"תמונות כאלה עוד לא ראיתם", הבטיחו ב"ידיעות אחרונות" בימים שקדמו לפרסום מוסף יום העצמאות שלהם. היום המיוחל הגיע. העיניים רטטו למראה הכותרת "צה"ל מתחת למים" בשער הראשי של העיתון, שעוטר בתמונת צוללת ירקרקה בתוך מים כחולים בגוון עמוק. דפדוף בעקבות ההישג העיתונאי הוביל לשער המוסף, ששערו בישר בגאווה עצומה על "הצצה בלעדית, מעל ומתחת למים, לצוללות הקרב המתקדמות – התשובה הישראלית לפרויקט הגרעין האיראני".
"צה"ל מתחת למים", שער גליון יום העצמאות של "ידיעות אחרונות", 22.4.15
לכאורה – קפיצת מדרגה בלעדית של "ידיעות אחרונות" אל לב הקונסנזוס והיישר אל חיקו של היריב הממלכתי, בנימין נתניהו, שכתש את העיתון של המדינה כל הדרך לקדנציה נוספת לראשות הממשלה. העיתון-בריון, שהתפקע בתקופת הבחירות ממאמרי לעג לנאומי ההפחדה של נתניהו ושיגר אל מול בליסטראות התעמולה שלו פצצות מתקתקות בדמות חדרי מיון קורסים ושיעורי עוני נוסקים, מצמיד עתה לחי אל לחי אל אויבו המושבע ונושא את פניו לאיראן.
בדובר צה"ל דאגו לארח בנדיבות את צלם המערכת, גדי קבלו, ולהציג בפניו את הסחורה מכל צדדיה, כפוף לצנזורה מסיבית של בטחון שדה של חיל הים. קבלו מצדו השקיע את עצמו עד צוואר במימי המפרץ ורשם כמה תמונות שעמיתיו למקצוע אולי היללו, אבל היו בסך-הכל צילומי אווירה פסטורליים, ללא בשורה או חידוש. אלה שימשו תפאורה לכיתובי תמונות פתטיים, שנראה כי עברו הגהה מוקפדת של משרד יחסי-הציבור המשומן של צה"ל. המלה "חשאי" חזרה על עצמה עד לזרא: "מעטה חשאיות", "שעוקבת אחריה בחשאיות", "פעולות מבצעיות חשאיות", "מוסמכים לבצע פשיטות חשאיות", "יוצאים למבצעים חשאיים".
למעט התצלום המרכזי, המעניין כשלעצמו, של צוללת במים, כשסביבה שלושה צוללנים שכנראה היו במשימה חשאית תחת מעטה חשאיות, לא מילאה הכתבה את שהבטיחה – "הצצה נדירה לאנשי הדממה מתחת ומעל פני המים". התמונות שמתוך הצוללת (חיילים מול מסכי מחשב או מאחורי פריסקופ) לא חידשו, ואלו שהנציחו כלי שיט אחרים לא היו נדירות או בלעדיות. האייטם כולו התגלה כבעל תוכן דל, כללי מאוד ועמוס בקלישאות בטחוניות.
מבט מעמיק והצצה בלעדית. שער מוסף יום העצמאות של "ידיעות אחרונות", 22.4.15
החיוכים שנרשמו בלשכת מפקד חיל הים ביום רביעי בבוקר לא היו בזכות עוד לילה שקט בגבול הימי. זה כוחה של כתבת תדמית נוצצת, שעוטרה בטור בנאלי של הכתב הצבאי יוסי יהושוע. כותרת הטור, "המכה המנצחת", היתה עלה תאנה לתמונות בצבעים זוהרים, שהציגו את אנשי הצוללת בפנים מטושטשות, כמה לוחמי שייטת 13 בקנים שלופים ועוד חיילי יחידה השומרים על הנמלים בפוזות למצלמה.
מתחת לתמונה של חיילי הקומנדו הימי נכתב שהם עוברים קורס של 84 שבועות. חבל שלעיתון צורף באותו יום רק דגל ישראל ולא גם מחשבון. זה היה עוזר לקוראים לגלות כמה זה לעזאזל 84 שבועות – שנה ושמונה חודשים. אבל בדובר צה"ל מעדיפים לנפח מספרים, וב"ידיעות" מצייתים. בפעם הבאה שמערכת עיתון מתמסרת ככה, כדאי להלעיט אותה עם "קורס שנמשך 588 ימים", או שמא 14,112 שעות.
הטור של יהושוע הותאם היטב לדף המסרים של מערכת הביטחון. "בחיל הים מדברים במונחים של קפיצת מדרגה", "היכולות הכי מתקדמות בעולם", "גוברת החשיבות לחיזוק הזרוע הימית", "מכפילת כוח", כמה ציטוטים של האלוף ועוד קשקושים ממוחזרים על יכולת המכה השנייה.
צלילת היכרות והצצה נדירה. הכתבה ב"ידיעות אחרונות"
כתבת התדמית נמשכה בתצלום נדוש של ספינות טילים בהפלגה ושל ספינת משמר שמרימה שפריץ במים, במיוחד עבור הצלם. אולי כדי להצדיק את הכותרת "צלילת היכרות", נדפסה עוד תמונה נדושה של אנשי שייטת 13 וצוללנים מאחורי פריסקופ, שהקורא לא הרגיש בעקבותיה שזכה להיכרות משמעותית ומעניינת איתם. את כל המידע הזה, כולל תצלומי צוללות, סטי"לים וקומנדו בווריאציות דומות, אפשר למצוא בשיטוט בסיסי ברחבי הרשת. ההבטחות לקוראים על צלילה מרתקת ובלעדית התגלו כחומר גלם לכתבה בעלון למתגייס.
הכתבה הזאת היא שיבוט של המוני כתבות דומות שגדשו עיתונים מאז קום המדינה. השבט, אז כהיום, אוכל פמפלטים פטריוטיים מסוגה כאילו היו ארוחת מלכים ולא ערימת קליפות חסרות ערך תזונתי. אלא שמפת הדרכים השתנתה. העיתון של המדינה נחשף יותר ויותר כמכונת מניפולציות משוכללת, המזכירה את התינוק המפלצתי שהולידה, "ישראל היום". בניגוד לתינוק השלדוני, שהוגבל מלידתו למספר נתון וידוע של מלים, ערכים ומושא סגידה, ושכתבות מסוג "צה"ל מתחת למים" הן רק עדות למערכת העיכול התקינה שלו, "ידיעות אחרונות" שולף תוצרים מהסוג הזה כאקט ציני של חנופה זולה להמון ולראשיו.
לא רק צה"ל משכשך מתחת למים העכורים הללו, אלא גם מערכת היחסים ההולכת ומאבדת חמצן ואור בין התקשורת למערכות ההון-שלטון.