בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות דן השבוע בתלונה שהוגשה נגד עיתונאי "מעריב" לשעבר אבירם זינו. נגד זינו נטען כי עבר על סעיף 22 בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, לפיו אסור לעיתונאי לחשוף מקור חסוי בלא הסכמתו. במסגרת הדיון נשמעה לראשונה מפי זינו הטענה כי צילום מסך מהטלפון שלו, ובו מתועדת החלפת מסרים בינו לבין תת-ניצב אפרים ברכה ז"ל, הגיע לתקשורת מידי עורך-דין שבגד באמונו.
זינו, שעבד ככתב המשטרה והמשפטים של "מעריב", פרסם לפני כחצי שנה ידיעה לפיה רשויות החקירה בישראל החליטו להפוך את בדיקת פרשת מעונות ראש הממשלה, שבה מעורבת שרה נתניהו, לחקירה פלילית. זמן קצר לאחר הפרסום יצאה הכחשה גורפת וכותרת הידיעה באתר "מעריב" שונתה.
מאחורי הקלעים של הפרסום הסתתרו מסרים שהוחלפו בין זינו לבין מי שעמד באותה תקופה בראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, תת-ניצב אפרים ברכה. כשבועיים לאחר הפרסום של זינו באתר "מעריב", פירסם יואב יצחק באתר News1 כי זינו הציג את ההתכתבות עם ברכה בפני חוקרי מח"ש ואילו אמיר זוהר חשף באתר פוסטה צילום מסך של התכתבות בווטסאפ בין ברכה לזינו, ונתן רקע נרחב על הפרשה.
ימים אחדים אחר-כך התאבד תת-ניצב ברכה. בעקבות התאבדותו סימנו גורמים שונים מתוך המשטרה ומחוצה לה את חשיפת ההתכתבות בינו לבין זינו, ואת הטענה כי הקצין הדליף מידע במטרה להשפיע על עבודתו של זינו בתחקיר אחר, הקשור לרב המורשע יאשיהו פינטו, כגורם שהשפיע לרעה על מצבו הנפשי.
תלונה שהוגשה נגד זינו למועצת העיתונות בטענה לחשיפת מקור נגנזה על ידי המשנה ליועצת המשפטית של המועצה, אולם ערעור שהגישו עשרה מחברי המועצה התקבל ועל-כן הוחלט לדון בפרשה.
אפרים ברכה בבית-המשפט העליון, 20.10.14 (צילום: הדס פרוש)
אתמול (27.12) הגיע זינו לישיבת בית-הדין לאתיקה כשלצדו בא-כוחו עו"ד רז בן-דור. את המערערים ייצגו עו"ד אלעד מן (יו"ר העמותה המפעילה אתר זה), עו"ד יובל יועז ופרופסור יחיאל לימור. שני הצדדים הציגו את עמדותיהם בפני הרכב של שלושה בראשות עו"ד יורם סמואל, כשלצדו צגה מלקו ומשה רונן. היתה זו הפעם הראשונה שבה זינו מסר גרסה מלאה, לציטוט וללא עריכה, לאירועים שהובילו לפרסום הידיעה ב"מעריב" ולהצגת ההתכתבות עם זינו בפני חוקרי מח"ש.
ניכר בזינו כי הוא עודנו נרגש בדוברו על הפרשה. "החיים שלי נהרסו", אמר בשלב מסוים לבית-הדין. "אין לי עבודה, אין לי לאן ללכת, אין לי כמעט חברים נכון להיום. אף אחד לא מדבר איתי. קיבלתי איומים על החיים שלי, קיבלתי פניות בפייסבוק שאני בכלל לא יכול לתאר לכם. החיים שלי נהרסו לחלוטין. אין לי חיים ואני רוצה לספר את האמת כי אני רוצה שהאמת בסוף תתברר".
לפי זינו, לפני למעלה מחצי שנה קיבל מידע פרטי שנגע לקרוב משפחתו של תת-ניצב אפרים ברכה, ולו הקשר לפרשת פינטו. לאחר התייעצות עם חבריו למערכת "מעריב", וכן עם קולגות ועורכי-דין שמחוץ למערכת, הבין זינו כי יש בעיה לפרסם את המידע. "לא בגלל שהוא לא ראוי לפרסום", הסביר, "הוא מאוד ראוי לפרסום, אלא כי אני רוצה לשמור על דיני נפשות". ברכה הכחיש מכל וכל את המידע שהגיע לזינו.
עם זאת, זינו טען בפני בית-הדין של המועצה כי "התפקיד שלי כעיתונאי הוא לא להאדיר את יוקרתי, אלא להיות אחראי ונאמן כלפי הציבור, ובסוף לחשוף את האמת ולהביא שנהיה מדינה פחות מושחתת ויותר מתוקנת". לכן החליט לפעול לבירור המידע שקיבל, גם אם לא על דרך הפרסום.
אבירם זינו בדיון בתלונה נגדו, מועצת העיתונות, 27.12.15 (צילום: אורן פרסיקו)
באותו השבוע, הוסיף, נפגש במערכת "מעריב" עם היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין והמשנים לו עורכי-הדין רז ניזרי ודינה זילבר לפגישה שלטענתו יזם בעצמו. הוא סיפר להם על המידע הרגיש שקיבל בדבר תת-ניצב אפרים ברכה, הם ביקשו ממנו להעלותו על הכתב וכך עשה. "לא פניתי לאיזה ארגון פשע, פניתי לרשויות אכיפת החוק", הדגיש זינו.
"חלפו כשלושה חודשים והגיע כנס אילת של לשכת עורכי-הדין", המשיך זינו. במהלך האירוע, טען, ניגשו אליו עיתונאים שסיפר להם על המידע הרגיש שהעביר ליועץ המשפטי ותהו האם בפרקליטות ביצעו בדיקה משלהם ומה עלה בגורלה. על כן החליט העיתונאי לבדוק האם חלו התפתחויות וקבע פגישה עם נציגי המחלקה לחקירות שוטרים.
ימים אחדים לאחר כנס אילת עלתה לסדר היום הציבורי פרשת המעונות של בני משפחת נתניהו, וזינו, כך לדבריו, ביקש לברר את הפרטים עם גורמים שונים. אחת הסיבות שפנה במסגרת בדיקתו ישירות לתת-ניצב ברכה, טען, היא שדוברת יחידת להב 433, ורד ויניקוב, לא עבדה באותו השבוע. "מעולם לא דיברתי איתו, טלפונית, פנים מול פנים, כלום", הדגיש זינו לגבי יחסיו עם ברכה. "גם את המידע [על הפרשה שנוגעת לדיני נפשות] הוא הכחיש בסמסים. מעולם לא פגשתי אותו".
באמצעות חליפת מסרים באפליקציית ווטסאפ, קיבל זינו מברכה מידע לפיו הוחלט בפרקליטות המדינה להפוך את הבדיקה בפרשת המעונות של בני משפחת נתניהו לחקירה פלילית. לאחר בדיקה מול משרד המשפטים, שהכחיש, פירסם זינו ידיעה ב"מעריב". בעקבותיה הגיעה הכחשה גורפת ופומבית ממשרד המשפטים ומלשכת היועץ המשפטי לממשלה. זינו תיאר את המצב במילים הבאות: "לשכתו של היועץ המשפטי לממשלה מתקשרת לבעלים של העיתון שלי [אלי עזור, א"פ] להגיד לו שהידיעה לא נכונה ושלא תתפרסם מחר בעיתון". בשלב זה, אמר, הגיע למסקנה ש"ברכה מסר לי במתכוון מידע שקרי שהמטרה שלו הוא להטעות אותי".
במהלך הדיון במועצת העיתונות הפנה זינו את בית-הדין למועדים המדויקים של החלפת המסרים בינו לבין תת-ניצב ברכה. "שים לב ללוח הזמנים של הסמסים", אמר לאב-בית הדין, עו"ד סמואל, והפנה לצילום מסך הטלפון שלו שהגיע לידי התקשורת. "אני מסמס ומקבל את התשובה. אחרי שקיבלתי את התשובה אני פונה למשרד המשפטים שמכחיש אותה. אז אני שואל, 'המלצה או החלטה?', שלא תהיה טעות דקדוק, בכל זאת ראש צוות החקירה, יכול להיות שהוא לא מבין את ההבדל בין בדיקה לחקירה? ואז הוא אומר לי 'מהפרקליטות הודיעו'. ואז אחר-כך, ב-15:09, אחרי שיצאה הודעת הכחשה רשמית של משרד המשפטים, על דעת עצמו הוא מסמס לי את הסמס האחרון".
חליפת המסרים בין אבירם זינו לאפרים ברכה
בשלב זה, אחרי הפרסום באינטרנט ואחרי ההכחשות הנמרצות, היו צריכים זינו ומערכת "מעריב" להחליט כיצד לנהוג. כדי לסייע לו בקבלת ההחלטה שוב התייעץ זינו עם מספר גורמים, ובהם שני עורכי-דין. במסגרת ההתייעצות, מספר זינו, העביר את צילום המסך מהטלפון שלו, שבו מתועדת החלפת המסרים עם תת-ניצב ברכה, אל עורכי-הדין.
"ככל הנראה אחד מהם בגד באמוני", אמר זינו למועצת העיתונות. "אני מעדיף לא לומר את זהותו ולא את מי הוא מייצג, אבל אחד מעורכי-הדין שהתייעצתי בו בזמן אמת הוא כנראה מי שהעביר לעיתונאים את הסמס, ככה זה גם נראה בכתבה של יואב יצחק שפורסמה, די חזרו על דברים שאני אמרתי לאותו עורך-דין ונועצתי בו". זינו הוסיף ואמר כי הוא מניח שהוא יודע "מה האינטרסים שהובילו את אותו עורך-דין לפוצץ את כל הפרשה", אך נמנע מלפרט.
כשבוע לאחר הפרסום המוכחש באתר "מעריב", אך עוד לפני שהפרשה פורסמה באתרים של יואב יצחק ואמיר זוהר, הגיע זינו לפגישה שקבע מבעוד מועד, במהלך כנס אילת, עם המחלקה לחקירות שוטרים. מטרת הפגישה, מזכיר זינו, היתה לברר היכן עומדת בדיקת המידע שהעביר בעניין הפרשה הרגישה הנוגעת לברכה, ולא לפרשה החדשה בדבר המידע השגוי שקיבל ממנו. "אני יושב בבית קפה עם קצין המודיעין של מח"ש ומספר לו על הפרשה, והוא שואל אותי, בסוף ממש, בסיפא של הדברים, על הסיפור הזה [בדבר חילופי המסרים עם ברכה בעניין נתניהו]".
לגרסת זינו, כשהגיע לשיחה עם קצין המודיעין, במח"ש ובמשרד המשפטים כבר ידעו על החלפת המסרים עם ברכה. מפקדו של ברכה, ניצב רוני ריטמן, ידע בזמן אמת על המסרים, טען זינו. בא-כוחו, עו"ד בן-דור, הוסיף כי היה זה ברכה שמסר את התכתובת למח"ש. עם זאת, גם לגרסת זינו, הוא היה מי שאישר בפני אנשי מח"ש כי אכן החליף את המסרים עם ברכה.
לדבריו, נשאל במח"ש האם לדעתו בעקבות העברת החומרים על ברכה בפרשה הרגישה ניסה תת-הנציב להטעות אותו כדי לפגוע באמינות שלו. "אמרתי להם שהוא לא היה המקור שלי בשום שלב. אבל גם אם יש איזו תפיסה שרואה בו כמקור שלי, אין הצדקה לראות את זה כך כי להבנתי המידע הוא שקרי", שחזר זינו בפני בית-הדין של מועצת העיתונות את התשובה שנתן למח"ש. "ויכול מאוד להיות שהמידע הוא שקרי באופן מכוון כדי להטעות אותי או לבצע עבירה פלילית, אני לא יודע".
בשלב זה פנה עו"ד סמואל לזינו בשאלה: "אם היה מישהו נפגש איתך בסודי סודות ומוסר לך מידע על מקום העבודה שלו, אתה טוען שאם הוא מסתבר כשקרי אתה פטור מלשמור על סודיות המקור?".
"מבחינה אתית כן", השיב זינו.
בהמשך הדיון שאל עו"ד מן את זינו איך הוא מגדיר "מקור" ומתי, בעיניו, מתקיימים יחסי עיתונאי-מקור. על כך השיב זינו: "מערכת יחסים של אמון שמבוססת על קבלת מידע אמין, לפחות פעם אחת". בהמשך הרחיב ואמר: "בעיני היחסים עם מקור חסוי מתגבשים ברגע שנוצרים יחסי אמון, ויחסי אמון מתגבשים ברגע שאתה מקבל מידע שהוא אמין. אם מעולם לא קיבלת מידע, ולא היו שום יחסים, והיחסים היחידים הם יחסים שאינם מבוססים על אמון, אלא יחסים שמבוססים על תגובה שניתנה, ובדיעבד גם התברר כי היא שקרית, אז בוודאי שאני לא יכול לייחס לזה שום דבר כמקור".
זינו הדגיש כי גם בזמן אמת, עוד לפני שנודע לו כי המידע שקיבל מברכה שקרי, לא התייחס אל ברכה כאל מקור אלא כאל גורם רשמי שמסר לו תגובה. "אם כך", אמר עו"ד יועז, "יכולת לכתוב 'ברכה: תהיה חקירה'?". "כן", השיב זינו. "למה לא כתבת?", שאל יחיאל לימור את זינו וזה השיב: "אני לא יודע מה השיקולים של העיתון שלי". "כשאתה העברת את הידיעה", הקשה לימור, "כתבת 'ברכה מסר לי'?". "אני כתבתי שבפרקליטות יודעים", אמר זינו.
זינו הסביר כי התייחס למידע שקיבל מברכה כאילו קיבל תדרוך מנציג משרד ממשלתי ועל כן אין צורך לציין את זהותו, על אף שאין איסור על כך. "החלטתי שעיקר הסיפור הוא שיש מעבר מבדיקה פלילית לחקירה פלילית", אמר. כשנשאל האם לדעתו אין כל חשיבות עיתונאית לעובדה שברכה הוא שאמר את הדברים השיב זינו: "אני עדיין לא ישבתי לכתוב את הידיעה לעיתון, העברתי ידיעה לאינטרנט בצורה טלפונית. ככל שיהיו לי יותר פרטים אני אעביר ידיעה לעיתון, ממילא אנחנו רוצים שהידיעה בעיתון תהיה מלאה יותר ועם ערך מוסף".
בימים הקרובים יקבל בית-הדין לאתיקה את סיכומי הצדדים ובהמשך ימסור את החלטתו.