באחד מערבי שישי האחרונים צ'יפרה חברת החדשות את צופי "אולפן שישי" בהצצה נדירה – כזאת שבאה לא יותר מארבע פעמים בשנה – אל מאחורי הקלעים של "ארץ נהדרת", שהיא התוכנית הבאה בלוח המשדרים. לא צריך להיות נחמיה שטרסלר בשביל לקלוט שמישהו פה עובד עלינו: אפילו אם יש יסוד סביר להניח שהציבור מגלה עניין במערכת "ארץ נהדרת", הטיפול החנפני של "אולפן שישי" – התעלמות מוחלטת מהטענות המופנות כלפי ה"סאטירה לייט", כמו גם מהדעה הרווחת כי העונה השלישית של "ארץ נהדרת" מקרטעת משהו – הותירה אחריה תחושה קשה של יד לוחצת יד. יותר מאשר כתבת צבע, זו היתה פרסומת באורך מלא.

ממש במקביל, בערוץ 10 המתחרה, פרצה מיקי חיימוביץ' במהדורת החדשות עם דיווח חם מהשטח: יגאל צור חוזר! הספיישל החדש של צור, "מסביב לעולם בשמונים דולר", עולה לשידור בהמשך השבוע בערוץ 10, וחיימוביץ' הציעה במהדורה תמונות ראשונות מתוכו. בערוץ 10 זאת שיטה: אין מגיש אחד במחלקת החדשות שלהם, מלונדון וקירשנבאום ועד רביב דרוקר, שלא מצא את עצמו ממליץ על העונה החדשה של "הדוגמניות". חברת החדשות של 2 מתוחכמת קצת יותר: לרוב היא נמנעת מפרסום מוצהר ותחת זאת בונה מעין גשרים בין תוכניות האקטואליה ומופעי הבידור, שבמהלכם מחליפים מגיש החדשות ומנחה הטוק־שואו מהלומות מילוליות וקריצות חבריות. מחמם את הלב.

האינטרס הכלכלי והרייטינגי שיש לתוכניות האקטואליה בקידום ערוץ האכסניה שלהן ברור מאליו, אבל הנזק לטווח ארוך שהתנהגות זו גורמת לחברות החדשות עשוי להפתיע אפילו אותן. גם כך הגבול בין עיתונות ובידור היטשטש עד לבלי הכר. כשבכירי הכתבים מתעלים את זמן האוויר שלהם למבצעי קידום בנוסח ג. יפית, הם הופכים רשמית לליצני החצר.

עפר סקר הוא מבקר

גיליון 61, מרץ 2006