בשנת 1995 החלו לפעול בישראל תחנות הרדיו האזוריות הראשונות. התחנות פעלו מתוקף כתבי זיכיון שקיבלו מהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו – מסמכים משפטיים שבהם פורטו חובותיהן והאופן שבו הרשות תפקח עליהן. מאז עברו למעלה מעשרים שנה, ומספרן של התחנות האזוריות צמח ל-16, אך רק כעת נחשפים לראשונה כתבי הזיכיון שלפיהם הן פועלות.

כתבי הזיכיון של תחנות הרדיו התקבלו בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה עמותת "הצלחה" בשיתוף עם "העין השביעית". המסמכים נמסרו מהרשות השנייה, והם כמעט זהים בתוכנם. מי שיעיין בהם יוכל ללמוד, בין היתר, על החובות שנטלו על עצמן התחנות (מהפעלת "מנגנון הכשרה בסיסי" לעובדים ועד גיבוי כלל התכנים המשודרים), על המקרים שבהם ניתן להפקיע את תדריהן ועל סוג המידע שהן נדרשות לספק לרשות השנייה באופן שוטף.

בכתבי הזיכיון מתחייבים גופי השידור להעביר לרשות השנייה דיווחים רבעוניים ושנתיים, ולעתים גם דיווחים מיידיים, על הנעשה בהם: דו"חות רווח והפסד חשבונאיים, תיאור של התוכניות והפרסומות המשודרות בתחנה, רשימה של נותני חסות, מצבת כוח אדם, אירועים מיוחדים שעשויים להשפיע על התחנה, עדכונים בדבר טיפול בבעיות אתיקה והליכים פליליים שנפתחו נגד בעל הזיכיון או בעלי המניות בתחנה, ועוד. הדו"חות הללו, בשלב זה, לא פורסמו על-ידי הרשות השנייה בשל סודיות מסחרית.

בנספחי הזכיונות, שרובם לא נמסרו לפרסום בשלב זה, מופיעים הכלליים הייחודיים החלים על כל תחנה, כמו גם מידע על זהות בעליה, תקנון ההתאגדות של החברה המפעילה אותה ועוד. גם בלי הנספחים, העמדת כתבי הזיכיון לעיון חופשי מאפשרת לעיתונאים, לחוקרים ולכלל הציבור לבדוק האם וכיצד עומדות התחנות בחובות החלות עליהן, ולסייע להליכי הפיקוח על שידוריהן.

* * *

מסמכים נוספים על תחנות הרדיו האזוריות, וגם על יתר הגופים המפוקחים על-ידי הרשות השנייה, ניתן למצוא בגנזך, מדור חופש המידע של "העין השביעית" ועמותת "הצלחה"

עוד על התוספות האחרונות לגנזך