הצנזורית הצבאית הראשית, אל"מ אריאלה בן-אברהם, הגיעה השבוע למליאת מועצת העיתונות ונפגשה עם אנשיה. ברקע המפגש עמדה כניסתה של בן-אברהם לתפקיד הצנזורית בשלהי השנה שעברה, אחרי כהונה בת עשור של הצנזורית הקודמת, סימה וואקנין-גיל, שנחשבה לבעלת גישה ליברלית. קצת לאחר כניסתה לתפקיד החליטה בן-אברהם להכפיף כמה עשרות חשבונות פייסבוק הפועלים בישראל לכללי הצנזורה, ולצנזר גם את הקשר בין עיתונאים לדוברים.

בהרצאה ובשיחה עם חברי המועצה שטחה בן-אברהם את האני מאמין שלה בכל הקשור לאיזונים בין צנזורה צבאית לחופש העיתונות, והבטיחה כי אין לה כל כוונה לחרוג מהמנדט שניתן לה ולפגוע בחופש הביטוי, אלא למטרת שמירה על ביטחון המדינה. חברי מועצת העיתונות קיבלו את הצנזורית הראשית בחיוכים ומחמאות ועם סיום דבריה אף מחאו לה כפיים.

"נושא הרשתות החברתיות לא זר לי, נהפוך הוא", אמרה בן-אברהם בפתח דבריה. "נושא חופש הביטוי והערכים של חופש העיתונות לא זרים לי, בדיוק הפוך. אני מכירה בחשיבות התקשורת ומה שמנחה אותנו זה איזון".

הצנזורית הראשית, שנכנסה לתפקידה בקיץ האחרון, טענה כי ברירת המחדל של הצנזורה היתה ועודנה אישור פרסומים. לראייה ציינה כי כ-85% מהפרסומים שהוגשו לבחינת הצנזורה בחודשים האחרונים אושרו באופן גורף, ורק כ-15% זכו לטיפול כלשהו מטעם הצנזורה. בשיעורים דומים נקבה הצנזורית הראשית הקודמת, סימה וואקנין-גיל, בראיון פרישה שהעניקה ל"העין השביעית" בחודש אוגוסט האחרון. "הנתונים האלה משקפים רוח של ליברליות, פתיחות ודו-שיח", אמרה בן-אברהם.

הצנזורית הצבאית אריאלה בן-אברהם, ישיבת מועצת העיתונות, 28.3.2016 (צילום: אורן פרסיקו)

הצנזורית הצבאית אריאלה בן-אברהם, ישיבת מועצת העיתונות, 28.3.2016 (צילום: אורן פרסיקו)

לדברי הצנזורית הראשית, אין לה כל עניין בהסתרת מידע מהציבור בישראל אלא רק מגופי המודיעין של אויבי מדינת ישראל. "כשאני שואלת האם מודיעין האויב אוסף מידע ממה שקורה ברשת התשובה היא חד משמעית כן. אוסף מידע והרבה", אמרה. "בעוד אנחנו יושבים כאן, עוד ועוד דברים מתפרסמים ברשתות החברתיות ובכל המרחב הדיגיטלי וזה מהווה מודיעין ערכי לאויבים, ואת זה אני אומרת מידיעה מובהקת, לא מהערכה".

בן-אברהם דרשה "אחריות ממי שמפעיל את הרשת" ואמרה כי מבדיקות שערכה הצנזורה השיח הביטחוני ברשת נמצא במגמת עלייה, במיוחד בימים שבהם מתרחשים אירועים ביטחוניים. "בחודש פברואר", נתנה דוגמה, "אנחנו רואים שמתוך עשרות אלפי ידיעות ביטחוניות שהתפרסמו במרחב הדיגיטלי 60% התפרסמו באתרי החדשות הממוסדים ו-40% ברשתות החברתיות. זה נתון מדהים, שאותי מדאיג אם הוא מתבצע בחוסר אחריות".

בשל המגמה הזו, הוסיפה הצנזורית, הצנזורה שינתה את גישתה לאורך השנים ובמקום לנסות למנוע לחלוטין פרסומים היא פועלת כיום במטרה לצמצום הנזק הנגרם מהם. במסגרת זו, ציינה, פעלה לאחרונה הצנזורה מול בעלי חשבונות פייסבוק והעבירה להם את רשימת הנושאים שמחויבים בביקורת הצנזורה.

לדבריה, בבדיקת הצנזורה נמצאו אלפי דפי פייסבוק ציבוריים שמגדירים את עצמם כאתרי חדשות ומתנהל בהם שיח ביטחוני. מתוך אותם אלפים רבים פנתה הצנזורה לכמה עשרות על פי ארבעה קריטריונים: שהדף יהיה ציבורי ("אני לא נכנסת לדפים פרטיים, אני לא מתכוונת להיות משטרת המחשבות, זה לא מעניין אותי בכלל"); שהדף יגדיר את עצמו ככזה שעוסק בחדשות ("ואם מחר בבוקר הם יגדירו את עצמם כעוסקים באופנה הם לא מעניינים אותי"); שמתנהל בו שיח ביטחוני; ושיש לו כמות גדולה של עוקבים.

הצנזורית טענה כי בלא מעט דפים שכאלה נמצא שיח ביטחוני שיש בו חשיפה של סודות שעולה בקנה אחד עם פסיקת שניצר, כלומר מידע שיש בו ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה. הפנייה לבעלי הדפים, הסבירה, נועדה "לעזור להם להבין מהי פגיעה בביטחון המדינה ובמה הם יכולים ליפול, כדי שלא ייפלו שם".

דווקא הרעש התקשורתי שנוצר בעקבות הפנייה למפעילי הדפים באמצעות חשבון בפייסבוק, הוסיפה בן-אברהם, הוביל לכך שמפעילי דפים נוספים שלא קיבלו צו מהצנזורה פנו אליה, ומדי יום ממשיכים לפנות אליה, בבקשה לקבל גם הם את הנושאים האסורים בפרסום בלא פיקוח ואישור הצנזורה.

בן-אברהם נשאלה גם לגבי שיתוף הפעולה של ארגון שוברים-שתיקה עם הצנזורה ואישרה כי החומרים שנאספים על ידי הארגון מועברים לעיון הצנזורה טרם פרסומם. "מה שהם פרסמו עבר באישור הצנזורה", הבהירה. עם זאת, הצנזורית הבהירה כי אישור על ידי הצנזורה אינו שווה ערך לקביעה כי המידע מדויק ומהימן.

ישיבת מליאת מועצת העיתונות, 28.3.2016 (צילום: אורן פרסיקו)

ישיבת מליאת מועצת העיתונות, 28.3.2016 (צילום: אורן פרסיקו)

כאמור, זמן קצר לאחר שיגור הצווים למפעילי דפי פייסבוק, שבה הצנזורה לכותרות כשדרשה לצרף נציג מטעמה לקבוצות ווטסאפ שבהן דוברי גופים מתקשרים עם עיתונאים. בין הגופים: משטרת ישראל, מגן-דוד אדום, איחוד-הצלה וזק"א. הצנזורית הראשית אישרה שפנייה כזו אכן נעשתה, אך סירבה לייחס לכך משמעות.

"הווטסאפ לא מעניין אותי", אמרה בן-אברהם בתשובה לשאלה שעסקה בנושא. "אני לא בווטסאפ. פשוט לא מתעסקת במה שקורה בווטסאפ ולא מעניין אותי הדו-שיח שבין ארגונים כאלה לתקשורת. הצנזורה לא שם. זה שהיא פועלת עם ארגוני חירום זה משהו אחר לגמרי".

לדברי בן-אברהם הצנזורה ביקשה אך ורק להיכנס לקבוצות ווטסאפ שבהן מופץ מידע לתקשורת על-ידי ארגוני חירום. "בסוף המידע שבא לנו מהשטח מאירועי בט"ש זה מאותם ארגונים שפרוסים ועושים מלאכת קודש", הסבירה, והוסיפה כי מטרת הדרישה היא "שאנחנו נדע מה הדברים שהם מפיצים לתקשורת כדי שנהיה מתואמים".

ניסיון לשאול שאלת המשך בהקשר זה על-ידי החתום לעיל נחסם בידי מזכ"ל מועצת העיתונות אריק בכר, שהבהיר כי רק לחברי המועצה הזכות להפנות שאלות לאורחיה.