"כלכליסט" בתפנית חדה ביחסו לבנק הפועלים: לאחר שגרת סיקור מלטף ומיטיב פירסם העיתון בהבלטה פרסומים שליליים נגד הבנק, וזאת סמוך לכך שכונסי נכסים מטעם הבנק העמיקו את מעורבותם בנעשה בקבוצת התקשורת, שמצבה הפיננסי אינו ידוע.
בשבוע שעבר דיווח אתר "כלכליסט" כי עו"ד אבי פילוסוף מונה לדירקטור ב"ידיעות אחרונות" מטעם כונסי נכסיו של אליעזר פישמן, עורכי-הדין פיני רובין וירון אלכאוי. בדרך כלל מינוי דירקטור בחברה אינו אירוע דרמטי, אך במקרה של "ידיעות אחרונות", שנשלט על-ידי היו"ר, המו"ל והעורך האחראי ארנון (נוני) מוזס, לא מדובר בעניין של מה בכך. עד לשבוע שעבר, הדירקטור הטרי ביותר שכיהן בוועד המנהל של "ידיעות אחרונות" מונה לפני 18 שנה.
חדי עין יכלו להבחין כי מי שלא הוזכר בידיעה הקצרה שפורסמה באתר "כלכליסט" הוא בנק הפועלים, שמחזיק בשיעבוד ל-34% מניות חברת "ידיעות אחרונות" בע"מ. מניות אלו היו בבעלות אליעזר פישמן, וכעת הן נמצאות אצל כונסי נכסיו מטעם הבנק, עורכי-הדין רובין ואלכאוי. כך שלמעשה, המצב שנוצר בפועל הוא שלבנק הפועלים יש כעת נציג בדירקטוריון "ידיעות אחרונות".
בשנים הארוכות שבהן היו מניותיו של פישמן משועבדות לבנק הפועלים, אחרי שזה מימן את רכישתן בשלהי שנות התשעים, לא נעשה מאמץ למכירתן, למרות חובות המיליארדים של פישמן. כבר למעלה משנה חלפה מאז איבד פישמן את מניותיו בעיתון, ואף שבזמן הזה עלו תהיות שונות לגבי התנהלות הבנק כלפיהן, שום מהלך רשמי לא נעשה. עד לשבוע שעבר.
לפי דיווח של עירית אבישר וחן מענית ב"גלובס", כונסי הנכסים החליטו למנות דירקטור מטעמם על רקע מתחים וחילוקי דעות בין בעלי המניות בחברה. לפי דיווח של נתי טוקר ב"דה-מרקר", הבנק החליט למנות דירקטור מטעמו כדי להגביר את מעורבותו בעיתון ולאור הקושי המתמשך של ארנון (נוני) מוזס, בעל השליטה בדירקטוריון, למצוא משקיע.
על הרקע הזה בולט במיוחד השינוי החד שחל באופי הסיקור של "כלכליסט" את הבנק. בשנים האחרונות זכה הפועלים לסיקור מיטיב מכלי התקשורת שבקבוצת מוזס, אך בבוקר היום שבו דיווח "כלכליסט" על מינוי הדירקטור החדש קיבלו קוראי העיתון הכלכלי מבית "ידיעות אחרונות" גיליון ובו כותרת ראשית שהאירה את הבנק באור שלילי.
כותרת ראשית זו היתה חריגה לאור היחס האוהד שהיה שמור עד כה לבנק הפועלים ב"כלכליסט". כך, לדוגמה, לפני כעשור, במהלך השבועות שבהם דרש בנק ישראל את הדחת יו"ר בנק הפועלים דאז דני דנקנר, לא הופיעה בעיתון אפילו כותרת ראשית אחת שהוקדשה למשבר בבנק. גם בשנים שחלפו מאז זכה הבנק ליחס אוהד מצד העיתון, פעם אחר פעם.
היחס האוהד לבנק המשיך עד לאחרונה. לפני כחצי שנה, כשפרצה שערוריית הטרדה מינית בבנק, ב"כלכליסט" העניקו לבכיריו סיקור מגונן. לפני כחודשיים, כשהבנק פרסם את הדו"חות לשנת 2017, שמהם התברר כי הפסיד מאות מיליונים בגין הסתבכות פלילית עם רשויות המס בארצות-הברית, "כלכליסט" התעלם כמעט לחלוטין. הכותרת שהוקדשה בדף הבית של האתר לידיעה על המחיר הכבד שגבתה החקירה הפלילית קראה: "בנק הפועלים: הרווח הנקי עלה ב-1.2% ב-2017, התשואה השנתית – 7.5%". רק מי שנכנס לידיעה יכול היה ללמוד על ההפסדים ועל הרקע להם.
והנה, בשבוע שעבר, יומיים לאחר הכותרת הראשית שהציגה את בנק הפועלים באור שלילי, פרסם בנק הפועלים את דו"חות הרבעון הראשון של 2018. אמנם במהלך הרבעון חלה עלייה בהכנסות הבנק, אך במקביל נרשמה גם ירידה של 18% ברווח הנקי, בשל אותה הסתבכות פלילית בארצות-הברית.
בעוד שלפני חודשיים הידיעה עם המידע על הפסדי מאות המיליונים קיבלה בדף הבית של האתר כותרת מגוננת, הפעם הידיעה עם המידע על ההפסדים הקטנים יותר שנרשמו במהלך הרבעון הראשון של 2018, לצד העלייה בהכנסות, הופיעה בדף הבית של אתר "כלכליסט" עם כותרת שמדגישה את הירידה ברווח על רקע חקירת המס.
ועוד: יום למחרת פרסום הכותרת הראשית על הקשר לכאורה בין עמותת ידיד לבין בנק הפועלים התפרסמה ב"כלכליסט" כותרת ראשית לא שגרתית נוספת, המדגישה את הסחבת במאבק בריכוזיות בשוק הבנקאות, הנשלט בידי הדואופול של בנק הפועלים ובנק לאומי.
השינוי ביחס של "כלכליסט" לבנק הפועלים, ובעיקר תזמון השינוי, מעלים תהיות. האם מוזס מבקש להשתמש בכלי התקשורת הכלכלי שבשליטתו כדי לאותת לבנק כי אל לו להתערב בנעשה בחברה?
מעבר לכל הסיפורים והעדויות שנתנו לאורך השנים עיתונאי הקבוצה על האופן שבו האינטרסים של המו"ל מוזס חדרו למערכות כלי התקשורת שבשליטתו, כדאי לזכור כי משטרת ישראל המליצה להעמיד את מוזס לדין בגין הצעת שוחד. מוזס חשוד שהציע לשנות את הסיקור של שניים מכלי התקשורת שבשליטתו, העיתון "ידיעות אחרונות" ואתר החדשות ynet, בעבור תמורה כלכלית. במלים אחרות, במקרה של קבוצת "ידיעות אחרונות", את היחס למסוקרים הגדולים והחזקים בישראל מומלץ שלא לקרוא כפשוטו.