רשות השידור אינה יכולה להמשיך להתקיים ולפעול כהלכה עם המוסדות וההנהלה הקיימים – קובע אלוף (מיל') רפאל ורדי בדו"ח מיוחד שהגיש לראש הממשלה. ורדי קורא להגדרה חדשה של תפקיד השידור הציבורי ולשינויי חקיקה יסודיים שינהיגו חלוקת סמכויות חדשה וברורה בין הדרג הניהולי להנהלה הציבורית של הרשות. אנו מביאים להלן קטעים נרחבים מהדו"ח כלשונם.

במכתבו לראש הממשלה כותב ורדי: "התרשמתי שהרשות חולה, חולה מאוד. לצורך הבראתה דרוש לאלתר ניתוח כואב ומעמיק, אשר יוביל לביסוסה על יסודות חדשים, שונים מהקיימים. אין לתלות הקולר במצבה בהווה של הרשות, במוסדות ובהנהלה הנוכחיים בלבד – מצב זה נמשך בחלקו, שנים רבות, והחמיר משנה לשנה. התרשמתי שברשות השידור קיים צוות עובדים מוכשרים, מקצועיים, בעלי מוטיבציה ויכולת יצירה ועבודה טובה בכל תחומי השידור. למיצוי יכולות אלו דרושים לה ייעוד וכיווני דרך ברורים, מנהיגות יוזמת, מובילה ומלכדת, שבחוברם יחדיו יוליכוה לשידור ציבורי נאות ובעל הישגים. בד בבד יש לנקוט פעולות וצעדים כדי לשנות הסכמי עבודה אנכרוניסטיים ובלתי מועילים לרשות ולעובדיה, שאינם מאפשרים עבודה תקינה ויוצרת ומוסר עבודה נאות. יש לאפשר פרישה מכובדת של עובדים הזכאים לפרישה או הקדמתה, כך שעבודת הרשות תושתת על כוח-אדם קטן יותר, יעיל ובעל מורל ומוסר עבודה גבוהים.

השתתפות כספית של הממשלה חיונית לביצוע ההמלצות – בלעדיה לא ניתן יהיה לבצען. עד לסיום כתיבת הדו"ח, טרם קיבלתי בעניין זה עמדה מוסכמת ומוסמכת של משרד האוצר".

▪ ▪ ▪

בפרק הממצאים העיקריים מופיעות הקביעות הבאות:

יחסי מליאה/ועד מנהל/יו"ר-מנכ"ל
יחסי המוסדות בראשות היו"ר עם המנכ"ל מאופיינים במאבקי כוחות. המנכ"ל מחרים את המוסדות ואינו מבצע את החלטותיהם. המוסדות מתערבים בניהולה השוטף של הרשות.

ניהול
קיים משבר אמון חריף בין המוסדות להנהלת הרשות, הגורם לשיתוקה. הרשות אינה מנוהלת כנדרש וכראוי – אין מקדמים תוכנית הבראה ורפורמה נחוצה. פורומים קבועים בדרגי הנהלה בוטלו או אינם מקוימים באופן סדיר; נוהלי עבודה חשובים אינם מקוימים; ההנהלה מתעלמת מדו"חות מבקרת הרשות. אמצעי בקרה ופיקוח נאותים אינם מופעלים כראוי. מורל העובדים ירוד.

כוח-אדם
ברשות השידור עודף כוח-אדם: עובדים קבועים רבים אינם מועסקים בפועל, ותחתם מועסקים מאות עובדים ארעיים, בתפקידים זהים. כתוצאה, בעיקר מכך, מרכיב ההוצאות הקבועות בתקציב הרשות, שרובן שכר, מגיע לכדי 80% מסך התקציב, בעוד שמרכיב הפעולות הינו כ-20% בלבד מהתקציב.

הסכמי עבודה
הסכמי העבודה הקיימים גורמים לעיוותים במערך השכר עצמו, לתפקוד בלתי נאות של עובדים וליצירת עודפי עובדים בלתי מועסקים. ברשות השידור 11 ועדים. מו"מ מנוהל עם כל ועד בנפרד, ונחתמים הסכמי עבודה נפרדים.

השכר
43% בלבד, בממוצע, ממרכיבי השכר ברשות הם פנסיוניים. רוב השכר מבוסס על שעות נוספות וכוננויות. עובדים משתכרים בעבור שעות עבודה (נוספות או רגילות) שאינם מבצעים כלל. קיימת ברשות "תרבות" של רישום שעות נוספות פיקטיביות, בידיעת ההנהלה ובהסכמתה.

התקשרויות
הליכי התקשרויות שעלותן גבוהה אינם תקינים (תוכנית "כלבוטק" של רפי גינת, תוכניתה של מירי שילון ועוד), ואינם עולים בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין.

תפיסת השידור הציבורי
אין ברשות השידור תפיסה מגובשת בנוגע לייעוד השידור הציבורי, מהותו ואופיו. התוצאה מכך מיטלטל השידור הציבורי ללא מטרה ברורה ונמצאה לוקה מכל כיוון, בין השאר בתחום האיכות ובתחום הרייטינג. שידורי ערוץ 33 נעדרים מטרה ברורה והם בעדיפות נמוכה. הערוץ הוקם במטרה לשדר למדינות האזור. בפועל הוא משמש ערוץ שידור נוסף לערוץ 1.

מצב ההנדסה
המשדרים ואמצעים טכניים חשובים אחרים מיושנים ומוזנחים. אין השקעה מספקת בתשתית טכנולוגית עתידית. אין עוברים לשידורים דיגיטליים מחד גיסא, אך ממשיכים לרכוש ציוד מיושן מאידך גיסא; אחזקת הציוד הקיים ירודה ופוגעת בשידורים ובקליטתם. המחשוב הקיים אינו מאפשר שליטה אפקטיבית במנגנוני הרשות, מעקב יעיל אחר ביצוע התקציב ושליטה ובקרה נאותות על מצב כוח-האדם.

בפרק המסקנות נאמר בין השאר:
מבנה מוסדות הרשות אינו תואם את העידן הרב-ערוצי והתחרות בתקשורת של תחילת המאה ה-21. מבנה זה מאפשר, בין השאר, התערבות פוליטית בתוכני השידור ובמינויים לתפקידים מקצועיים ברשות. המליאה אמורה, בתוקף תפקידיה, על-פי חוק, לשקוד על קיום האינטרס הציבורי ללא פניות, אך אינה מבצעת מטלה זו כראוי. נעדרת תפיסה כוללת של השידור הציבורי, ייעודו ותפקידיו בזמננו. ניהול מקצועי לקוי של הרשות, המתבטא בהעדר שליטה נאותה בכוח-אדם והפעלתו הנכונה. דרכי ניהול שאינן מסודרות ובלתי מקובלות במינהל בכלל ובגופים גדולים בפרט. העדר בהירות בהחלטות והעדר בקרה ומעקב אחר ביצוען; התקשרויות שאינן תואמות מינהל תקין; אי-קיום נהלים כתובים; יחסים בלתי תקינים בין ההנהלה לכמה מהעובדים הגורמים לסכסוכים, מורל ירוד ומאבקים שלא לצורך.

"מסקנתי המסכמת מכל הנ"ל", כותב ורדי בסיום פרק זה, "היא שרשות השידור אינה יכולה להמשיך להתקיים ולפעול כהלכה עם המוסדות וההנהלה הקיימים; רמת התפקוד הנוכחית של אלו; הגדרות תפקידים בלתי ברורות; חומרת היחסים המעורערים; שיטות הניהול הנוכחיות; הסכמי עבודה שאינם מאפשרים פעילות סדירה, תקינה ומקצועית; מתכונת שכר שאינה מעודדת עבודה ויצירתיות, אינה מאפשרת תנאי פרישה סבירים ומנציחה מוסר עבודה קלוקל מצד אחד, ומורל עבודה ירוד מצד שני. בכל אלו לוקים כל הארגונים ודרגי הניהול השונים ברשות: היו"ר, הוועד המנהל, המליאה, המנכ"ל, הסמנכ"לים, מנהל הטלוויזיה ומנהל הרדיו. חייב להתחולל שינוי מרחיק לכת בכל תחומי הרשות".

ההמלצות
"במצב שבו נמצאת רשות השידור היום יש לטפל בפתרון בעיותיה בשלמות. טיפול חלקי או נקודתי בלבד לא יועיל", קובע ורדי בפרק ההמלצות. "הליקויים ברשות הינם כה רבים, כה יסודיים, ושלובים אלו באלו, כך שפתרון ליקוי מרכזי אחד, חשוב ככל שיהיה, בלי שתינקטנה הפעולות הדרושות בשאר הסוגיות, לא יתרום להבראת הרשות. אין די בפתרונות זמניים וארעיים בלבד".

בין ההמלצות הפרטניות של ורדי:
▪  השידור הציבורי, בלי שיהיה מכוון על-ידי גורמי השלטון, חייב לראות את עצמו כנושא הדגל של הממלכתיות, ההבנה, האינטגרציה והקידום החברתי. אלמנט הרייטינג לא צריך להיות מרכיב דומיננטי בשידור הציבורי. עליו לכלול שידורי חדשות ואקטואליה אמינים, הן בטלוויזיה והן ברדיו, וכן שידור תוכניות תיעודיות ותוכניות דרמה, תרבות ובידור איכותיות ושידורים אחרים, ובהם ספורט, שיש בכולן עניין לציבור שאינו מקבל זאת בכל דרך אחרת.
▪  תוקם מועצה ציבורית בת 15 חברים. המועצה תחליף את מוסדות הציבור הקיימים: מליאת רשות השידור והוועד המנהל. על חברי המועצה להיות אנשי מקצוע בכירים ומוכרים כל אחד בתחומו, אשר יוכלו לפקח באופן יעיל על פעולות הנהלת רשות השידור בכל עת כהונתם. עליהם להיות בלתי תלויים, ונאמנותם ומחויבותם תהיה לרשות השידור בלבד ולא לשום גורם אחר.
▪  המנכ"ל יהיה כפוף למועצה הציבורית ויהיה גם העורך הראשי, וייעזר, במידת הצורך, באיש מקצוע מתחום המדיה; למנהלי המדיה תהיה סמכות עריכה בכפיפות לעורך הראשי. לצורך ביצוע השינויים מרחיקי הלכת שאותם יידרש ליישם, רצוי שהמנכ"ל החדש יפעל לרענון צוות ההנהלה הבכיר של הרשות.
▪  כדי לבצע את השינויים היסודיים הדרושים כמומלץ דרושה מנהיגות חדשה. לכן, בהתקבל ההמלצה, יש להחליף את המנכ"ל והיו"ר באישים אחרים, זאת גם אם ימשיכו זמנית, עד להשלמת החקיקה החדשה, להתקיים מוסדות הציבור הנוכחיים.
▪  בין הפעולות הנדרשות מונה הדו"ח: ביצוע רפורמה בהסכמי השכר, במגמה להקטין משמעותית את מרכיב השכר בתקציב הרשות. הרפורמה תכלול שינוי במבנה השכר על-ידי הגדלת השכר הבסיסי, הפנסיוני, והקטנה משמעותית של שיעור השעות הנוספות. לגרום, בעקבות שינוי הסכמי השכר, לפרישה של מספר גדול של עובדים. העסקת עובדים תיעשה, ככל שיידרש, בחוזים אישיים. תיערך רפורמה בייצוג העובדים כך שיוצגו על-ידי ועד אחד בלבד. המועצה הציבורית תבחן אפשרות להרחיב את תשדירי השירות והחסויות בטלוויזיה עד כדי הנהגת פרסומת מוגבלת.

תמונת מצב
תיאור מצבה של רשות השידור כפי שנגלה לבודק מכיל את הממצאים הבאים:
מצטיירת מערכת יחסים מעורערת ועכורה בין יו"ר הרשות למנכ"ל. מחלוקות דומות היו גם בעבר, אולם במערכת הנוכחית הן הביאו למשבר מתמשך, הפוגע ביכולת התפקוד של מוסדות הרשות, המנכ"ל והנהלת הרשות כאחד. כתוצאה מהסכסוך על הסמכויות והיחסים האישיים, החלטות מרכזיות הנוגעות לניהולה ותפקודה של הרשות אינן מקוימות. נטען נגד המנכ"ל שאינו מקיים דיונים מסודרים ושביטל מסגרות דיון קבועות. עוד נטען כלפיו שהוא מקבל החלטות שלא על דרך דיונים מסודרים, וכי ניכרת מצדו התערבות, על רקע פוליטי או אישי, באיוש תפקידים בטלוויזיה ובקול-ישראל. ורדי כותב שרוב עובדי הרשות שהופיעו בפניו התלוננו על העדר מנהיגות מצד הנהלת הרשות והעומד בראשה ועל העדר אמון בהנהלה במוסדות הנוכחיים.

על שיטת התשלומים על-פי שעות נוספות פיקטיביות כותב ורדי שהיא מובילה להחטאה ולחטא של עובדים רבים, ושהיא גובלת בשחיתות מוסרית. בפרק על קול-ישראל נאמר בין השאר שבשידורי החדשות לא מובאים תחקירים, כמדיניות מכוונת של מנהל הרדיו. נטען בפני ורדי גם שתכופות משודרות ידיעות שבדיעבד מתברר כי אינן נכונות או בלתי מדויקות. מנהל הרדיו טען כי תחקירים נערכים וכי בסיקור אקטואליה הדגש הוא על מהירות ועל פרסום ידיעות מוקדם ככל האפשר. נטען בפני הבודק שאמנון נדב, מנהל הרדיו, מכהן תקופה ממושכת מדי בתפקידו. כן מזכיר ורדי קובלנות על קיפוח תקציבי הטלוויזיה והרדיו בערבית.

אורי פורת: את שלי עשיתי

בתגובתו המפורטת המובאת בדו"ח, וכן בראיונות בכלי התקשורת, קבע אורי פורת כי המצב החמור העולה מדו"ח ורדי אינו תוצאה של ניהול רשות השידור בתקופת כהונתו, אלא שיקוף של רעה חולה הנמשכת שנים רבות. פורת ציין כי קדמו לדו"ח ורדי דו"חות אחרים וכי הם הצביעו על החולשות המופיעות גם בדו"ח האחרון. הוא קבע כי שורש הרעה בחוק רשות השידור משנת 1965, שלא הגדיר באופן ברור את חלוקת הסמכויות בתוך הרשות ואינו מתאים לתקופה הנוכחית. פורת הכחיש את הטענות הפרטניות המופיעות נגדו בדו"ח ורדי, והכריז כי הוא שיזם את מינויו וכי אם כתוצאה מהמלצות ורדי ישונה החוק ויבוצעו השינויים הדרושים, תהיה זו תרומתו (של פורת) להבראת רשות השידור.

גיליון 25, מרץ 2000