ח"כ מירי רגב מערערת על החלטת בית-משפט השלום בחיפה, שדחה את בקשתה לסלק על הסף תביעה שהוגשה נגדה. רגב טוענת כי השופטת נסרין עדוי שגתה וכי חסינותה הפרלמנטרית מצדיקה את סילוק התביעה נגדה על הסף.

התביעה נגד ח"כ רגב הוגשה כתביעת נגד, בעקבות תביעה שהיא עצמה הגישה נגד האזרח גילי גולן, שלטענתה השמיץ אותה בפייסבוק. רגב דרשה מגולן פיצוי בסך 330 אלף שקל בגין הוצאת דיבה, אולם לאחר הגשת תביעתה הגיש גולן תביעה נגדית ודרש גם הוא פיצוי בסך 330 אלף שקל, בטענה כי רגב פגעה בפרטיותו ויצרה איום על חייו כשחשפה את כתובת מגוריו. את התביעה הזו ביקשה רגב לפסול מפאת חסינותה הפרלמנטרית, אולם בית-משפט השלום בחיפה דחה את בקשתה.

השופטת נסרין עדוי (צילום: דוברות בתי-המשפט)

השופטת נסרין עדוי (צילום: דוברות בתי-המשפט)

"בכתב התביעה שכנגד מועלות טענות עובדתיות שמן הראוי לבררן לגופן", קבעה שופטת בית-משפט השלום. "[...] בין הצדדים נטושה מחלוקת בדבר סיווג הפעולה נשוא התביעה שכנגד כפעולה שבמתחם הסיכון הטבעי אשר הפעילות הפרלמנטרית יוצרת מטבעה ומטיבה. הכרעה בעניין זה מחייבת בירור עובדתי אף היא".

היום הגישה רגב, באמצעות עו"ד יניב לנקרי ממשרד לנקרי ושות', בקשת רשות לערער על החלטת בית-משפט השלום. "בכל הכבוד הראוי לבית-משפט קמא, נדמה כי החלטתו חסרה, מחוררת ואינה יורדת לעומקם של טיעונים, אשר בכללם הטענה המהותית ביותר: חסינות ח"כ מכוח חוק החסינות", טוען בא-כוחה של ח"כ רגב בבקשה שהגיש מטעמה.

לטענת בא-כוחה של ח"כ רגב, "ככל שבקשת המבקשת היתה נסבה על טענות לדחייה מכוח חוק הגנת הפרטיות בלבד, אולי היה מקום לטענה לפיה דין הבקשה להידחות מכוח הצורך בבירור עובדתי שצריך לקיים בתוך ההליך לעניין ההגנות אשר עומדות לה. ואולם, כאשר חלק הארי של הבקשה נסב על חסינות המבקשת מכוח חוק החסינות – בית-המשפט קמא היה צריך לפעול כמצוות פסקי הדין אשר דחו את מלוא ההליכים כנגד ח"כ".

בסיכום בקשת הערעור נטען, בין היתר, כך: "חסינותה של הדמוקרטיה נעוצה בעובדה שנבחר ציבור יוכל לפעול במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו, ללא מורא מתביעות השתקה והפחדה כנגד פועלו".

2291-09-14
29466-01-15