פרשת ילדי תימן מגיעה לפתחה של מועצת העיתונות, זאת בעקבות תלונה שהוגשה בגין כתבה ששודרה בערוץ כאן 11 של תאגיד השידור הישראלי. בחודש יוני האחרון, במסגרת מהדורת "חדשות השבת" של התאגיד, שודרה כתבה שהכינה עידית בן-שימול. הכתבה נתנה ביטוי לגורמים שונים שפעלו בעבר ופועלים כיום לחשוף מידע על גורלם של ילדי תימן.

זמן קצת לאחר שידור הכתבה פרסם אבשלום בן-צבי באתרו האישי רשימה שבה הוא עומד על הכשלים האתיים והמקצועיים הרבים שנפלו, לטענתו, בכתבה של בן-שימול.

במקביל פנה בן-צבי, יחד עם ד"ר אבי פיקאר, פרופ' אבשלום אליצור, בתיה ליטמן, ד"ר נירית בן-ארי וד"ר שריאל בירנבוים לממונה על קבילות הציבור בתאגיד השידור, אורלי ממן, בתלונה על הכתבה של בן-שימול. "הכתבה היתה מלאה בשקרים, מניפולציות וסילופים, ואינה עומדת בסטנדרטים עיתונאיים בסיסיים", טענו כלפי התאגיד. כך, לדוגמה, נטען כי בכתבה הובא ציטוט ממסמך שלפיו "המוסד" מעורב ב"עסקאות ילדים", אולם מקריאת המקור עולה ש"המוסד" שאליו מתייחס המסמך אינו גוף המודיעין המוכר בשם "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים" אלא מוסד ילדים של תנועת ויצ"ו בירושלים.

כתבתה של עידית בן-שימול על פרשת ילדי תימן (כאן 11)

"חשוב מכל", נכתב בתלונה, "הכתבה לא כללה גילוי נאות שבן-שימול חברה ב'פורום משפחות הילדים החטופים', שהוא השם הנוסף של עמותת 'אחים וקיימים', עמותה שלה ניתן פתחון פה לאורך כל הכתבה". הטענה בדבר חברותה של בן-שימול בעמותה שאותה היא מסקרת מתבססת על עדותה של בן-שימול עצמה בסרט "חדל להיות תושב" שיצרה בעבר, ששודר גם הוא בתאגיד השידור הישראלי. במהלך הסרט (דקה 44:20) מספרת בן-שימול כיצד החליטה לקחת חלק במאבק הציבורי לחשיפת האמת על פרשת ילדי תימן, ולצורך כך היא "מצטרפת לעמותת 'אחים וקיימים'".

בתגובה לתלונה טענה בן-שימול כי היא איננה חברה כיום "בשום פורום או עמותה כלשהם". לדבריה, הצטרפותה לעמותת "אחים וקיימים" היתה במסגרת תחקיר מעמיק שערכה על הפרשה, אך היא פרשה מהעמותה כבר לפני כשנתיים.

בן-שימול השיבה לטענות שהועלו בתלונה וטענה כי אלו כללו האשמות חמורות ש"חוטאות הן עצמן בסילוף האמת, במניפולציות וחוסר דיוקים". כך, לדוגמה, ביחס לטענה בדבר זיהוי מוסד של ויצ"ו עם המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ציינה כי מהמקור דווקא לא עולה שמדובר במוסד של ויצ"ו משום שלפני כן יש התייחסות ל"חומר מודיעיני". "מהחומר שנחשף עד כה עולה בוודאות כי המוסד אכן היה מעורב. לא ידוע מה היתה מעורבות המוסד, ואת זאת אנו מבקשים לבדוק", כתבה בתשובתה לתלונה.

במקביל פרסמה בן-שימול בעמוד הפייסבוק שלה פוסט ובו כתבה: "לא יאומן שעדיין בשנת 2018 יש מי שמבקשים להשתיק את הפרשה ולמנוע ממני לעסוק בה". לדבריה, מגישי התלונה הם "חבורה 'מכובדת' של דוקטורים ופרופסורים שלקחו על עצמם את משימת ההשתקה".

ממן, הממונה על קבילות הציבור בתאגיד, קיבלה את טענותיה של בן-שימול כפשוטן ודחתה את תלונתם של בן-צבי וחבריו, אולם אלה לא ויתרו. "מצאנו את תשובתך, ובעיקר את תשובתה של בן-שימול, כתשובה לא מספקת, ובנוגע לתשובתה של בן-שימול – כתשובה המנסה לחמוק מתלונתנו בטענות סרק ובדבקות בהטעיות שהציגה בכתבה", כתבו ופירטו אחת לאחת את תשובותיהם שלהם לטענותיה של בן-שימול.

כך, לדוגמה, ציינו ביחס למחלוקת על זהות המוסד המעורב ב"עסקאות ילדים" כי "בסיכום המסמך [...] מצוין במפורש שה'עסקאות בילדים' נוגעות לפרשה הקשורה במוסד ויצ"ו". זאת ועוד, מחברי המסמך שעליו מתבססת בן-שימול צירפו כנספחים את המקורות שלהם, ובהם כתוב במפורש כי "בבדיקת הארכיון במוסד ויצ"ו בירושלים נתגלתה התכתבות בקשר לאימוץ ילדים. הדבר נותן מקום להנחה שייתכן ונעשו עסקות מסוימו[ת] בילדים", כך שאין כל ספק שהכוונה במסמך היא למוסד של ויצ"ו ולא לגוף המודיעין. בנוסף קבלו המתלוננים על כך ששמותיהם הועברו לבן-שימול והיא החליטה לפרסמם בפייסבוק שלה.

גם הפעם דחתה הממונה על קבילות הציבור את טענות המתלוננים. "הנכם מלינים על איכות עבודתה העיתונאית של גב' בן-שימול, אלא שלא ברור מה הרקע לסמכותכם לעשות כן ומדוע גרסתכם – שהיא, הלכה למעשה, הצגת נרטיב אחר ולעומתי לפרשת ילדי תימן – היא הנכונה ו/או זו שצריכה להתקבל ואין אחרת בלתה", כתבה להם. "פרשת ילדי תימן הינה פרשה שהנסתר בה רב על הגלוי והיא הולכת ומתבררת בימים אלה וככל שחולף הזמן. עדיין לא נקבעה לגביה 'אמת היסטורית', ומכאן שאין לאף גורם את הסמכות לקבוע מהי אותה אמת מלבד להציע חלופות וזוויות תחקיריות אחרות".

אשר לטענה כי בן-שימול שגתה כשלא גילתה לצופים כי היא עצמה היתה חברה בעמותה שאותה היא מסקרת, הממונה על קבילות הציבור מצאה כי הדבר לא היה נדרש במקרה זה.

עידית בן-שימול, מתוך הכתבה בכאן 11 (צילום מסך)

עידית בן-שימול, מתוך הכתבה בכאן 11 (צילום מסך)

בעקבות זאת פנה לאחרונה בן-צבי בתלונה למועצת העיתונות. לדבריו, בן-שימול הפרה בכתבתה בשלל מקרים נפרדים את סעיף 4א בתקנון האתיקה של המועצה, שלפיו "לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדויק, מטעה או מסולף". בנוסף טוען בן-צבי כי בן-שימול הפרה את הסעיפים בתקנון שמחייבים פרסום הוגן וללא הטיה ואוסרים על עיתונאי להעמיד את עצמו במצב שבו קיים חשש לניגוד עניינים בין חובותיו כעיתונאי לבין כל אינטרס אחר.

הכתבה של בן-שימול, טוען בן-צבי בתלונתו, מציגה "באופן אוהד ולא ביקורתי את טענותיהם של אנשי 'פורום משפחות הילדים החטופים'. ארגון זה הוא שמה השני של עמותת 'אחים וקיימים' – עמותה בה היתה חברה בן-שימול בעת הקמתה או זמן סמוך לאחר מכך. לטענתה היא הפסיקה את פעילותה בעמותה לפני כשנתיים, זמן קצר לאחר הקמתה, אך עובדה זו לא הוזכרה בסרט 'חדל להיות תושב' שביימה והפיקה ובו ציינה את הצטרפותה לעמותה אך לא את עזיבתה, למרות ששודר כשנה לאחר מועד העזיבה הנטען".

התלונה למועצת העיתונות מופנית גם כלפי הממונה על קבילות הציבור אורלי ממן, שלפי התלונה נמנעה ממענה ישיר לטענות הקובלים ותחת זאת הציגה את העניין כ"מחלוקת כללית בין נראטיבים ולא כשאלה עובדתית הנוגעת להצגה מטעה של מסמכים ופרטי מידע". התנהלות זו, כך נטען בתלונה, מפרה את סעיף 7 בתקנון האתיקה הנוגע ל"תיקון טעויות, התנצלות ותגובה".