1 במרץ. אושר תקציב רשות השידור. לאחר שורה של עיכובים אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקציב רשות השידור לשנת 2000. ההחלטה התקבלה רק לאחר שמנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי קוצ'יק, התחייב בפני יו"ר הוועדה, אלי גולדשמידט, כי הממשלה תבצע את המלצות הדו"ח שהגיש אלוף (מיל') רפאל ורדי לראש הממשלה להבראת הרשות.
6 במרץ. מוזס לא יועמד לדין. שופטי בג"ץ דחו את עתירת "מעריב" ובעליו עופר נמרודי להעמיד לדין את מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון מוזס, ואת מנהל המשק והאבטחה בעיתון, חיים רוזנברג, על עבירות של האזנות סתר. בדיון טען פרקליטו של נמרודי, עו"ד דן אבי-יצחק, כי החלטת הפרקליטות להעמיד לדין רק את נמרודי ולא את מוזס על אותן עבירות היא בבחינת איפה ואיפה. השופטים דחו את הטענות וקבעו כי לא היה כל פגם בהחלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין את אנשי "ידיעות אחרונות".
8 במרץ. קהלני נחקר בפרשת נמרודי. התפתחות נוספת בחקירת הפרשיות הקשורות בשמו של עופר נמרודי: השר לבטחון הפנים לשעבר, אביגדור קהלני, נחקר בחשד שהעביר לנמרודי מידע הנוגע לחקירת החשדות נגדו. קהלני הכחיש בתוקף את החשדות. לאחר סיום כהונתו של קהלני הציע לו נמרודי להיות חבר במועצת מנהלים של אחת מן החברות שבשליטת משפחתו. בפרשה נחקר גם ראש המטה המבצעי של שר המשטרה, ניצב בדימוס יוסי לוי.
12 במרץ. חקירה על פרסום באינטרנט. המשטרה חקרה מנהל פורום לשעבר באתר האינטרנט נענע בחשד שפירסם את שמה של אשת ציבור ממרכז הארץ, אשר התלוננה שנאנסה בידי חברה. שמה של קורבן האונס נאסר לפרסום על-ידי בית-המשפט, אולם עורך הפורום, יאיר ברטשפיז, פירסם את השם. מנהלי האתר החליטו להפסיק את פרסום השם, אך המשטרה החליטה לפתוח בחקירה פלילית, וגורמים משטרתיים הדגישו כי איסור הפרסום איננו חל רק על אמצעי תקשורת רגילים, אלא גם על האינטרנט.
14 במרץ. שילון יורד. שדר הטלוויזיה דן שילון וזכיינית ערוץ 2 קשת החליטו להפסיק את שידורה של תוכנית הראיונות החדשה של שילון, ששודרה פעמיים בשבוע בשעות הערב. לדברי שילון, התוכנית לא העניקה לו את מידת הסיפוק המקצועי שלה קיווה. שידור התוכנית הוחל לאחר ששילון סיים בינואר תשע שנים בתוכנית "בשידור חי".
16 במרץ. רובינשטיין נגד ההדלפות. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין פירסם הודעה המגנה בחריפות הדלפות מן המשטרה לאמצעי התקשורת, הנוגעות לחקירות אישי ציבור. בהודעה קרא היועץ: "די להדלפות". דברי היועץ עוררו ביקורת חריפה מצד מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יהודה וילק, וקצינים בכירים אחרים, אשר טענו כי אין שחר להאשמות כאילו המשטרה עומדת מאחורי פרסומים הנוגעים למידע מחדרי החקירות.
19 במרץ. הושעה – והוחזר. עורך המשנה של תוכנית הטלוויזיה "פוליטיקה" בערוץ הראשון, איתי לנדסברג, הוחזר לתפקידו, לאחר שהושעה ממנו בעקבות מאמר שפירסם בגיליון הקודם של "העין השביעית". במאמר מתח לנדסברג ביקורת על ניהולה של רשות השידור. בדיון שנערך בבית-הדין לעבודה הודיע פרקליטו של לנדסברג כי הוא מקבל את הסמכות המקצועית והעיתונאית ואת הוראותיהם המקצועיות של מנהל הטלוויזיה יאיר שטרן ומנהל חטיבת התוכניות יוסי משולם.
21 במרץ. נמרודי יישאר במעצר. שופטת בית-המשפט העליון, דליה דורנר, דחתה את ערעורו של מו"ל "מעריב", עופר נמרודי, על ההחלטה להשאירו במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. השופטת קבעה כי חומר החקירה מלמד "כי נמרודי ניצל את העוצמה הרבה שהיתה בידיו, בשל עושרו, מעמדו כבעלים של עיתון חשוב ועורכו, וקשריו עם רשויות השלטון, כדי למנוע גילוי של מעשיו הפליליים". בשל "חשש של ממש" כי נמרודי ינסה להשפיע על עדויות חמשת עדי המדינה במשפטו, קבעה השופטת כי רק לאחר שאלה יסיימו את עדויותיהם במשפטו, ניתן יהיה לקיים דיון חוזר בבקשה לשחררו.
22 במרץ. התחקירן נחקר. המשטרה חקרה תחקירן מן התוכנית "משעל חם" בערוץ השני, אבישי בן-חיים, בחשד שהיה מעורב בביום טקס "פולסא דנורא", שנועד לפגוע באפיפיור יוחנן פאולוס השני, ערב ביקורו בישראל. עורך הטקס עצמו, תושב צפת, נעצר לחקירה. מפיקי "משעל חם" טענו כי חקירת המשטרה אינה אלא "עלילה שפלה" וכי הצילומים היו אמיתיים ומדויקים, ללא שום בימוי.
27 במרץ. רשות השידור נגד דו"ח ורדי. הוועד המנהל של רשות השידור והנהלת הרשות דוחים במשותף את דו"ח ורדי, אשר כלל ממצאים חמורים על תפקודה של הרשות. הדו"ח, אשר הוגש בחודש פברואר לראש הממשלה אהוד ברק, הציג תמונה קשה של הנעשה ברשות והמליץ, בין היתר, להחליף את כל מנהליה הבכירים. לטענת ראשי הרשות יש לדחות את הדו"ח, בין היתר משום שהוא מתבסס על טענות שלא נבדקו, וכי מוטב שהמנהלים הנוכחיים יובילו את תהליך ההבראה ברשות.
28 במרץ. אושרה הקמת ערוץ 3. מליאת הכנסת אישרה את הקמתו של ערוץ 3 – ערוץ טלוויזיה מסחרי נוסף. על-פי החוק, שאושר בקריאה שנייה ושלישית, יופעל הערוץ החדש בידי שני זכיינים, אשר יחויבו להפקות מקוריות בשיעור של 40% מן השידורים. הערוץ החדש גם יקים חברת חדשות נפרדת. בעלי זכיונות בערוץ 2 או בכבלים לא יוכלו להיות בעלי זכיונות בערוץ החדש. על-פי התוכנית אמורים שידורי הערוץ החדש להיפתח בעוד כשנה. בעד הצעת החוק הצביעו 52 ח"כים, מול שישה מתנגדים וארבעה נמנעים.
28 מרץ. ריאיין – והושעה. הופסק שידורה של תוכנית הטלוויזיה בהנחיית העיתונאי דן מרגלית בערוץ 2. ההחלטה על הפסקת השידור באה לאחר שמרגלית ערך ראיון בערוץ הראשון עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, בעקבות המלצת המשטרה להעמידו לדין. מרגלית הגיב כי נהג כשורה ואין כל סיבה לצעד נגדו.
30 במרץ. הניצבים זוכו. בית-הדין למשמעת של משטרת ישראל זיכה את הניצבים יאיר יצחקי ויעקב רז מאשמת התנהגות שאינה הולמת קצין או שיש בה לפגוע בתדמית המשטרה. השניים הועמדו לדין בשל פגישות עם עופר נמרודי ואי-דיווח על כך שנמרודי ניסה לברר באמצעותם מידע על חקירתו.
30 במרץ. יאיר שטרן – מערוץ 1 ל-3. מנהל ערוץ 1, יאיר שטרן, התפטר מתפקידו. שטרן אמור להתמנות לתפקיד האחראי על הקמת הערוץ השלישי בטלוויזיה. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת אמר לכתבים כי הוא ישמש ממלא-מקום זמני של מנהל הטלוויזיה, או שימונה מ"מ אחר, עד לעריכת מכרז על מינוי מנהל קבוע.
30 במרץ. סקר קריאה. 84.4% מכלל אזרחי ישראל הבוגרים קוראים עיתון בסופי שבוע – כך עולה ממחקר שערכה חברת TGI. על-פי המחקר, בימי חול קוראים עיתונים 71.6% מן האוכלוסייה הבוגרת. בימי חול 50.6% קוראים את "ידיעות אחרונות", 26.1% קוראים את "מעריב", 6.9% - את "הארץ" ו-3% - את "גלובס". בסופי שבוע: "ידיעות אחרונות" – 64.7%, "מעריב" – 35.3%, "הארץ" – 8.6%.
30 במרץ. על תשדירים ורבנים. רשות השידור החליטה להפסיק את שידורי תשדירי הפרסום של התנועה ליהדות מתקדמת בעניין נישואים באמצעות התנועה ולא באמצעות רבנים אורתודוקסים. ההחלטה התקבלה על סמך חוות דעת משפטית, שבתשדירים יש הטעיה לכאורה של המאזינים, משום שמדובר בטקסי נישואים שאינם מוכרים על-ידי המדינה.
אפריל 2000
2 באפריל. יו"ר חדש לעיתונאי תל-אביב. העיתונאי משה נסטלבאום נבחר לתפקיד יושב-ראש אגודת העיתונאים בתל-אביב. נסטלבאום, בן 47, כתב הערוץ הראשון, גבר בבחירות על יריבו העיתונאי חיים ברוידא מ"ידיעות אחרונות".
2 באפריל. עבודות שירות לשדר פיראטי. בית-המשפט השלום בירושלים הטיל עונש של 120 שעות עבודות שירות על אילן אלהרר מירושלים, לאחר שהורשע בהפעלת תחנת הרדיו הפיראטית מכל-הלב מדירתו. אלהרר משמש יועץ תקשורת במשרד הדתות. השופט הסביר כי החליט להטיל על הנאשם עונש קל בלבד, בהתחשב בחרטה שהביע וכן בכך שזו העבירה הפלילית הראשונה שלו.
5 באפריל. ערעור על אי-הרשעה. פרקליטות מחוז תל-אביב הגישה ערעור על החלטת שופט בית-משפט השלום שלא להרשיע את כתב גלי צה"ל לשעבר יריב בן-יהודה, אשר הואשם בהאזנות סתר ל"שיחות ויעוד" שניהלו בכירי מחוז תל-אביב במשטרת ישראל. במשפטו, שנערך בבית-משפט השלום, הודה בן-יהודה במעשים שיוחסו לו, אך הוא לא הורשע והשופט הטיל עליו 400 שעות של עבודות שירות. התביעה דורשת להרשיע את בן-יהודה ולהטיל עליו עונש חמור יותר. בערעור נטען בין היתר כי הגופים המעסיקים את בן-יהודה לא השמיעו ביקורת המגנה את מעשיו של הכתב, וכי מדובר בעבירה שבוצעה בידי עיתונאי עקב מניעים תחרותיים ורצון לשגשג ולהצליח בעבודה העיתונאית.
9 באפריל. הגנה ליצירה עיתונאית. "כתבה עיתונאית מהווה יצירה ספרותית הראויה להגנה" מבחינת זכויות היוצרים של כותביה – כך קבע שופט בית-משפט השלום בתל-אביב, בועז אוקון. השופט קיבל את תביעת כתבת "הארץ" עמירה שגב נגד העיתון "המודיע", לאחר שהעיתון החרדי העתיק ידיעה בלעדית שפירסמה בעניין גביית חובות חניה בתל-אביב, בלא לקבל את אישורה וללא אזכור מקור הפרסום. השופט דחה את טענת פרקליטי "המודיע" כי במערכת העיתון חשבו שמדובר בהודעה לעיתונות ולא בידיעה בלעדית של הכתבת. השופט אוקון קבע כי "המודיע" ישלם לשגב 13,500 שקל כפיצוי על הפרת זכויות היוצרים שלה.
10 באפריל. היועץ והכבלים. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין הגיש חוות-דעת, הקובעת כי נדרשים שינויים בחקיקה בטרם תעניק הממשלה רשיונות לזכייניות הטלוויזיה בכבלים, כדי שיוכלו להמשיך לפעול לאחר תום תקופת הזיכיון שלהן. בחוות-הדעת קובע עוד רובינשטיין כי אין צורך לערוך מכרזים חוזרים על זכיונות הכבלים, ואם ישונה החוק ניתן יהיה להעניק רשיונות הפעלה גם ללא הגבלת זמן, וכי מקבלי הרשיונות יידרשו לשלם למדינה "תמורה נאותה". שר התקשורת בנימין בן-אליעזר הודיע כי בכוונתו לפעול במהירות לביצוע השינויים הנדרשים בחקיקה, כדי שיוכל להעניק את הרשיונות הנדרשים.
17 באפריל. המלצות ועדת וינוגרד. אין לפי שעה להטיל חוק הגבלות על פרסום מידע מחקירות המשטרה, ויש לפעול בדרכים אחרות, בעיקר באמצעות ריסון עצמי, כדי למנוע פרסום שמות חשודים לפני שהוגש נגדם כתב-אישום, וכן למנוע פרסום חומר חקירה בטרם הוגש כראיות לבית-המשפט. אלה עיקרי המלצותיה של ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד, שבדקה את נושא הפרסומים מחקירות המשטרה. הוועדה הוקמה בתקופת הממשלה הקודמת על-ידי השרים אביגדור קהלני וצחי הנגבי. הוועדה ממליצה עוד כי פרסום שמו של חשוד לפני שהוגש נגדו כתב-אישום ייעשה רק במקרה שמדובר באיש ציבור, או בעבירות שיש בפרסום המידע עליהן עניין ציבורי מיוחד.
17 באפריל. "ההדלפות – מכת מדינה". השר לבטחון פנים שלמה בן-עמי מעריך כי "כולם מדליפים" מידע לעיתונות. בדיון סוער בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת אמר בין היתר בן-עמי: "ההדלפות הן מכת מדינה. אני בטוח שהמשטרה מדליפה כמו שאני בטוח שגורמים אחרים מדליפים".
מרבית המידע במדור זה מתבסס על הדיווחים שהופיעו בעיתונים
גיליון 26, מאי 2000