אתמול (4.12.11) התארח ח"כ אופיר אקוניס בתוכניתם של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 (את מקומו של ירון לונדון הנעדר מילא הכתב נדב פרי). אקוניס הוזמן כדי להגיב על דבריה של מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון, שתקפה לאחרונה את גל החקיקה האנטי-דמוקרטית בישראל, וכן מגמות מדאיגות אחרות הפושות בחברה הישראלית (כגון אפליית נשים על-ידי נציגים שונים של הממסד הדתי). לפני אקוניס שוחחו קירשנבאום ופרי עם פרופ' יוסי שיין, היסטוריון מאוניברסיטת תל-אביב, שהסביר את עמדתה של קלינטון באהדה גלויה.

אקוניס, מיוזמי חוק העמותות, אמר שהוא "מתפלא על מזכירת המדינה משום שאני מכיר דמוקרטיה חזקה מאוד בעולם ומתגוננת, קוראים לה ארצות-הברית, ושם חוקקו חוק שנקרא חוק 'סוכן זר' [...] החוק שלי אפילו לא מתקרב לחקיקה האגרסיבית של חוק 'סוכן זר'". קירשנבאום ביקש מאקוניס להתייחס לחוק שלו ולעזוב במנוחה את חוק "סוכן זר" האמריקאי (שעל-פיו נדרש מי שפועל בארצות-הברית בשם ארגון חיצוני להירשם במשרד המשפטים האמריקאי ולפרט את מקורות המימון שלו ואת השימוש בכספים שקיבל).

"אני מסכים איתך", אמר קירשנבאום, "שבחברה האמריקאית היתה חקיקה אגרסיבית, והיה גם מקארתיזם". בנקודה זאת שלף אקוניס שפן מכובעו: "אתה יודע, זה מעניין, הוא [מקארתי] צָדק בכל מלה", והוסיף: "עובדה, היו סוכנים סובייטים". לנוכח הטון המבטל של קירשנבאום הפנה אקוניס את מבטו לעברו של פרופ' שיין וביקש ממנו אישור לדבריו, אך הפרופסור נותר בפנים חתומות, ואקוניס נאלץ לחזור על דבריו שוב לשם אישור, בלי שניתנה להם גושפנקה אקדמית רשמית.

כדי למלא את החלל שנוצר, פניתי לפרופ' אייל נווה, מומחה להיסטוריה אמריקאית מאוניברסיטת תל-אביב. האם האשמותיו של מקארתי היו אכן מוצדקות? שאלתי את נווה. "אף אחד מהאנשים שהיו ברשימות השחורות לא הועמד לדין", מוסר הפרופסור. "מקארתי האשים קבוצות שלמות, אבל לא היו לו שום ראיות ואיש לא הועמד לדין ולא הוגשו כתבי אישום בכלל. זה נקרא 'צָדק בכל מלה'?".

פרופ' נווה לא הסתפק בדברים והוסיף: "האיש הזה היה מטורף. אולי היו סוכנים רוסים בארצות-הברית, כמו שהיו סוכנים אמריקאים ברוסיה וכמו שיש סוכנים ישראלים באמריקה, ויש רשויות שנועדו לטפל בהם. אבל למקארתי לא היו שום ראיות".

אז מקארתי לא צדק בכל מלה?
"לא. הוא השליך בוץ והרס קריירות של אנשים רק מפני שהם היו באיזו תנועת נוער. זה נקרא 'צָדק בכל מלה'?".

תודה לך.