במוצאי שבת ה-30.1.10 נפגע בראשו הילד סיני גלעדי מאבנים שזרקו פלסטינים על רכב שבו נסעו יהודים מההתנחלות דולב. המקרה זכה מיד לדיווח קצר במבזקי החדשות של האתרים וואלה ו-ynet.
יגאל אמיתי, דובר ממשרד יחסי-הציבור זליגר-שומרון-תקשורת, המייצג את ועד מתיישבי בנימין, הפיץ למחרת היום בקרב הכתבים המסקרים את האזור פרטים על המקרה, תצלום של הילד הפצוע ואת מספר הטלפון של בני המשפחה שהביעו נכונות לספר על המקרה. ההיענות מצד הכתבים היתה אפסית. "ניסינו כל אותו היום לשכנע את הכתבים לכתוב על זה. חשבנו שזה סיפור אנושי מספיק", הוא אומר, אך באתרי החדשות הגדולים לא התפרסמה אף ידיעה בעניין.
לדברי אמיתי, כשפנה באופן אישי לכתב וואלה יהושע בריינר ושאל מדוע לא פורסמה ידיעה בעניין, אמר לו הכתב כי האירוע כבר אינו רלבנטי משום שהתרחש יום קודם לכן. כמה ימים אחר-כך, מספר אמיתי, שם לב כי אותו כתב פירסם ידיעה על רכב של מח"ט שנרגם על-ידי מתנחלים באבנים ונורות צבע, אף שבמקרה זה חלפו 24 שעות מרגע התקרית ואיש לא נפצע במהלכה. הידיעה אף הופיעה ככותרת ראשית באתר למשך שעות ארוכות.
התנהלות דומה היתה באתר ynet. גם שם המידע שהפיץ אמיתי על פציעת הילד לא תורגם לידיעה חדשותית, ואילו על רגימת רכבו של המח"ט פורסמה ידיעה בערוץ החדשות של האתר.
אמיתי רואה בכך עדות ליחס של איפה ואיפה מצד התקשורת כלפי המתרחש בשטחים שמעבר לקו הירוק: מאלימות כלפי היהודים המתנחלים היא מתעלמת, ואילו אלימות של מתנחלים מסוקרת בהבלטה יתרה. לדבריו, פנה לרועי כ"ץ, ראש מערכת החדשות בוואלה, ושאל מדוע אירוע אחד לא סוקר ואילו אחר הפך לכותרת ראשית, אך זה הסתפק בקביעה כי "יש לנו שיקולי עריכה" וסירב לפרטם בפניו.
לדעת אמיתי, הבדלי הסיקור נובעים מהאג'נדה הפוליטית שבה מחזיקים העיתונאים במערכות החדשות. "יש ילדים ששווים יותר ויש ילדים ששווים פחות. כמו שהרגישו הכושים במיסיסיפי בשנות החמישים. אסור היה להרוג כושי, אבל המשטרה לא יצאה מגדרה כשלבן הרג כושי".
הנמשל הוא שהמתנחלים הם הכושים והמשטרה היא התקשורת?
"כן. התקשורת לא מתרגשת ממה שקורה למתנחלים. הם לא נתפסים בעיניה כבני-אדם נורמטיביים. היא תתעניין בהם, בחלקה, רק כשהיא צריכה את ההתייחסות שלהם לטענות של פלסטינים. אם פלסטיני מתלונן שעקרו לו עצי זית או שפגעו לו בבית, יבקשו תגובה ממתנחל, אבל אם מתנחל מתלונן ששרפו לו שדות חיטה, מתעלמים".
לטענתו, האתרים וואלה ו-ynet בולטים בהטייתם נגד המתנחלים. "עבדתי גם מול אל-ג'זירה", הוא אומר, "והגעתי למסקנה שבמובנים מסוימים היא פחות פרו-פלסטינית מוואלה ו-ynet. היא לא מקבלת אוטומטית את הגרסה הפלסטינית. הכי מקומם אותי מה שמעלימים. סיפור כזה יש כל שבוע, ממש כל שבוע יש ילד [יהודי] שחוטף אבן לראש, אבל הוא נולד לאמא הלא נכונה".
הידיעה באתר וואלה על תקיפת רכב המח"ט (צילום מסך)
כתב שמסקר את התחום דוחה את הביקורת של אמיתי, אך מסכים לפחות עם נתון אחד הכלול בה. "האירוע, לצערנו, הוא שגרתי", הוא אומר ביחס לפציעת הילד היהודי מאבני פלסטינים. דווקא משום השגרתיות, אין לדעתו מקום להפוך כל מקרה כזה לידיעה חדשותית נרחבת, ובוודאי שלא "לידיעה בסדר גודל של התקפה על מח"ט".
"אמנם גם במקרה של הילד מדולב מדובר באירוע מצער ואלים", הוא מסביר, "אבל אי-אפשר להוציא מהקשר את האישיות שהותקפה, מעמדה ודרגתה, ואת זהות המתקיפים. העובדה שמדובר בישראלים שתקפו באלימות קצין בכיר בצה"ל היא עילה יותר מהגיונית לידיעה מובלטת". הכתב מזכיר גם כי מידע על האירוע שבמהלכו נרגם רכב המח"ט באבנים לא הועבר לכלי התקשורת על-ידי דובר צה"ל, אלא נחשף באופן עצמאי, הצדקה נוספת לבולטות הידיעה.
באשר לטענה הבסיסית של איפה ואיפה, הכתב טוען כי אין בה ממש. "מערכות התקשורת סיקרו לא אחת אירועים שבהם נפגעו מתנחלים הן על-ידי פלסטינים והן על-ידי כוחות הביטחון", הוא אומר. "לטעמי אין אפליה".
יהושע בריינר ואפרת וייס סירבו להגיב.
מאתר וואלה נמסר בתגובה כי "מערכת וואלה! חדשות אינה נוהגת לשתף גורמים חיצוניים בשיקולי עריכה, וכך ננהג גם הפעם".
מאתר ynet טרם נמסרה תגובה.
עדכון, 25.2: גורם במערכת ynet מסר בתגובה כי "מבלי להתייחס לשיקולי עריכה במקרה זה או אחר, מערכת ynet מקפידה לבדוק כל דיווח, להצליב ולאשר, ובהחלט לא מפלה אף צד בסכסוך. לייחס לה אג'נדות או מניעים בלתי עיתונאיים לכאורה, יהיה דבר מופרך. על כך תעיד בין השאר העובדה, שטענות על חוסר איזון או נטייה לטובת צד אחד - נשמעות לעתים גם מהמחנה השני...".