"שלושת השבועות", כפי שמכונה במסורת היהודית התקופה שבין י"ז בתמוז לט' באב, ובמיוחד "תשעת הימים" שלפני ט' באב, הם ימי אבל שבהם נהוג למעט בשמחה, להימנע מהאזנה למוזיקה, מאכילת בשר ומרכישות משמחות. בפרק של "התוכנית הכלכלית" ששודר בגלי-צה"ל סמוך לט' באב (11.8) ביקשו לבדוק את ההשפעה הכלכלית של המנהגים האלה על המשק.
העורך והמנחה עודד לבינסון העלה לשידור מרואיין בשם צבי וילדר, שסיפק מידע מפורט על ירידה במכירות ובפעילות, לדבריו, בענפי המסעדות, הנדל"ן, הרכב והתיירות. שוק המסעדות, סיפר וילדר, רשם ירידה של 20% בביקור במסעדות והפסד של כ-10 מיליון שקל. בשוק הדירות נמדדה ירידה של 45% בחתימת עסקאות לרכישת דירות ו-25% בביקורים באתרי בנייה. עוד נרשמו ירידות של 12%–20% ברכישת כלי רכב חדשים, ושל 15% בהזמנות של חבילות נופש בחו"ל.
וילדר קיבל את הנתונים מחברות מסחריות הפועלות בתחומים הללו: הנתונים על שוק האוכל הגיעו, לדבריו, ממחקר שוק שערך אינדקס המסעדות האינטרנטי 2eat; המידע על הדירות הגיע מבדיקת שוק של חברת הבנייה לציבור הדתי משהב; המידע התיירותי הגיע מבדיקה של חברת אופיר-טורס; והמספרים בתחום הרכב נשאבו משיחה שקיים וילדר עם צבי נטע, מנכ"ל חברת מכשירי-תנועה.
לאוסף החברות האלו יש מכנה משותף: איש יחסי-הציבור שלהם הוא צבי וילדר, הבעלים של משרד וילדר יחסי-ציבור. את העובדה הזו גם הוא וגם לבינסון שכחו לציין בשידור; וילדר הוצג בשמו בלבד, בלי שום תואר לצדו, כבוד שלא שמור בדרך כלל אפילו לראיונות עם קברניטי המדינה.
הנוהג הזה מוכר בעיתונות: היחצן, במקום לדחוף כל לקוח שלו בנפרד, יוזם אייטם אחד שמאזכר כמה מהם ביחד; העיתונאי, במקום ליזום כתבות ולקושש מרואיינים בעצמו, מקבל אותם על מגש, רק לחמם ולהגיש; צרכן התקשורת אוכל את הג'אנק-פוד העיתונאי הזה, ואפילו לא יודע שבמקום כתבה הוא קיבל הודעה לעיתונות.
וילדר סירב לומר אם הוא הציע את האייטם לגלי-צה"ל או שהתחנה יזמה אותו. "ברשותך אני לא אענה, כי זה קשר שלי עם עיתונאי", אמר. לדבריו, "זה התחיל מאיזשהו כתבה אחת, שפנו אלי. ומשמה – אחרים שראו את זה ורצו גם מידע בנושא הזה – זה המשיך הלאה".
"אני לא כתב של גלי-צה"ל ולא של 'ידיעות אחרונות', אני מייצג את הלקוחות שלי", אומר וילדר. "כשפנו אלי או כשאני פניתי אליהם, אני יכול לקחת מחקרים או מידע מלקוחות שלי, ולא ממישהו שהוא לא לקוח שלי. [...] אני יכול לתת חברות גדולות, מובילות. משהב היא חברת הבנייה הדתית הגדולה ביותר, אופיר-טורס היא אחת משלוש סוכנויות התיירות הגדולות בארץ, 2eat הוא אחד משני אתרי המסעדות הגדולים בארץ, זה לא קיקיוני. [...] לקחתי בהחלט גופים שמייצגים תמונת מצב נכונה מבחינת הגודל שלהם והעוצמה שלהם בשוק".
גם וילדר לא מרוצה מאי-הצגת תוארו, אבל לא מסיבות של אתיקה וגילוי נאות, אלא בגלל הקרדיט המקצועי: "אני יועץ תקשורת, אך ורק יועץ תקשורת. אם פה לא הציגו, מבחינתי אין לזה שום תמורה לפחות בקטע שלי, שאני מתראיין. אמנם עשיתי את זה גם כשירות ללקוחות שלי, אבל אני יועץ תקשורת, אני לא כתב של קול-ישראל, של גלי-צה"ל או של 'ידיעות אחרונות'".
למה פנו אליך? נדמה שהמומחיות היחידה שלך בתחום היא הקשר שלך לחברות שהצגת.
"אני עצמי חובש כיפה וגם מכיר קצת את המגזר. זאת אומרת, זה לא שאני מנותק מהמגזר הדתי. וגם בעצם העובדה שבמקרה כזה, ארבע חברות או חמש חברות מהחברות שאני עובד איתן עשו כל אחת, אחד מחקר כללי, אחד מחקר יותר מה שקורה אצלם, בדיקה פנימית אצלם, על התופעה של התשעה ימים האלה, ובתוקף המציאות הזאת היו פניות אלי".
לא ראוי לציין שהמידע הזה מגיע ממישהו שהוא בעל אינטרס?
"כל כתבה שמשודרת ברדיו ומראיינים מישהו... אם יעלו מחר את נוחי דנקנר, אומרים 'נוחי דנקנר, שהוא בעל אינטרס'? אני לא שמעתי את זה בחיים. [...] כל אחד הוא בעל אינטרס, אני לא מבין את הטיעון הזה שמשתמשים בו יפי נפש".
האם אתה חושב שראוי שיהיה גילוי נאות?
"אני אומר, אם גילוי נאות, אז בכל כתבה צריך להיות גילוי נאות. המון פעמים מראיינים מישהו על ענף הבנייה, מנכ"ל של חברת בנייה. [...] מה מעבר לזה צריך להגיד, אומרים שהוא מנכ"ל חברת שיכון-ופיתוח, ולכן הם בונים היום שמונה מאות...? לא, כתוב מנכ"ל שיכון ופיתוח, זה הגילוי הנאות. מראיינים אותו לא על הפרויקט שלו, מראיינים אותו כפרשן".
עודד לבינסון, המשמש גם נציב פניות הציבור של גלי-צה"ל, אמר בשיחה ראשונה איתו שהוא אינו זוכר את האייטם, וביקש לבחון אותו שוב בטרם יגיב. לאחר שקיבל את תמליל הראיון, הוא שלח תגובה בכתב: "הראיון האמור עסק בירידה דרסטית בהיקף העסקאות במספר תחומים, בתקופה המוכרת כ'שלושת השבועות'; התקופה הסתיימה בתשעה באב, והראיון סיכם סוגיה זו ביום שאחרי. אכן אוזכרו בשיחה ארבע חברות ואולם אזכורן בא אך ורק לצורך מתן הפרטים הרלוונטיים, לרבות נתוני סקרים, באשר לירידה בהיקף העסקאות.
"כמובן שזולת אזכור יחיד של החברות לא נאמרה ולא צויינה שום ייחודיות או כל התייחסות אחרת לגבי יכולות, שבח, רמת ביצוע וכיו"ב. נוכח ההתייחסות אל החברות כאל מקור האינפורמציה מבלי שהשיחה נגעה לתחומי עיסוקן של החברות אלא לירידה בפעילות הכללית במשק, ראינו לנכון לקיים את הראיון. באשר לאי ציון שיוכו המקצועי של צבי וילדר – מחד, ניתן לראות בכך הימנעות שטוב היה שלא לנקוט בה, כשמאידך הכוונה היתה בגלל אופי השיחה, ובגלל שאפילו לא ידענו כי החברות הללו נמנות על לקוחותיו – לא לתת פרסום לשיוכו המקצועי. בנקודה זו אכן, כאמור, ניתן היה, ואולי אף נכון היה, לפעול אחרת. אני מודה לך על ההערה וההארה".
תגובות ניתן לשלוח לאימייל ido@room404.net