על רצפת חדר העריכה

"בת 4 חודשים מתה בגן ילדים למבקשי מקלט בדרום תל-אביב", נכתב בכותרת המתפרסמת בתחתית שער "הארץ". אורלי וילנאי מדווחת כי גורם המוות היה ככל הנראה הזנחה. "הגנים הפיראטיים מכונים מחסני ילדים בשל התנאים הקשים השוררים בהם, ובחודש פברואר בלבד מתו בהם שלושה ילדים", היא כותבת. לפי דיווחה, "ביום שישי בצהריים הובהלה התינוקת בת ה-4 חודשים במצב קשה מאוד לבית-החולים איכילוב. היא ככל הנראה הושארה לבדה במיטה עם בקבוק מזון, ונחנקה. בבית-החולים ניסו להחיות אותה, אך לבסוף נאלצו לקבוע את מותה. הפעוטה היתה בת יחידה לזוג מבקשי מקלט מאריתריאה. השניים מועסקים בעבודות זמניות ללא זכויות סוציאליות – כך שאפילו לא קיבלו ימי היעדרות כדי להתאבל על מותה".

מלבד "הארץ", העיתון היחיד שבו מוזכר הבוקר המקרה הוא היומון החרדי השולי "הפלס", שמצא לנכון לשבץ בשערו האחורי ידיעה קצרצרה על מותה של התינוקת. בעיתונים האחרים אין למקרה הזה כל זכר, על אף שהגליונות נרחבים יחסית וחרף העובדה שאמש דיווח על כך חיים ריבלין בחדשות ערוץ 2, כך שהמידע היה זמין לכל.

הגרעין האיראני

הכותרות הראשיות בכל עיתוני הבוקר מוקדשות להסכם המתגבש בין המעצמות העולמיות לאיראן בקשר לתוכנית הגרעינית של האחרונה. ב"מעריב" בוחרים בכותרת אינפורמטיבית: "איראן והמעצמות לקראת הסכם הבנות כבר השבוע". ב"הארץ" מדגישים קושי בישורת האחרונה של המשא-ומתן בין הצדדים ונותנים ביטוי לעמדת האיראנים: "מחלוקת בין איראן למעצמות; זריף: עליהן להתגמש". ב"ישראל היום" מתריעים: "הסכם הוויתורים". ב"ידיעות אחרונות" מתמקדים בהשלכות: "ישראל נערכת ליום שאחרי הסכם הגרעין".

שר החוץ של איראן, מוחמד ג'וואד זריף, במהלך שיחות הגרעין בווינה, יולי 2014 (צילום: AFP Photo/Samuel Kubani, רישיון CC BY-NC-ND 2.0)

בכל העיתונים, למעט "ישראל היום", מדווחים ראשית לכל על ההתפתחויות האחרונות בשיחות בין איראן למעצמות על עקרונות ההסכם הצפוי, ובהמשך מספקים את התגובה בישראל באמצעות ציטוט מבשר רעות מפי השר לענייני מודיעין יובל שטייניץ. רק עורכי "ישראל היום" החליטו משום-מה לפתוח את הידיעה המרכזית בעיתון, מאת שלמה צזנה, אלי לאון ויוני הרש, בציטוטים מפי השר שטייניץ. לאחר ציטוט אזהרותיו, ואחרי פסקה נוספת המוקדשת לשיחה שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מקדיש עלון התעמולה הפרטי של לשכת ראש הממשלה כמה משפטים למגעים בין המעצמות לאיראן.

עורך חדשות החוץ בועז ביסמוט מלווה את הדיווח של "ישראל היום" בטור פרי עטו, שממנו עולה כי לאחרונה יצא לו לקרוא בעיון לפחות כמה מהמאמרים של עמיתו לעיתון חיים שיין. "בעיר באזל, שווייץ, בשנת 1897 (הקונגרס הציוני הראשון), גובש החזון הציוני", כותב ביסמוט. "בעיר לוזאן, לא כל-כך רחוק משם, כעבור 118 שנה, מתגבש בימים אלה חזון הגרעין האיראני, המסכן את מה שהוגשם אז בבאזל. על זה אפשר להגיד: שווייץ לטוב ולרע".

בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" מספקת מחלקת האינפוגרפיקה של העיתון טבלה המבהירה על מה סוכם במתווה המסתמן של הסכם הגרעין: "האיראנים יוכלו לשמור ברשותם כ-6,100 צנטריפוגות; כור המים הכבדים באראק יוסב כדי שלא יוכל להעשיר פלוטוניום; רק בנתנז יורשו האיראנים להמשיך בהעשרת אורניום – לרמות נמוכות בלבד; המשטר יחשוף מידע רגיש על פעילות הגרעין הצבאית שלו; יבוצע פיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין כדי לאכוף את ההסכם".

בטור פרשנות נלווה מתריע אלכס פישמן כי ההסכם ישמש הכרה באיראן כמדינת סף גרעינית. את ההסכם עצמו מכנה פישמן "בדיחה עצובה על חשבוננו". להערכתו, "ספק אם בעוד שנתיים יזכור מישהו את ברק אובמה או את ג'ון קרי שהובילו את המהלך הזה, אבל מורשת החורבות שהם השאירו אחריהם בכל פינה שבה נגעו במזרח התיכון תלווה אותנו עוד שנים ארוכות".

פישמן גם מספק את האמתלה לכותרת הראשית של העיתון ומפרט מעט בנוגע להיערכות של ישראל ליום שאחרי ההסכם. בעומק המאמר נכתב כי לחתימה על ההסכם "יש השלכות תקציביות ומבצעיות משמעותיות על תוכנית העבודה הרב-שנתית שצה"ל אמור להשלים עד יוני. במלים אחרות: הצבא וגופי הביון מחדדים את היכולות המודיעיניות והמבצעיות לקראת האפשרות שתתקבל ההחלטה לעצור את האיום הזה בכל נקודת זמן".

במלים אחרות למלים האחרות של פרשן "ידיעות אחרונות" לענייני צבא וביטחון: מדינת ישראל נערכת לאפשרות של מבצע תקיפה רחב היקף באיראן שימנע ממנה להפוך למדינת סף גרעינית.

הגרעין הישראלי

בעמ' 7 של "ישראל היום" מדווח יוני הרש כי לפי דו"ח של הפנטגון משנת 1987, ישראל פועלת לפיתוח פצצת מימן. הדו"ח של הפנטגון, מציין הרש, "יצא לאור באמצע חודש פברואר, אך תפס את תשומת הלב של התקשורת רק בימים האחרונים". אכן, לפני חודש וחצי דווח בקצרה על ממצאי הדו"ח ב"ידיעות אחרונות" וכן באתרי אינטרנט ישראליים. ב"ישראל היום" לא דיווחו בזמן אמת על פיתוח פצצת מימן בישראל.

מדוע החליטו לדווח עכשיו? לפי הרש, "דווקא בסוף-השבוע האחרון גרר הדו"ח לא מעט עניין באתרים יהודיים ובאתרי חדשות ימניים בארה"ב".

אחרי הבחירות

"ישראל החליטה להפשיר מאות מיליוני שקלים מכספי המסים שהיא גובה עבור הפלסטינים, ושאותם הקפיאה בארבעת החודשים האחרונים בעקבות הפנייה הפלסטינית לבית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג", מדווח ברק רביד ב"הארץ". בהמשך הדיווח מציין רביד כי "במשך שבועות רבים סירב נתניהו לשחרר את הכספים, בעיקר בשל הבחירות והחשש שהעברתם תפגע בו פוליטית בקרב מצביעי הימין ותאפשר ליריביו הפוליטיים, כמו שר החוץ אביגדור ליברמן ושר הכלכלה נפתלי בנט, לתקוף אותו. מקורבי נתניהו אף רמזו בשבועות האחרונים לשורה של גורמים בינלאומיים כי אחרי הבחירות יהיה קל יותר לראש הממשלה לשחרר את הכספים – דבר שאכן קרה שבוע וחצי אחריהן".

כותרת הגג לידיעה מאת רביד היא "תשלומים על חשמל יקוזזו", שכן בישראל הוחלט שלא להעביר לפלסטינים את מלוא הסכום שגבתה המדינה בגין חובות עבור חשמל ומים. ב"מעריב" מדגישים את הקיזוז החד-צדדי שבוצע (לטענת הפלסטינים באופן בלתי חוקי) בכותרת המשנה לידיעה. הכותרת עצמה מספקת את הגרסה הרשמית של ישראל. "מחשש לקריסת הרשות: נתניהו הורה להפשיר כספי המסים הפלסטיניים".

כותרת הגג לידיעה דומה המתפרסמת ב"ידיעות אחרונות" מתמקדת במה שחשוב לעיתון זה, ביקורת על נתניהו והצגתו כזגזגן. "ישראל איימה – והתקפלה", נכתב בה. בכותרת המשנה מפרטים: "הלחץ הבינלאומי עבד – ונתניהו הודיע על ביטול ההחלטה" לעצור את העברת כספי המסים.

ב"ישראל היום" מדגישים בכותרת המשנה כי ההחלטה על העברת הכספים התקבלה בישראל "בעקבות המלצת שר הביטחון, צה"ל והשב"כ". עם זאת, בגוף הידיעה ב"ישראל היום", מאת שלמה צזנה ודניאל סיריוטי, ניתן למצוא רמזים לביקורת נדירה על ראש הממשלה.

"בעוד נסיון ישראל להעניש ולהרתיע את הפלשתינים לא צלח, שכן הם לא עצרו את המהלכים החד-צדדיים שלהם ולבסוף הם יקבלו את הכספים, הלחץ הבינלאומי על נתניהו הניב את התוצאה להסיר את הסנקציה", נכתב ב"ישראל היום".

פישמן

מו"ל "גלובס" אליעזר פישמן (צילום: משה שי)

אורן פרוינד מדווח במדור שוק ההון של "כלכליסט" כי חברת האחזקות כלכלית-ירושלים, שבשליטת איש העסקים אליעזר פישמן, "הציגה בחמישי האחרון סיכום שנה קשה במיוחד". לפי הידיעה, החברה סיימה את השנה החולפת בהפסד של 304 מיליון שקל, בשל פעילות הקבוצה ברוסיה ונפילת הרובל. כותרת המשנה לידיעה מציינת כי ללא פעילות חברת-הבת מירלנד, היתה כלכלית-ירושלים מדווחת על רווח נקי של עשרות מיליוני שקלים, בדומה לשנת 2013.

יורם גביזון מדווח ב"דה-מרקר" על השנה הקשה של כלכלית-ירושלים. כותרת המשנה ב"דה-מרקר" אינה מדגישה עבור הקוראים כי חברת האחזקות היתה יכולה לסיים את השנה ברווח של עשרות מיליוני שקלים (אלמלא סיימה בהפסד של מאות מיליוני שקלים). במקום זאת נכתב בכותרת המשנה ב"דה-מרקר" כי פישמן עצמו קיבל בשנה החולפת תגמול כולל של 4.6 מיליון שקל.

הערב ייאלצו ב"גלובס", עיתון העסקים שבשליטת פישמן, לדווח בעצמם על ההפסדים.

בכל מקום

יורם ירקוני מדווח במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" על עובדת שפוטרה מחברה בירושלים אחרי שאמרה: "אני לא אוהבת ערבים. אני לא מבינה איך אתם יכולים לסבול אותם? הם נמצאים בכל מקום".

לא בכל מקום, יש לציין. בטור ביקורת הטלוויזיה של "הארץ" מזכירה רווית הכט כי "הם לא מופיעים בטלוויזיה, לא בכתבות על המעמד הבינוני שמשווה מחירי מילקי בסופרמרקט, ולא בכתבות על הורים שרוצים שהילדים שלהם יופיעו בפסטיגל. אין פרשן בן-דמותם באולפן, וגם לא זוג בצלמם ב'מירוץ למיליון', למרות שערבים הם 20% מהאוכלוסייה".

צעדת מחאה למען הכרה ביישובי בדואים בנגב, 28.3.15 (צילום: דוברות הרשימה-המשותפת)

גם בעיתונות המודפסת קשה למצוא לא-יהודים שלא בהקשרים פליליים/בטחוניים. "הארץ" הוא העיתון היחיד שמדווח הבוקר על מעשה מחאה אזרחי לא אלים למען אחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל – צעדה בהובלת ראשי הרשימה-המשותפת וראשי רשויות מקומיות עבור הכרה בכפרים הבדואיים הלא מוכרים בנגב. ג'קי חורי מעדכן כי הצעדה תגיע היום לירושלים ותסתיים במסיבת עיתונאים במשכן הנשיא, שם תוצג תוכנית להכרה בכפרים הלא-מוכרים.

"מעריב", העיתון היחיד מלבד "הארץ" שפירסם ביום שישי האחרון ידיעה על הצעדה, חדל לעקוב אחריה. הבוקר מתפרסמת בעיתון ידיעת תצלום על צעדת חוף הכרמל ה-11 שנערכה אתמול, אבל לא על הצעדה בהשתתפות חברי-הכנסת.

"ידיעות אחרונות", שלפני שבועות אחדים הקדיש את כותרתו הראשית לצעדה לעבר ירושלים במחאה על תנאי מחיה טובים בהרבה מאלה השוררים בכפרים הלא-מוכרים בנגב, טרם דיווח על הצעדה.

בפני השררה

ביום שישי האחרון פורסמה ב"ישראל היום" ידיעה קצרצרה על אירוע פרידה משרת התרבות והספורט לימור לבנת. הבוקר מוקדשים שני העמודים הפותחים במוסף "גלריה" ("הארץ") לסיקור האירוע. נעם בן-זאב זועק את עלבונה של התרבות, כפי שהשתקף באירוע הפרידה מהשרה לבנת, תוך שהוא מתעכב על "ההתרפסות של האמנים בפני השררה" ו"דברי החנופה" של המשתתפים. בידיעה נפרדת מצטט באריכות יאיר אשכנזי חלק מאותם דברי חנופה. שתי הידיעות מודפסות זו לצד זו בעמוד השער ובכפולה הפותחת של העיתון. נראה כי במוסף החליטו להקדיש חלק ניכר ממשאביהם המצומצמים כדי שהדברים ייזכרו לדיראון עולם.

בשולי החדשות

ב"ישראל היום" מתפרסם הבוקר טור ראשון במדור חדש מאת יעל לרנר, כתבת התיירות של העיתון, שיסקור פעילויות למשפחות במהלך חופשת הפסח. לטור נלווית הערת פתיחה אישית מאת לרנר: "כאם לילדים קטנים, אחת מההתמודדויות בחופשות החגים בואכה החופש הגדול היא מה לעשות בכל יום עם הילדים. אז כדי להקל עליכם, קוראים יקרים, מדי יום, ולאורך כל חופשת הפסח, אמליץ על משהו אחד שכדאי לעשות עם הילדים. אשתדל שזה יהיה משהו עם ערך מוסף, יחסית זול ולא דורש השקעה מיוחדת מכם. חופשה נעימה!".

במוסף "המגזין" של "מעריב" כותבת עמית תומר על "אפקט אנג'לינה" והתקווה כי בעקבות הווידוי של כוכבת הקולנוע אנג'לינה ג'ולי, שעברה כריתת שחלות וחצוצרות מחשש לסרטן, נשים רבות יותר יחליטו להיבדק. "כשאשה כמוה, יפה מאוד ובעלת עוצמה, עושה מהלך כזה, יש לזה השפעה חזקה", מצטטת תומר את רוזה דבמיצר, מנהלת תוכנית להעלאת המודעות לביצוע בירור גנטי לסרטן שד וסרטן שחלה תורשתי מטעם האגודה למלחמה בסרטן. אתמול פורסם באתר זה מאמר מאת דוד שליט, שהסביר מדוע בישראל לא מתחולל "אפקט אנג'לינה".

ענייני תקשורת

גדעון אלון מדווח ב"ישראל היום" כי הנהלת הכנסת החליטה למנוע את סיקור יום העיון שייערך עבור חברי-הכנסת החדשים. "מהכנסת נמסר כי ההחלטה התקבלה אחרי שסיקור של אירוע דומה פגע בנוכחים". שמו של חבר-הכנסת המיועד אורן חזן, מס' 30 ברשימת הליכוד, אינו מוזכר בידיעה של אלון.

צוות הליכוד למו"מ הקואליציוני, 26.3.15. משמאל: יואב הורוביץ (צילום: יונתן זינדל)

ב"כלכליסט" תוהה רוני זינגר מה עושה מנכ"ל סוכנות הרכב אוויס, יואב הורוביץ, בצוות המשא-ומתן הקואליציוני של הליכוד. "הוא העיניים והאוזניים של נתניהו", אומר לזינגר גורם פוליטי. "הוא קרוב אליו מאוד, ממש הנציג האישי שלו בכל מקום. אי-אפשר להתעלם מכך שהוא בא מרקע אחר, ומביא איתו הסתכלות רחבה ואחרת לצד חברי צוות המשא-ומתן האחרים". בהמשך הכתבה מזכירה זינגר כי הורוביץ היה בשנים האחרונות חבר בוועד המנהל של רשות השידור.

"לא היה ספק בכלל מטעם מי הוא יושב שם ולמי הוא נאמן", אומר לזינגר חבר הנהלת הרשות. "הוא היה האיש של ביבי. היו כמובן בוועד כמה כאלה, אבל הוא היה הנאמן ביותר וברמה מאוד קרובה. היה ברור שראש הממשלה סומך עליו מאוד". לדברי אותו גורם, "הוא לא איש מאוד מרשים, מעמיק או חד-אבחנה".

רוגל אלפר מפרסם במדור הדעות של "הארץ" מאמר פרובוקטיבי.