בנק הפועלים העניק לעיתון "מעריב" ההפסדי של עופר נמרודי 40 מיליון שקל כאשראי חדש, ולא 25 מיליון שקלים כפי שפורסם בעבר – כך טוען בעל מניות מיעוט בבנק הפועלים שהגיש נגדו בקשה לאישור תביעה נגזרת.

לפני למעלה משנה הגיש יונתן הרפז, בעל מניות בבנק הפועלים, בקשה לאישור תביעה נגזרת בטענה כי התנהלות הבנק מול "מעריב" בתקופת נמרודי הסבה לבנק הפסדים של עשרות מיליוני שקלים. הרפז, באמצעות בא-כוחו עו"ד שחר ולר, טען כי בשנים 2008–2009 העמיד הבנק לחברת מעריב הוצאת מודיעין ולחברת הכשרת-היישוב הלוואות עצומות אשר "לא שיקפו שיקול דעת עסקי סביר". בבנק, מנגד, טענו כי כל ההחלטות התקבלו כראוי ומשיקולים ענייניים, וכי לא נגרם לבנק כל הפסד.

בחודש נובמבר האחרון הורתה השופטת רות רונן לבנק להעביר להרפז שורה של מסמכים הנוגעים להחלטותיו להעמיד ל"מעריב" של נמרודי אשראי בסך עשרות מיליוני שקלים. כעת, על סמך אותם מסמכים חדשים שקיבל, מבקש הרפז לתקן את הבקשה המקורית לתביעה נגזרת ולכלול בה עובדות חדשות שאליהן נחשף.

מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן (צילום: יוסי זליגר)

דומה כי המידע הדרמטי ביותר שנחשף במסמכים החדשים שהגיעו לידי הרפז הוא שבאותה תקופה, כש"מעריב" כבר חב לבנק הפועלים כ-70 מיליון שקל וסבל מדי שנה מהפסדים של מיליוני שקלים, הוחלט בבנק להעמיד לרשות העיתון אשראי של 40 מיליון שקלים נוספים, ולא 25 מיליון שקל כפי שנטען בתביעה המקורית. ההחלטה להעביר 40 מיליון שקל לבנק, מציין הרפז, התקבלה על-ידי "צוות אשראי הנהלה", שבראשותו עמד אז ציון קינן, לימים מנכ"ל הבנק.

לפי המסמכים שקיבל הרפז, בדיון פנימי שנערך בבנק תחילת פברואר 2009 הובהר כי ל"מעריב" אושרה מסגרת אשראי כוללת של 120 מיליון שקל, כלומר 70 מיליון השקלים שחב העיתון לבנק ועוד 50 מיליון שקלים פוטנציאליים, שמהם הועברו עד לאותו מועד 10 מיליון שקל. בדיון פנימי שהתקיים בחודש אפריל 2009 נאמר כי שיעור האשראי שהועמד ל"מעריב" הוגדל לכדי 20 מיליון שקל. ממסמכי דיון נוסף שהתקיים בחודש יוני 2009 עולה כי באותו מועד האשראי החדש הוגדל בעוד 11 מיליון שקל, כך שלמעשה הועברו לעיתון 31 מיליון שקל.

בדיון שהתקיים ב-3 בדצמבר 2009 נאמר כי האשראי החדש שהועמד לעיתון תפח ל-38 מיליון שקל, אך בדיון שהתקיים שלושה ימים אחר כך, ב-6 בדצמבר 2009, נאמר כי האשראי החדש שהועמד לעיתון מסתכם ב-40 מיליון שקל. אם לא די בכך, כעת יודע הרפז לקבוע בוודאות כי האשראי הוענק ל"מעריב" מבלי שיתקיים התנאי שקבעה ועדת האשראי של הבנק, ולפיו הכסף יועבר לעיתון רק אם תוצג תכנית עסקית אשר תצביע על היעדר גרעונות תפעוליים.

"תוכנית כזו לא הומצאה לבנק מעולם ולמרות כן המשיך הבנק בהזרמת האשראי לעיתון", קובע הרפז בבקשתו המתוקנת לאישור התביעה הנגזרת נגד הבנק. בנוסף, הרפז קובע על-פי המסמכים כי האשראי החדש הועמד ל"מעריב" גם לאחר שחלק מהחוב של העיתון סווג כמסופק, כלומר חוב שבבנק נקבע כי "אין סיכוי סביר לגבות את כולו".

הרפז, שקיבל לידיו גם את נהליו הפנימיים של בנק הפועלים, מוסיף וטוען כי ההחלטות בדבר העמדת האשראי הנוסף ל"מעריב" התקבלו בניגוד לנהלים הפנימיים של הבנק.

17542-11-15