אין מה להשוות
"אזהרה", פותח בן כספית את טור הפרשנות שלו ב"מעריב". "לסקרים, בשלב הזה של מערכת הבחירות (שטרם החלה), אין שום ערך". מלים כדורבנות. לאחריהן מודפסות עוד כמעט 600 מלה מאת כספית על התוצאות חסרות הערך של סקר דעת הקהל שנעשה לבקשת "מעריב" במטרה לעמוד על השפעת כניסתו של יאיר לפיד לפוליטיקה.
שמונה המלים האחרונות בטורו של כספית הן "לא ברור מה בדיוק יהיה, בטוח שיהיה מעניין". כל התורה של תעשיית החדשות על רגל אחת. אין לנו מושג, אבל הישארו עימנו, זה כדאי. מובן שעבור מי שאינו מכור לאופרת הסבון של הפוליטיקה הישראלית, החלוקה העתידית של המנדטים בין מפלגות הליכוד, ישראל-ביתנו, קדימה, לפיד והעבודה לא מעניינת במיוחד. מבחינת הלא-צרכנים של תעשיית החדשות, כל כמה שנים יש בחירות, ובכל פעם מי שנבחרת בסופו של דבר היא כנסת ישראל. אבל עלילת ההכנות לבחירות היא העלילה הנוכחית של התקשורת, וכמו בכל אופרת סבון, אף פעם לא מאוחר להצטרף אליה.
כל הכפולה הפותחת ב"מעריב" מוקדשת לתוצאות חסרות הערך של הסקר שביצע ולניתוחו ("נקודת פתיחה מאכזבת ללפיד", לשון הכותרת לידיעה מאת מזל מועלם). גם הכותרת השנייה מבין שתיים בשער העיתון מוקדשת לתוצאות חסרות הערך של סקר דעת הקהל.
הכותרת הראשונה מבין שתיים בשער "מעריב" אינה בעלת ערך רב בהרבה. "בזיון בית-המחוקקים", נכתב בה. היא מוקדשת לאירוע שהיה אתמול במהלך דיון בוועדת החינוך של הכנסת: ח"כ אנסטסיה מיכאלי שפכה כוס מים על ח"כ ראלב מג'אדלה. "היא אשה המחזיקה בדעות מסוכנות פי כמה וכמה ממעשה אזוטרי זה או אחר של שפיכת מים לבטלה", כותבת מרב בטיטו במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות", בטור המשיב בשלילה לשאלה היומית: "האם ח"כ אנסטסיה מיכאלי עברה את הגבול?".
שער "ידיעות אחרונות" דומה להפליא. בראשו כותרת על המעשה של ח"כ מיכאלי ("בושה בכנסת: מופע האימים של אנסטסיה"), ובתחתיתו כותרת על התוצאות חסרות הערך של סקר דעת קהל אחר שנעשה אתמול, הפעם לבקשת "ידיעות אחרונות" ("אפקט לפיד"). בכל זאת בולטים כמה הבדלים בין שני העיתונים. בשער שניהם מודפס תצלום של התזת כוס המים שחולץ מתוך שידור הטלוויזיה של ההתרחשות, אך, כרגיל, התצלום ב"ידיעות אחרונות" מדויק יותר. הבדל נוסף: לעומת הדגש של "מעריב" על התוצאה המאכזבת יחסית של לפיד בסקר דעת הקהל, ב"ידיעות אחרונות", שם מקבל לפיד מנדט אחד פחות, הכותרת לפרשנות התוצאות חסרות הערך של הסקר היא "טרף את הקלפים". מתחת לכותרת זו כותבת סימה קדמון: "מספר המנדטים שמקבל לפיד על-פי סקר 'ידיעות אחרונות' מבטא את הכמיהה לשינוי פניה של הכנסת".
הכותרת הראשית של "ישראל היום" מוקדשת אף היא לשינויים במפה הפוליטית. "מצעד השמות", לשונה. כותרת הגג מנוסחת בזלזול מופגן ("מחממים את הזירה: עוד ועוד 'מפורסמים' קופצים למים הפוליטיים"), שאינו דומה לטון החגיגי ששלט בידיעות שפירסם העיתון לפני הבחירות האחרונות, כאשר בנימין נתניהו קיבל לזרועות הליכוד כמעט מדי שבוע ידוען פוליטי חדש.
אמנם, אין דין ידוען פוליטי כדין ידוען שהופך לפוליטיקאי. לצד הכותרת של "ישראל היום" שני תצלומים, של יאיר לפיד ושל נועם שליט. אתמול הכריז שליט כי אף הוא מצטרף לפוליטיקה ובכוונתו להתמודד על מקום במפלגת העבודה. "אחרי שנים של מאבק ציבורי שבו הכרתי לעומק את החברה הישראלית, על צדדיה הערכיים והיפים, אני מבקש לשרת את הציבור", הוא מצוטט בידיעה מאת מתי טוכפלד ודניאל סיריוטי, המתפרסמת בכפולה הפותחת של "ישראל היום" תחת הכותרת המתאמצת להישמע משועממת: "ועכשיו גם נועם שליט". כותרת נוספת בכפולה הפותחת של "ישראל היום": "בקדימה מודאגים, בליכוד משועשעים".
"אם בדמיונות של פעם אנשי תקשורת הפכו לסופרמן וספיידרמן, היום נראה כי הפנטזיה של כל עיתונאי היא לשאת את התואר ח"כ לפני שמו", כותב מתי טוכפלד בטור פרשנות נלווה, ומזכיר כי לצד לפיד, אפשר שגם העיתונאים עפר שלח, מיקי רוזנטל, אורלי וילנאי וגיא מרוז ילכו לפוליטיקה. באשר לשליט, טוכפלד פחות משועשע וטוען כי הציבור יכול לתבוע ממנו לפרוש מהחיים הציבוריים.
"הוא לא כזה ביישן ולא כזה שתקן כמו שחשבנו, ואור הזרקורים אינו גורם לו סבל בל יתואר", כותב יוסי ורטר על שליט, בטור פרשנות שתחילתו מודפסת על שער "הארץ". בכל זאת מסתמן כי למרות הכרזתו על כניסה לחיים הפוליטיים, ימשיך שליט לשחק את תפקיד הנבוך מכל תשומת הלב. "שליט הסתגר אתמול בביתו שבמצפה-הילה וניסה להימנע משיחות עם עיתונאים וצלמים", מדווחים אופיר בר-זהר וג'קי חורי בכפולה הפותחת של "הארץ". "הוא תהה מדוע כל-כך חשובה התמונה בערב גשום, והתעקש שהצילום ייעשה רק במסיבת העיתונאים היום. לבסוף הוא התרצה ויצא לכמה שניות כשהוא מלווה בהבזקי המצלמות הרבות וחזר הביתה". תצלומו, תחת מטרייה, מודפס בשערי "הארץ" ו"ישראל היום" ובעמודים הפנימיים ב"מעריב" ו"ידיעות אחרונות".
עוד מוזכר בידיעה של "הארץ" כי "הודעתו של שליט מצטרפת להערכות כי קרנית גולדווסר, אלמנתו של אהוד גולדווסר ז"ל, עתידה להצטרף למפלגה של יאיר לפיד. אמו של גולדווסר, מיקי, מכהנת כיום כחברת מועצה בנהריה. על החלטת שליט אמרה אתמול כי 'אין מה להשוות בין הזירה המקומית לארצית'".
חמותה של קרנית גולדווסר מצוטטת גם בידיעה מאת יובל קרני, צביקה ברוט וגואל בנו, המתפרסמת ב"ידיעות אחרונות". שם נכתב כי ביחס לשליט אמרה שאינה מכירה את יכולותיו הפוליטית, "לעומת קרנית, שנמצאת בגיל הנכון, מבריקה ויש לה מה לתרום".
"דרך מוזרה יש לה, לציבוריות הישראלית, להצמיח גיבורים יש מאין", כותב שי גולדן ב"מעריב", בטור המוקדש לשני ידועני השכול והשבי שבדרכם להפוך לפוליטיקאים. "[...] נדמה כי גולדווסר ושליט נישאים על אדי הפרסום שהסבו לשניהם הנסיבות הטרגיות, ועם זאת, צריך לזכות את שניהם ברגע אחד של חסד: אחרי הכל, אין דומה למי ששילם מחיר אישי כבד כדי להיכנס לחיים הפוליטיים לטובת מזעור הסיכוי להישנות טרגדיות דומות לשלו". גולדן מסכם את טורו במסקנה כי "פני הדברים עגומים מאי-פעם".
בינתיים, בבית-המחוקקים
פרשנויות סרק על תוצאות חסרות ערך של סקרי דעת קהל ודיווחים מפורטים על תקרית השלכת המים בכנסת אינם כובשים את שער "הארץ" הבוקר (הם מתפרסמים בכפולה הפותחת של העיתון).
בראש שער "הארץ" כותרת ראשית מזרת אימה: "פליטים ייאסרו לשלוש שנים בלי משפט". יהונתן ליס ודנה ויילר-פולק מדווחים כי מליאת הכנסת קיימה אתמול דיון לילי לאישור התיקון לחוק המסתננים בקריאה שנייה ושלישית. לפי הדיווח, "התיקון לחוק קובע כי מסתננים מאפריקה יוחזקו במעצר שלוש שנים בלי שהורשעו בדין – ללא הבחנה בין מבקשי מקלט למהגרי עבודה ללא אשרה. בנוסף, החוק מטיל עונשי מאסר הנעים בין 5 ל-15 שנות מאסר לכל מי שסייע למסתננים או סיפק להם מקום לינה; עונשים אלה יוטלו רק על מי שסייעו למסתננים שהבריחו סמים או נשק".
"ח"כ חנין נאם אמש במשך 100 דקות במליאה כדי לעכב את אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית", נכתב בכותרת המשנה להמשך הידיעה בעמ' 4 של העיתון. לאחר רדתו לדפוס אושר החוק בקריאה שנייה ושלישית.
הכותרת השנייה בשער "הארץ" עוסקת אף היא בחקיקה של נבחרי הציבור: "המדינה מקדמת חוק שיאפשר להתקין מצלמה נסתרת בבתים של חשודים". תומר זרחין ויהונתן ליס מדווחים כי בעוד שהחוק הקיים מאפשר התקנת אמצעים להאזנות סתר, משרד המשפטים מבקש לתקנו כך שיאפשר גם התקנת מצלמות נסתרות. ליס וזרחין מזכירים כי "השימוש שעושה המשטרה בהאזנות סתר גדל עם השנים. אם בשנת 2004 הוגשו לבתי-המשפט 962 בקשות לאישור ביצוע האזנות סתר, הרי שבשנת 2008 מדובר היה כבר ב-1,797 בקשות, ואילו בשנת 2010 האמיר המספר ל-2,283 בקשות".
עניינה של ידיעה אחרת בכפולה השנייה של "הארץ" הוא אישור בקריאה השנייה והשלישית של תיקון לחוק בתי-המשפט, הקובע כי אסור יהיה לפרסם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום במשך 48 השעות הראשונות לאחר תחילת החקירה.
חסרה ב"הארץ" – ידיעה על תמיכת הממשלה בחוק שאוסר על שימוש בסמלים ובכינויים נאציים (תיקון, 10.1: מדווח על כך בעיתון "הארץ"). לפי דיווח מאת נועם שרביט ב"מעריב", הצעת החוק, שתובא מחר לכנסת להצבעה בקריאה טרומית, "אוסרת על שימוש בסמלים, כגון לבוש אסירי מחנות הריכוז, טלאי צהוב או מגן דוד בצורה האופיינית לתקופת השואה. כן נאסר בהצעה לעשות שימוש במלה 'נאצי', על הטיותיה השונות, וכך גם לגבי כינויים המקושרים לנאציזם ולמשטר הרייך השלישי". יחד עם זאת, על-פי הדיווח, "השימוש בסמלים ובכינויים אלו יהיה מותר למטרת לימוד, תיעוד, עבודה מדעית או דיווח היסטורי, או במקרה שמי שהוטח בו הכינוי 'נאצי' אכן היה כזה".
על-פי הצעת החוק, מי שכינה אדם "נאצי" (במקרה שהאדם אינו חבר פעיל במפלגה הנאציונל-סוציאליסטית או עוסק מרצונו החופשי בריכוז והשמדת יהודים, צוענים, נכים והומוסקסואלים ומתכוון לרכז ולהשמיד גם את העמים הסלאביים) יהיה צפוי לעד חצי שנת מאסר וקנס של עד 100 אלף שקל.
מתן בסתר
היום יתקיים בניו-המפשייר הסבב השני של הבחירות המקדימות למועמד המפלגה הרפובליקאית לנשיאות ארה"ב. בכל העיתונים, למעט "ידיעות אחרונות", דיווחים נרחבים לקראת האירוע.
"אם רומני יפסיד בפריימריז [...] או יוכה קשות על-ידי יריביו", כותב שמואל רוזנר ב"מעריב", "אפשר לצפות לטלטלה במירוץ. אך אם הוא ינצח ביתרון ברור, כפי שמצופה, הרי שהמירוץ מתקרב לקצו". בהמשך כותב רוזנר: "ראיתי את סנטורום [ריק סנטורום, מועמד שזכה לאחרונה להצלחה מפתיעה במירוץ] בנאום בחירות לפני כמה ימים. נאום מרשים, פרוגרמטי. [...] סנטורום רוצה כלכלה בריאה שמתחילה באורח חיים שמרני, מוסרי. יש מידה של קסם בהצעה כזאת, אבל היא מייצרת אתגר מורכב מדי, ארוך טווח מדי. האמריקאים רוצים פתרונות מהירים יותר לחוליי הכלכלה, והם יפזלו בסופו של דבר לעבר המועמד שעיקר עיסוקו בכלכלה, לא בשאלה עם מי, מתי ואיך יותר לאזרח לקיים יחסי מין".
"5 מיליון דולר מאדלסון לגינגריץ'", נכתב מעל דיווח מאת נטשה מוזגוביה ב"הארץ". על-פי דיווחה, הנדבן האמריקאי והבעלים של "ישראל היום", שלדון אדלסון, הכריז על תרומת 5 מיליון דולר לוועד-העל לפעילות פוליטית (Super PAC), שתומך במועמד ניוט גינגריץ'. חלק ניכר מהסכום עתיד להיות מושקע בתשדירים שיתקפו את המועמד המוביל, מיט רומני.
ב"ישראל היום" מדווח יוני הרש על הבחירות המקדימות בארה"ב בלי להזכיר את תרומת בעל העיתון לאחד המועמדים. למעשה, ניוט גינגריץ' כלל אינו מוזכר בדיווחו, שמוקדש בעיקר למינויו של "היהודי ג'ק לו" לתפקיד ראש הסגל של הנשיא ברק אובמה.
אותו מטבע, שני צדדים
"בגלל המשבר ברשתות: נקבל פחות תווים בחגים הקרובים", קוראת כותרת במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". יהודית יהב מדווחת כי "מצבן הפיננסי של רשתות השיווק וההפסדים שספגו השנה יתבטאו גם בתווי השי לפסח הקרוב. ל'ממון' נודע כי הנהלת שופרסל הודיעה לארגונים ולוועדי עובדים כי היא מצמצמת את ההנחה הניתנת על התלושים לקראת פסח הקרוב. המשמעות: ועדי העובדים ישלמו יותר על כל תלוש, וחלקם ייאלצו לצמצם בעקבות כך את הרכישה ואת השי לעובד".
יהב מצטטת את יעקב אלוש, מנכ"ל חברת ועדים, המרכזת מידע על פעילות ועדי עובדים, שאומר לה כך: "עליית מחירי התווים מורידה עוד יותר את קרנם של תווי השי, שממילא סובלים מכך שרוב הרשתות לא מכבדות אותם במלואם. אם הוועדים יצטרכו לשלם יותר עבור התווים, העובדים יקבלו פחות תלושים". לידיעה נלווים תצלומים של תו-הזהב, שמפיצה רשת שופרסל, ושל רב-קארד, שמפיצה רשת מגה.
"עלייה של 10% בשווי השי לחג הפסח שיחלקו חברות ומוסדות לעובדיהם", קוראת כותרת במוסף "עסקים" של "מעריב". נורית קדוש מדווחת כי "השנה יקבלו 1.5 מיליון עובדים את השי המסורתי לפסח בשווי כולל של 2.7 מיליארד שקל, שהם גידול של 10% לעומת פסח אשתקד". באופן מעט מפתיע, גם היא נסמכת בדיווחה על נתונים שסיפקה חברת ועדים. לדיווח ב"מעריב" מוצמד תצלום של שני תווי שי, האחד של שופרסל וגם השני של שופרסל. חברת שופרסל, כמו "מעריב", שייכים לקונצרן אי.די.בי. הידיעה על תווי השי אינה מלווה בגילוי הנאות הקבוע: "'מעריב' נמנה עם קבוצת אי.די.בי".
ענייני תקשורת
מיה מנע מדווחת במוסף "עסקים" של "מעריב" כי רון לאודר ונציגיו של יוסי מימן הגיעו אתמול לפגישה עם הנהלת ערוץ 10, "כדי למצוא דרכים שיאפשרו את המשך פעילותו".
ישי פרידמן מדווח ב"מקור ראשון" על תלונה שהגיש במשטרה עו"ד יהודה שמעון בעקבות הופעתו בכתבה ששודרה בתוכנית "אולפן שישי". לדבריו, הוא רואיין לכתבה שהכין אוהד חמו על תופעת "תג מחיר" בלי שנתן לכך את הסכמתו.
עופר מתן מדווח במוסף "ז'ורנל" של "מעריב" כי מיקי חיימוביץ' היא המועמדת המובילה למלא את מקומו של יאיר לפיד בהגשת התוכנית "אולפן שישי". "ידוע שהיתה לאחרונה ביקורת על כך שהתוכנית מפלה נשים כי הפאנל כולל גברים בלבד", אומר לו אדם בלתי מזוהה מתוך מערכת החדשות בערוץ. "במובן הזה חיימוביץ' תתאים למנכ"ל כמו כפפה ליד. למנות אותה יהיה הישג כפול, כי היא גם שם גדול וגם אשה". ב"גלובס" מדווח לי-אור אברבך כי המועמדת המובילה היא דנה ויס.
ב"גלובס" מתפרסמת כתבה מאת רועי ברק המביאה תגובות של אנשי תקשורת ופוליטיקה על הכרזתו של יאיר לפיד. "הוא לא יקבל רוח גבית מהתקשורת, אולי חוץ מ'ידיעות אחרונות'", מעריך סגן עורך "מעריב" שי גולדן. "אני מרוצה מכך שהוא מגיע לפוליטיקה, כי הוא איש טוב", אומר ח"כ בהווה והעיתונאי לשעבר אורי אורבך.
ב"דה-מרקר" מתפרסם דיווח [סוכנויות הידיעות] המייחס את העלייה החדה במחירי גליונות "ניו-יורק טיימס" ו"פייננשל טיימס" לרצונם להעביר את המנויים למהדורות הדיגיטליות של העיתונים.
ב.מיכאל כותב במדור הדעות של "הארץ" על תביעת דיבה שהגיש, ואשר נידונה על-ידי השופט נעם סולברג. "פסק הדין שדחה את תביעתי נע בין המשונה למגוחך", הוא כותב. "כולו מאמץ מיוזע לצייר מטרה סביב חץ אשר נורה תחילה. קראתי, צחקתי ועירערתי. בערעור בוטל פסק דינו של סולברג בזריזות יתרה".
וכעת כתב חידה: "לעיתון יומי גדול דרוש/ה מזכיר/ת מערכת", נכתב הבוקר במודעה. התוכלו לנחש את זהות העיתון? רמז: המודעה מתפרסמת בראש עמ' 10 של עיתון "הארץ". רמז נוסף: המתעניינים מוזמנים לשלוח קורות חיים ל-miri.porat@haaretz.co.il.