והנה זה מגיע שוב, הבהלה הזאת, הפליאה, הדאגה. כל מהדורות החדשות, תוכניות האקטואליה, אתרי האינטרנט, העיתונות המודפסת – אין מי שלא הקדיש דקות ארוכות לעיסוק בעובדה שהמפגע בבאר-שבע, מוהנד אל-עוקבי, שרצח את החייל סמל עומר לוי בן ה-19 ופצע אחרים, הוא בדואי מפזורת חורה שבנגב. אחרי שסיימו לדון בהרחבה ולעומק בפיגוע עצמו ובהשלכותיו, עברו כלי התקשורת לדון במצבם של הבדואים. בהקשר כזה, אפשר לנחש איזה דיון זה היה.

התקשורת ממעטת לחשוף את הציבור דובר העברית לבדואים בישראל, וכשהיא עושה זאת העילה היא בדרך כלל מעורבותו של מי מחברי הקהילה במעשה פלילי זה או אחר, או כשהבדואים מעוררים "מהומות". כי הלא בדואים המביעים את מחאתם במרחב הציבורי אינם מפגינים, אלא מתפרעים.

כאשר חבר הקהילה הבדואית מעורב בפשע, כמו שקרה הפעם, ממהרים כלי התקשורת לחפש דוברים מקרב בני הקהילה בדרישה שיגנו את המעשה ויסבירו: מדוע אותו בדואי עשה מה שעשה? האם זה קשור לכך שבקהילה הבדואית יש רבים שמתחתנים עם נשים פלסטיניות? והאם הבדואים עוינים את המדינה? אלו ההזדמנויות שבהן ניתן למנהיגי הקהילה הבדואית להתבטא בכלי התקשורת דוברי העברית.

וכשאלו ההקשרים, קשה להאשים את קהל צרכני התקשורת אם לא יהיו קשובים לתיאורי ההזנחה, העוני והמצוקה של הדוברים הבדואים (אם המראיין בכלל יאפשר להם להשמיע אותם). בימים כתיקונם, כשהבדואים אינם מתפרעים במהומות ולא מבצעים פיגועים, איש אינו מתעניין בהם, ורובם המכריע של העיתונאים מדירים רגליהם ממקומות יישוביהם.

בימים כתיקונם התקשורת אינה מתעניינת בקשייה של הקהילה הבדואית, בכך שרבים מהבדואים מתגוררים ביישובים לא-מוכרים שלעתים קרובות אין בהם מים זורמים, חשמל ודרכים סלולות, או גישה נוחה לשירותים בסיסיים כמו חינוך ובריאות. הבדואים הם כ-30% מתושבי הנגב, יותר מ-200 אלף בני-אדם, רובם מתחת לגיל 20. לרבים מהם קשה לממש את הזכות לחינוך משום שבתי-הספר רחוקים מאוד ממקומות היישוב שלהם. זו אוכלוסייה ענייה מאוד, ואחוזי האבטלה בקרבה גבוהים. ספק אם איזשהו יישוב בדואי בנגב ייהנה ממעבר עיר הבה"דים דרומה. קשה להאמין שאיזשהו יישוב בדואי ייהנה מתשלומי הארנונה של הצבא.

כל זה אינו מעניין את התקשורת בימים כתיקונם, אלה שאלות שלא נשאלות, ומאמרים כמעט שאינם נכתבים על כך. כך לעולם לא נפרץ מעגל הקסמים שאין בו שום קסם: התקשורת מדווחת על הבדואים רק בהקשרים שליליים, וכך הם נתפסים בתודעה הציבורית. הרי אם נהיה כנים, בתודעה של רבים מאיתנו, הבדואים הם כולם פושעים – שודדי קרקעות וגנבי רכב שאינם מקבלים את מרות המדינה. זה אינו מקרה.