"העין השביעית" הוא בטאון אלקטרוני הרואה את עצמו כ"הבימה שעליה מנהלת התקשורת הישראלית שיח עם עצמה ולשקף את דמותה ללא משוא פנים" (כך נכתב באתר). במסגרת זו נטל על עצמו הביטאון הזה להיות "שומר הסף" והמתריע בשער. זה בסדר. זה אפילו בסדר גמור.

חלק ניכר מטענות "העין השביעית" כלפי התקשורת הוא שהעיתונות בישראל, או הכותבים והמתראיינים בה, אינם חושפים את האינטרסים שלהם. "גילוי נאות" כך זה נקרא אצלם. לטענתם, המוצדקת עד מאוד כשלעצמה, על כל עיתון או כותב לחשוף לציבור קוראיו או שומעיו, האם יש לו או לה, אינטרסים כלשהם בנשוא העניין בו נכתב או דובר. למען ההגינות אציין כבר עתה כי גם אני, שלא בכפי, נקלעתי לחרון אפם של עורכי העיתון הלז, אם כי, לזכותם ייכתב שברגע שהוכחתי אותם על טעותם – הם תיקנו אותה לאלתר.

ועכשיו לעניין הכתבה "נקי ובריא" שפורסמה לא מכבר שם. ראשית – תשבחות. מתברר שהכתב בדק ומצא כי חברת "נובל אנרג'י" הפועלת בישראל חויבה בפסק דין בגין זיהום בארה"ב. שאפו! זוהי באמת תגלית חשובה ובכלל כדאי לעיתונות הישראלית לעקוב יותר אחרי מעללי חברות חוץ הפועלות כאן בישראל. כתב כלכלי ראוי צריך לקרוא את ההודעות שהן שולחות לבורסה, את הקומוניקטים שלהן ומידע עליהן בתקשורת הזרה. חשוב, ואפילו חשוב מאוד, שהציבור הישראלי ידע על החברות הזרות הפועלות כאן, מה עוד שמידת השפעתן על הכלכלה והשיח הישראלי הולכות וגוברות.

אלא מאי? לא התגלית הזו (ושוב: תשבחות על גילויה) הייתה נושא הכתבה. הנושא היה (כפי שנכתב): "מדוע התעלמה התקשורת הישראלית מדליפת מזהמים מסוכנת במתקן אמריקאי של נובל-אנרג'י, השותפה הבכירה במונופול הגז?". בשאלה זו טמונה הנחה ברורה: מישהו בתקשורת ידע על העובדה הזו, אך בחר שלא לגלותה. ההנחה השנייה הנובעת ממנה היא: כי אלה שבחרו שלא לגלותה, למרות שידעו עליה, עשו זאת מטעמים כלכליים (שוב: עניין הגילוי הנאות של האינטרסים, לכאורה, של עיתונאים).

עיתון "רציני" הרואה עצמו שומר הסף של התקשורת, צריך איפוא לבסס את טענותיו החמורות האלה. הלא כן? שימו לב. לא נשאלה שאלה בכתבה הלז האם התקשורת הישראלית ידעה על המקרה המדובר. נקבעה עובדה. הונחה הנחה שהתקשורת  ידעה. לא נשאלו עורכים, או כתבים או מי מאלה העוסקים בנושא בתקשורת – האם ידעו או לא? זו כבר עובדה אצל "שומר הסף". איך בדיוק נקבעה עובדה זו? איזה כתבים אישרו (ואפילו שלא לפרסום) כי הם העדיפו להתעלם ממנה? מי העורך שגילה את אזנו של כתב המאמר כי הורו לו שלא לפרסם ידיעה זו? יוק.

ועכשיו, להוסיף חטא על פשע, נתבקשה חוות דעתו של עורך הדין גלעד ברנע. גילוי נאות: גלעד הוא ידיד שלי. לטעמי מדובר במשפטן מבריק ובעורך דין מן השורה הראשונה. איש מצפון וערכים. מדוע נתבקשה דעתו בנושא? כי (לפי הכותב) הוא: "מומחה למשפט ציבורי והגבלים עסקיים, העוסק בנושאי משק הגז הטבעי בישראל ובין השאר מנהל תביעה ייצוגית נגד המונופול".

אהה. עכשיו הבנו. מומחיותו (איזו בדיוק) של  עו"ד ברנע היא זו המאששת את הטענה העובדתית, שהתקשורת בישראל ידעה על האירוע המדובר אך סירבה לכתוב עליו. משום מה בחר הכותב שלא לפרט כדבעי את עמדותיו ודיעותיו (הלגיטימיות לחלוטין) של עו"ד גלעד ברנע. גלעד הוא מראשי המתנגדים למתווה הגז. הוא ייצג ומייצג בערכאות את חברי הכנסת מן האופוזיציה הלוחמים בעניין. גלעד אינו מסתיר את עמדותיו. כך ראוי. אלא שאת עמדותיו בחר דווקא מגזין "העין השביעית" להסתיר. "גילוי נאות" כבר אמרנו??

ומה טוען עו"ד ברנע? מהי העובדה שהוא מגלה לנו כנגד הטענה החמורה על שתיקת התקשורת הישראלית? כך הוא אומר: "הניסיון מלמד כי מומחים הקשורים למשק אנרגיה בישראל, ובכלל כל בעלי המקצוע העוסקים בתחום הזה, נחלקים לשלוש קבוצות: אלה שעובדים עם מונופול הגז, אלה שעבדו עם מונופול הגז, ואלה שרוצים לעבוד עם מונופול הגז".

נו! כנראה שאני איני "בעל מקצוע" לפי ההגדרה הכוללנית הזו משום שלא עבדתי, איני עובד ואיני מעוניין לעבוד עמם. הגדרה כוללת כזו בבחינת: "כל עורכי הדין שקרנים" או "כל היהודים רמאים" לא רק שלא ראוי לה שתישמע, על אחת כמה וכמה לא ראוי לה שתיכתב במגזין המבקש להיות שומר הסף.

אבל, גם לגופו של עניין, מה לתגובה זו ולאישוש או הוכחת הטענה החמורה למחדל (לכאורה) של התקשורת שלא לגלות את העובדה שנובל אנרג'י חויבה בהסדר פיצוי בגין הפרת חוקי הגנת הסביבה בארה"ב?! אז זהו. שאין בזה שום הוכחה. אפילו לא שמץ. יש כאן טון שעושה את המוזיקה. התקשורת מושחתת. היא לא דיווחה ולא עשתה כן מחמת אינטרסים זרים. איזה? מהם? מתי? נו, את זה כבר צריך לנחש הקורא בעצמו. סבורנלה הזועם רק מפריח השערות.

זה מביש. יותר מזה. זה עצוב. עצוב שמגזין תקשורת, שאין חולק על התפקיד החשוב שהוא צריך למלא, כותב בסגנון ובצורה של אחרון הצהובונים ביהופיץ. בלי הבאת עובדה אחת לאישוש הטענה. בהסתמכות על עורך דין המביע את עמדותיו שאין להן כל קשר לנשוא הכתבה. חבל....

ועניין אחרון הנוגע גם הוא ל"גילוי נאות". העין השביעית החליטו, ככל הנראה, להצטרף למסע הצלב נגד מתווה הגז. מאה אחוז! יש להם עמדה בנושא הדומה לעמדתם של כמה מידידותי ורעי (שאיני מסכים עימם). אבל, הביטאון הזה מתקיים כיום מתרומות. מיהם התורמים ל"עין השביעית"? אולי אלה בעלי עניין פוליטי או אחר נגד המתווה? האם למען "הגילוי הנאות" לא צריך היה המתריע בשער לפרסם את שמות תורמיו וסכום התרומה שכל אחד מהם תרם? או שאצל המטיף – גילוי נאות זו רק הוראה לאחרים בעוד שהוא פטור מזה.