בעשור הראשון לשידורי הטלוויזיה הישראלית, רכש הערוץ הממלכתי סדרה מצוינת מבית ה-BBC – "קו אונידין". הסדרה סיפרה את סיפורו של המעמד הבינוני, בורגנות הצוברת הון וכוח פוליטי באנגליה של המהפכה התעשייתית. תמורות אלו תוארו באמצעות סיפורו של ג'יימס אונידין (פיטר גילמור), ספן פשוט שהתקדם והפך לבעל צי אוניות קטן. קברניט הנאבק בפגעי הים, משברים פוליטיים, ענייני משפחה ומגפות.

עבור משפחתי היתה לסדרה זו משמעות מיוחדת היות שאבי היה רב-חובל בצים, וכל אימת שנשמעה נעימת הפתיחה, מתוך "ספרטקוס" של חאצ'טוריאן, התכנסנו בסלון בידיעה כי הנה ניתן יהיה ללמוד פרק נוסף בהלכות ביטוח, מסחר וימאות של המאה ה-19.

באחד הפרקים בעונה הרביעית מגיעה לנמל ליברפול ספינת המפרש "פרינס אדוארד", שחזרה מארץ טרופית והביאה עימה את בת הקפטן עם חיית המחמד שלה, מכרסם, חזיר ים חמוד. שלושה מספניה של "פרינס אדוארד" נפטרו במהלך ההפלגה מקדחת עלומה, אך כאשר עלה הסוכן לסיפון שיקר רב-החובל בהצהרת הבריאות שהגיש. כאשר התגלה מאוחר יותר דבר המחלה נדרשה הספינה להניף שני דגלים צהובים, שמשמעם ספינה בבידוד לשישה שבועות. דבר החוק הוא כי כל מי שינסה לרדת מן האונייה ייָרה. בעלי ספינת המפרשים והמטען שעליה עמדו להפסיד הרבה מאוד כסף.

בשבוע שעבר ביקרה בנמל חיפה ה"קווין מרי 2" של חברת הספנות קונארד, על סיפונה 2,620 נוסעים ולא פחות מ-1,253 אנשי צוות המאוכלסים על פני 11 קומות. אוניית הנוסעים הגיעה אלינו אחרי מסע מסביב לעולם שהחל באנגליה, דרך אמריקה, המזרח הרחוק וים סוף. קבלת הפנים שחיכתה לה היתה חמה ואוהדת.

מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, נשא דברים אשר שודרו בתוכנית הבוקר של גלי-צה"ל (1.5): "זו יריית הפתיחה, קרוזים חוזרים לארץ וזה סימן מאוד מעודד, אנחנו מעל 3 מיליון [תיירים] בשנה, וכמו שזה נראה זה יגדל, זה מצוין לעסקים קטנים, למורי הדרך, לאוטובוסים, למסעדות, הם מאריכים את השהות בעוד לילה בירושלים".

גם אתר ynet ציין את דבר הגעתה ארצה של ה"קווין מרי 2":

זוהר רום, מנהל תחום שיווק אוניות התיירים ודובר נמל חיפה אמר ל-ynet כי 'הנהלת Cunard ביקשה בשבוע האחרון להאריך את השהות שלה בישראל ליומיים' [...] בנמל חיפה אומרים כי הגעת הספינה היא חלק מפריחה בתחום הגעת ספינות הקרוזים לנמל, הכוללת עבודת שיווק משמעותית שאמורה להפוך את חיפה ליעד אטרקטיבי כולל שהייה של יומיים ושלושה בארץ הקודש [...] רק בשבוע האחרון הוחלט כי השהייה של ה'קווין מרי' בנמל חיפה תוארך ליומיים [...] זמן קצר לאחר עגינתה של האונייה בחיפה, הגיעו לנמל קרוב ל-20 אוטובוסים להוביל את הנוסעים ליעדי הטיולים"

הנה שלוש סוגיות בעייתיות העולות מקריאה זהירה בטקסט (שכתב אחיה ראב"ד): ראשית, הקרוזים לא פורחים אלא דווקא נמצאים במגמת ירידה. זה שלוש שנים שמלחמות ופיגועי טרור מרחיקים תיירים מארצנו. שנית, 20 אוטובוסים זה קצת מעט בשביל 3,873 איש מבקרים. ולבסוף, העניין הזה של ההחלטה על הארכת השהייה הוא התמוה מכולם.

איך זה בדיוק קורה? האם זה תוצר של אותה עבודת "שיווק משמעותית" שאוזכרה בכתבה? או ששלושת אלפים תיירים ואנשי צוות מחליטים כאיש אחד כי טובה העיר בעיניהם ו"נו טוף... נישאר נא עוד לילה?". מי שבקי ולו במעט בהלכות ספנות יודע כי כניסות של ספינות לנמלים מתוכננות חודשים מראש, העלויות גבוהות מאוד ואין מקום להחלטות ספונטניות.

כותרת הכתבה ב-ynet (צילום מסך)

כיוון כללי לפתרון החידה ניתן היה אולי למצוא בטוקבקים של הכתבה ב-ynet, הנה כך כתב קורא מודאג: "מישהו ב-ynet בירר למה נשארה האונייה בארץ יום נוסף? אז לידיעת כולם, האונייה סוחבת איתה מגיפה של שלשולים והקאות עקב וירוס שמקורו ככל הנראה בביקורם בהודו. כניסת האונייה לשני הנמלים לפני ישראל – עומן ועקבה, ירדן – נמנעה על-ידי שירותי הבריאות המקומיים שם, וזאת על-פי החוק הבינלאומי שאינו מאפשר עגינת אונייה בנמל במידה וקיימת סכנה בריאותית. מסתבר שהרשויות בארץ פחות דואגות לבריאותנו, הרי לא רק שהאונייה נכנסה לנמל חיפה, היא גם נשארה יומיים. אז כדאי שמישהו יעשה עבודה קצת יותר טובה לפני שמפרסמים כתבות תדמית שכאלו".

קורא אילתי העיד שראה את האונייה עוגנת במפרץ שמחוץ לעקבה ולא נכנסת, ומי שהגיב אחריו תהה "האם מישהו בדק את העניין לאשורו לפני שהעלה את כתבת היח"צנות".

יצאתי לברר, והנה הממצאים. מדוברות משרד התיירות נעניתי כי לא ידעו שם שהאונייה סורבה בכניסה לנמל עקבה (עובדה שבמשרד, וב-ynet, יכלו ללמוד עליה על-ידי חיפוש פשוט בגוגל, משום שהדברים דווחו בעיתונות הבריטית). לשאלתי האם באמת יש עלייה בכמות הקרוזים שתגיע לארץ נעניתי כי היתה זו הערכה והבעת תקווה שלא התיימרה לבטא מידע מדויק. זוהר רום, דובר נמל חיפה, לא החזיר טלפון להודעות שהותרתי במשיבונו. גם סוכן האונייה, נציגות חברת א.מ.א בישראל, ביקש את שאלותי בדוא"ל, אך לא השיב.

אחד הנהגים באוטובוסים שהדריכו את הנוסעים לסיורים בירושלים ובנצרת סיפר לי כי תודרך לפנות לאונייה באופן מיידי במונית כל אדם שאינו חש בטוב, וכי אנשי צוות לבושים בצחור קיבלו את פניהם של הנוסעים החוזרים בנמל על הרציף והתיזו על ידיהם חומר אנטיספטי.

בדוברות משרד הבריאות נענו לשאלותי וכתבו כי "במקרה הנ"ל אכן הודיע נציג האונייה על כך שיש מספר חולים עם שלשול באונייה, כבר מספר ימים לפני הגעתה של האונייה לחיפה. דגימות הצואה הוטסו למעבדה בבריטניה ונמצא שהמחולל של השלשול הוא נגיף נורו-וירוס. לקראת כניסתה של האונייה לחיפה פחת מספר החולים. מפעילי האונייה פעלו כנדרש במקרה זה. רופא לשכת הבריאות חיפה שקל את הנתונים, והחליט שכניסתה של האונייה לנמל אינה מסכנת את בריאות האוכלוסייה בישראל".

האונייה "סורן לארסן", אחת מכמה שצולמו לסדרה "קו אונידין", כפי שצוירה בידי הצייר הבלגי יסמינה (צילום: Georges Jansoone, רשיון: CC BY 3.0)

אז מה היה לנו? סיקור עיתונאי אשר קישט את חדשות החג ב"חדשות טובות", מסגור הארכת השהייה של הספינה כאילו נבעה ממאמצי השיווק המבורכים של גורמי התיירות ונמל חיפה, העושים לילות כימים כדי להיטיב עם האזרחים, כשמתחת לפני השטח רוחש סיפור אחר, מורכב יותר, המעלה סימני שאלה בעייתיים.

מה למדנו? דברים שכבר ידענו! ראשית, שיש מעט מאוד תחקיר בכתיבה עיתונאית. שנית, שעיתונאים נכונים לקבל את הגרסה הרשמית של דוברים ויחצנים ואינם מאמתים או מקשים בשאלות. שלישית, שייתכן לעתים פער גדול בין המסגור של ידיעה חדשותית לבין העובדות לאשורן. ולבסוף, שטוב הדבר שהאפידמיה ב"קווין מרי" הסתיימה טוב יותר מאשר ב"פרינס אדוארד", שם נחרץ גורלם של חזיר הים ושל רוב אנשי הצוות לקבורה ימית.

ד"ר ארנת טורין היא ראש החוג להוראת תקשורת במכללה האקדמית לחינוך גורדון בחיפה ועמיתת מחקר במכון הדסה ברנדייס