מועצת העיתונות תחדל לתמלל את ישיבותיה, כך הוחלט בתחילת החודש. עד לאחרונה פעלה המועצה בשקיפות יוצאת מגדר הרגיל. ישיבות מליאת ונשיאות המועצה הוקלטו, תומללו והתפרסמו באתר מועצת העיתונות. כך, כל חבר מועצה, וגם סתם אזרח מן השורה, היה יכול לעיין בדיונים שקדמו להחלטות המועצה.
בישיבת מליאת מועצת העיתונות האחרונה, שהתקיימה בתחילת החודש, הודיע מזכ"ל המועצה אריק בכר כי נשיאות מועצת העיתונות החליטה על ביטול התמלול, למעט פרוטוקולים הדרושים לדיווח לרשם העמותות. השינוי, כך מסבירים במועצה, נועד לחסוך כסף.
לבאי ישיבת מועצת העיתונות האחרונה חולק דו"ח פעילות המועצה בשנת 2014, כולל מאזני כספים לשנים 2013–2015. מהמאזנים עולה כי בשנה שעברה הוציאה מועצת העיתונות בסך-הכל כ-673 אלף שקל, ומהם 3,367 שקל עבור תמלול הישיבות. גם בשנה הנוכחית התכוונה המועצה להוציא כ-3,400 שקל עבור תמלול ישיבותיה, מתוך הוצאות של כ-526 אלף שקל, אך הסכום קוצץ לאלף שקל בלבד, וזאת במסגרת תוכנית קיצוצים שהעמידה את סך ההוצאות על כ-473 אלף שקל. בשנת 2015 לא צפויה המועצה להוציא שקל אחד על תמלול הישיבות, כך לפי דפי המאזנים שחולקו בישיבה.
נשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר (צילום: פלאש90)
כמה חודשים לפני ההחלטה על הפסקת תמלול ופרסום ישיבות המועצה, דנה ועדת הכספים של המועצה בהצעת התקציב לשנת 2014. הוועדה, בראשות עמוס שפירא ובהשתתפות יחיאל לימור, ענת פלג, עמוס שוקן ויובל יועז, המליצה לאשר את הצעת התקציב שהונחה בפניה, אך הוסיפה הערה: "נוכח היקף ההכנסות של המועצה בשנים האחרונות, והצורך להקצות משאבים להרחבת פעילותה המקצועית והציבורית, וככל שלא יחול שיפור משמעותי בהיקף הכנסותיה של המועצה, הוועדה סבורה כי אין מנוס מהפחתה משמעותית בעלויות השכר".
עיון במאזני המועצה מעלה כי הכנסותיה מדמי חבר בשנת 2013 עמדו על כ-473 אלף שקל, כאשר בעיקר העול נשאו "הארץ", "ישראל היום" ורשות השידור, ששילמו 90 אלף שקל כל אחד עבור חברות במועצה. אתר "וואלה" שילם 40 אלף שקל, חדשות ערוץ 2 סכום דומה וארגון העיתונים והאגודה הירושלמית הוסיפו עוד 30 אלף שקל כל אחד. כמה כלי תקשורת נוספים תרמו את יתר ההכנסות. ההכנסות בשנת 2014 היו דומות.
עלות שכר עובדי המועצה בשנת 2013 עמדה על קרוב ל-400 אלף שקל. לפי מסמך שהוגש לרשם העמותות, במועצה מועסקים שניים, מזכ"ל ומזכירה, כאשר מרבית עלות השכר נועדה למשכורתו של המזכ"ל. עלות שכר עובדי המועצה לשנת 2014 נועדה להיות זהה, אלא שהסכום תוקן והופחת לכ-367 אלף שקל. סכום דומה אמורה המועצה להוציא עבור עלויות שכר בשנת 2015.
בשיחה עם "העין השביעית" הסביר מזכ"ל המועצה בכר כי עלות תמלול הישיבות גבוהה מהמוזכר במאזנים הכספיים, שכן יש להוסיף גם את עלות הקלטת הישיבות טרם התמלול. סך החיסכון, לדבריו, צפוי לעמוד על כ-10,000 שקל בשנה. במקום מערכת הקלטה מורכבת ויקרה, הסביר בכר, יקליטו מעתה את ישיבות המועצה באמצעות טייפ מנהלים קטן. לדבריו, הקלטות יישמרו במשרדי המועצה, אך לא יועלו לאתרה.
עוד ציין בכר כי הנוהג שקיימה המועצה עד היום, וכלל את פרסום תמלילי כל ישיבותיה, היה חריג. בכר הציע כי להבא, אם עיתונאי אינו מגיע לישיבת המועצה אך מעוניין לדעת מה נאמר בה, הוא יוכל להתקשר אליו ולשמוע במה דנו.
"אין פה עניין של שקיפות", אומר בכר. "אם מועצת העיתונות לא תהיה פתוחה, אז מי כן? הנושא הזה הוא לחלוטין טכני וכלכלי. אם היתה לי אפשרות להמשיך, זה היה נמשך, אבל זו באמת עלות רצינית, כל הנושא של חברת הפרוטוקולים וחברת ההקלטה. אם אני מצליח להגיע לחיסכון של 10,000, אולי אפילו 12 אלף שקל בשנה, זה נהדר".
מעשה עיתונאי
נוסף לכך, במהלך ישיבת מליאת מועצת העיתונות האחרונה הוחלט להתחיל בהליך שעשוי לשנות את הרכב מועצת העיתונות בעתיד. היוזמה, בהובלת חיליק לימור ויובל יועז, נועדה לאפשר גם לאנשים פרטיים להצטרף למועצה, ולא רק לכלי תקשורת ועיתונאים מקצועיים.
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, תיארה את היוזמה כ"הצעה מדהימה, שיכולה לשנות את פני המועצה ולתת שירות טוב יותר וגם להיות מקור הכנסה".
לפי הצעתם של לימור ויועז, תקנון המועצה ישונה כך שגם "מי שעוסק ב'מעשה עיתונאי'" יוכל להתקבל כחבר בעמותה. השניים מציעים כי לתקנון תתווסף גם פסקה שלפיה תוקם ועדת חברות ש"תדון בבקשות להתקבל כחברים בעמותה, שיוגשו על-ידי העוסקים ב'מעשה עיתונאי'".
יובל יועז וחיליק לימור בישיבת מועצת העיתונות, 3.11.14 (צילום: אורן פרסיקו)
"על מועצת העיתונות לאמץ דפוס התייחסות חדש לשאלה מי ראוי להימנות עם חבריה, ולאמץ גישה ולפיה לצד כלי תקשורת, נציגי ציבור, מוציאים לאור, עורכים ועיתונאים העוסקים בעבודה עיתונאית כמקצוע עיקרי, יש לצרף לשורותיה גם מי שעוסקים ב'מעשה עיתונאי'", כתבו לימור ויועז בדברי ההסבר להצעתם. "זאת, בלא צורך להגדירם דווקא כעיתונאים, מונח המרמז על כך שהעבודה העיתונאית משמשת בעבורם עיסוק עיקרי וכן מקור פרנסה.
"טיבו של המעשה העיתונאי והשאלה אם המעשה העיתונאי מיוצר על-ידי אדם המבקש להצטרף לשורות המועצה יתבהרו בהדרגה על בסיס הניסיון שיצטבר, ושיבהיר מהם הקריטריונים שלפיהם יש לקבוע אם אדם המבקש להצטרף למועצה אכן עוסק ב'מעשה עיתונאי' באופן המצדיק את קבלתו".
בשבוע שעבר מינתה דורנר רשמית ועדה שתבדוק את השלכות ההצעה, לקראת יישומה.