, צרפת, איטליה, מונטנגרו ועוד.

ההוכחות לכך הביאו אפילו את פוטין להודות בחצי פה: לדבריו, ייתכן שהאקרים פטריוטים מרוסיה ביצעו מתקפות סייבר "נגד מדינות שהיו להן יחסים מתוחים עם מוסקבה ועשו זאת ביוזמתם בלבד". אולם רשויות הביון האמריקאיות חשבו אחרת, ולאחרונה משרד המשפטים האמריקאי הגיש כתבי אישום נגד 12 קציני מודיעין רוסים, כולם עובדי הממשל של פוטין, בחשד שפעלו תחת יד מכוונת להטיית הבחירות. האם גם במערכת הבחירות בישראל ינסה פוטין להתערב?

התערבות במערכת הבחירות באמצעות פריצות מחשבים ואמצעים מקוונים אחרים מצריכה, כמו כל פשע אחר, עמידה בשני תנאים: מוטיבציה ויכולת. על שאלת היכולת הרוסית כמעט ואין כיום עוררין. הרוסים הפגינו, בכמה תקיפות מאורגנות, יכולות מרשימות של חדירה, פצחנות, התערבות ושיבוש באמצעים מקוונים.

כבר ב-2007 פתחו הרוסים במתקפת סייבר חסרת תקדים על אסטוניה כשהם מצליחים למוטט את כל מערכות המחשבים של מוסדות השלטון, הבנקים, התחבורה, התקשורת והאנרגיה. הרקע היה זעמם של הרוסים על החלטת אסטוניה להעביר ממרכז הבירה טאלין אנדרטת זיכרון עם פסל ברונזה של חייל סובייטי לזכר חללי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה.

שנים מאוחר יותר זיהו האמריקאים כי הפריצות הרוסיות למטה הבחירות של המפלגה הדמוקרטית נוהלו על-ידי אותה קבוצת פצחנים רוסים, "הדוב המפואר"

שנה מאוחר יותר נוהלה מתקפת סייבר רוסית נגד נשיא גיאורגיה, מיכאיל סאקשווילי, בניסיון לערער את מעמדו. זו היתה מתקפה שנוהלה על-ידי "הדוב המפואר", קבוצת האקרים רוסים שפועלת בשירות הקרמלין. המטרה היתה ברורה: לערער את שלטונו של סאקשווילי, שהתנגד לפוטין. האתר הרשמי של הנשיא הופל, אתרים חדשותיים נפרצו, ועד הפלישה הקרקעית הרוסית כל האינטרנט בגיאורגיה היה למעשה תחת שליטה רוסית.

שנים מאוחר יותר זיהו האמריקאים כי הפריצות הרוסיות למטה הבחירות של המפלגה הדמוקרטית נוהלו על-ידי אותה קבוצת פצחנים רוסים, "הדוב המפואר". "הקבוצה הזאת היא ענף מרכזי בממשלה הרוסית", הודיע אז גורם במשרד ההגנה האמריקאי, וגם אנשי חברת האבטחה קספרסקי טענו כי מאחורי קבוצה זו עומד הממשל הרוסי, או במלים אחרות – ולדימיר פוטין.

פיגועי הסייבר של קבוצה רוסית זו נמשכו: היא השתילה וירוסים מתקדמים בתוך מערכות המיילים של ארגוני ממשלה בגרמניה וגם בפרלמנט הגרמני ובמשרדי מפלגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל. כל מי שפתח את המייל העניק לקבוצת ההאקרים גישה ישירה לסודות הכי כמוסים בממשלה הגרמנית. מתקפת הסייבר בדצמבר 2015 באוקראינה היתה הוכחה נוספת ליכולת הרוסית: מתקפה וירטואלית זו הובילה להפלת רשת החשמל המרכזית של אוקראינה והשאירה 230 אלף אזרחים ללא חשמל.

רוסיה היא ללא ספק מובילה עולמית במירוץ החימוש הדיגיטלי, בהצטיידות והפעלה של האקרים מתוחכמים בשירות הקרמלין ובפיתוח לוחמת סייבר פולשנית והרסנית. יכולת זו אפשרה לה גם התערבות במערכות הבחירות בעשרות מדינות בשילוב אמצעים תוקפניים (כמו שיבוש מערכות מחשב של ניהול הבחירות, פריצות למחשבי מנהלי הקמפיינים, הדלפות מתוך נתוני מפלגות ועוד) ואמצעים "רכים" יותר. אלה האחרונים כוללים בעיקר חדירה לשיח הציבורי והשפעה עליו: על-ידי פלישה לרשתות חברתיות, התערבות בשיח המתנהל בהן והקצנת עמדות, על-ידי החרפת השיח וקיטובו, הפצת "פייק ניוז" ועוד.

רוסיה היא ללא ספק מובילה עולמית במירוץ החימוש הדיגיטלי, בהצטיידות והפעלה של האקרים מתוחכמים בשירות הקרמלין ובפיתוח לוחמת סייבר פולשנית והרסנית

אם אכן יכול פוטין להפעיל את מערכות הסייבר שלו להתערבות במערכות בחירות במדינות רבות, האם ירצה לנסות את כוחו גם במערכת הבחירות הבאה בישראל? שאלת המוטיבציה חשובה לא פחות משאלת היכולת. כפי שפוטין העדיף ניצחון של טראמפ על פני הילרי קלינטון, הוא עשוי להעדיף תוצאה פוליטית מסוימת בבחירות בישראל. ייתכן ואפילו מצב של קואליציה רופפת וחלשה יהיה מועדף עליו על פני משטר יציב, חזק ותקיף. באופן דומה עשוי פוטין לסמן מנצחים ומפסידים רצויים לו בהתאם לנטיותיהם הפוליטיות וגם עמדתם כלפי רוסיה, כלפי המשבר בסוריה ועוד.

אם כך, האם ישראל, מעצמת סייבר מוכרת, מסוגלת להתגונן מפני התערבות מקוונת במערכת הבחירות שלה? לישראל יש ללא ספק מערכי הגנה משוכללים מפני מתקפות מהסוג ה"תוקפני". הישראלים מתנסים מדי יום באלפי נסיונות לחדירה ושיבוש של מערכות מחשבים בשירות הממשל, הצבא, הבנקים, האנרגיה, התחבורה ועוד. הניסיון הרב, בצד פיתוח חומות הגנה משוכללות, יציבו אתגר קשה בפני ההאקרים של פוטין. אך מה לגבי תקיפות "רכות" ופחות אלימות?

הרוסים הוכיחו יכולת מפחידה בהתערבות בשיח ברשת, יצירת קיטוב בעמדות הציבור והשתלת חדשות כוזבות. כאן, ההגנה הישראלית תתקשה יותר: הרשתות החברתיות פרוצות לכל ויכולת הניהול, הבקרה וחסימת התכנים נתונה בידי חברות פרטיות כמו פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט, שעל אוזלת ידן כבר למדנו.

ישראל כבר התנסתה במתקפה "רכה" כזו: רק לפני חודשים ספורים דווח ב"הארץ" כי חוקר האבטחה והאקטיביסט נעם רותם חשף בטוויטר רשת בוטים שהוא מעריך כי היא מופעלת בידי גורמים פוליטיים בישראל, ומצייצת בעיקר מידע פרו-ימני, פרו-נתניהו. אבל לאחר פרסום הכתבה התברר כי קיימת פרשנות חלופית לממצאים. יש הטוענים כי רשת זו היא חלק מרשת בוטים בינלאומית שפועלת בשפות שונות, כולל קוריאנית, ערבית, אנגלית וספרדית. כך או כך, ישראל מתקשה ותתקשה להגן על השיח החופשי מפני מניפולציות והטיות בפלטפורמות פתוחות לכל ומחוסרות הגנה ובקרה.

פוטין מפעיל מתקפות סייבר יעילות ומתוחכמות שהצליחו לשנות במידה חלקית, ולעתים אף קריטית, תוצאות של מערכות בחירות רבות. הצלחות אלה עשויות לעודד אותו לנסות ולהשפיע גם על תוצאות הבחירות בישראל. מוטב שנלמד מלקחיהן של מדינות אחרות ונבחן כיצד ניתן להגן לא רק על הרשת הישראלית, אתריה ומחשביה, אלא גם על השיח הפוליטי, הדמוקרטיה הישראלית והבחירות בישראל בפני ציפורניו של "הדוב המפואר".

פרופ' גבי וימן, חוקר תקשורת באוניברסיטת חיפה, פרסם לאחרונה את מחקרו על "הרשת האפלה" במסגרת מכון וודרו וילסון בוושינגטון, ארצות-הברית