מברקי מחלקת המדינה האמריקאית, שנחשפו בימים האחרונים באתר ויקיליקס, כוללים עדויות נוספות לנסיונות לחנוק את חופש העיתונות בעולם. רוב המקרים שעליהם דיווחו שגרירי ארה"ב היו במדינות שבהן שולטים משטרים דכאניים, אך פה ושם עולה מהמברקים כי גם הגדולות שבדמוקרטיות עלולות לנסות לפגוע בחופש הביטוי כשזה מתנגש באינטרסים שלהן.
שגרירות ארה"ב בניו-זילנד, למשל, שיגרה בשנת 2004 מברק המתאר כיצד נמנע מה שהוגדר "פיאסקו פוטנציאלי" – הקרנת סרטו של מייקל מור "פרנהייט 9/11" באירוע שנערך בחסות שרה בממשלת ניו-זילנד. על-פי מברק זה, שעליו דיווח ה"גרדיאן", השגרירות האמריקאית בניו-זילנד למדה על כוונה לערוך הקרנה של הסרט באירוע לגיוס תרומות עבור השרה הניו-זילנדית מריאן הובס, ומיד נכנסה לפעולה.
ד"ר עלי נוריזדה. בריסל, 29.6.05 (צילום: חוסיין דרקשן, רשיון cc)
הדיפלומטים בשגרירות טילפנו למשרד ראש הממשלה בניו-זילנד כדי לברר עוד פרטים על האירוע, ושמעו מעובדי המשרד שאין להם מושג על מה הם מדברים (אך הם יבדקו את העניין). בהמשך התבצע טלפון נוסף למשרדי השרה שתחת חסותה היה אמור להיערך אירוע גיוס התרומות, אך בלשכתה סירבו ליצור קשר בינה לשגרירות. מאוחר יותר, כך מדווח במברק, נמסר ממשרד השרה כי האירוע לא יתקיים תחת חסותה, אם כי היא תשתתף בו.
"ייתכן שהפיאסקו הפוטנציאלי הזה נמנע רק הודות לטלפונים שלנו", הבריק בגאווה למחלקת המדינה של ארה"ב השגריר הניו-זילנדי צ'רלס סווינדלס, מינויו הנאמן של הנשיא ג'ורג' וו. בוש, מי שעומד בלב הביקורת בסרטו של מייקל מור.
כמה מהמברקים אינפורמטיביים בהרבה ונקראים כמעט כערך לקסיקלי. השגרירות בצרפת, למשל, שיגרה למחלקת המדינה מברק הסוקר בהרחבה את שוק העיתונות היומית המודפסת בצרפת. במברק נכתב כי זהו פרק ראשון בסדרת מברקים שמתארים את כלי התקשורת במדינה (האחרים טרם שוחררו לפרסום). השגרירות במוסקבה שיגרה לוושינגטון בשנת 2006 מברק המתאר את "גלי ההדף" שנוצרו בעיר בעקבות רצח העיתונאית אנה פוליטקובסקיה, החל בתיאוריות שונות לאחראים למעשה וכלה בתגובות עמיתיה.
מברקים אחרים מתארים נסיונות של שלטונות רודניים לשבש את פעולתה החופשית של העיתונות במדינותיהם. קובה, למשל, שללה את זכותו של עיתונאי לסקר מפגש פסגה שהתקיים בתחומיה משום שהתייחס לממשלת קובה בתואר "השלטון" ולא בתור "הממשלה". משגרירות מצרים הוברק כי נשיא המדינה חוסני מובארכ פיתח "פוביה" מפני העיתונות בעקבות פרסומים על מצבו הבריאותי. משום כך, דווח, הקשיח ידו כלפיה.
השגרירות במנגואה דיווחה בשנת 2008 על סממני הירידה המתמשכת בחופש העיתונות בניקרגואה: משרד הבריאות במדינה מנע מעיתונאי גישה לתחומו בשל סיקור בלתי מחמיא, ואילו הממשלה השפיעה על מערכת המשפט כדי שזו תרשיע בעלים ועורך עיתון בהוצאת דיבה, ואף יזמה קמפיין רדיופוני וטלוויזיוני נגד אותו אדם.
השגרירות במינסק דיווחה באותה שנה כי לידי ולדימיר בזאן, העורך הראשי של עיתון יומי אזורי בבלרוס בשם "Courier from Vitebsk", ולידי מפיץ העיתון בוריס קומיידה הגיע מכתב איום מארגון ניאו-נאצי רוסי. חברי הארגון איימו לשבש את הפצת העיתון ולהשתמש בהשפעתם בחוגי הממשל כדי להעניש את העורך והמפיץ של העיתון, אלא אם ייכנעו לדרישתם ויפרסמו בעיתון מאמר המגנה טקס זיכרון לשואה בעיר הבלרוסית ויטבסק.
השגרירות בטג'יקיסטן דיווחה לוושינגטון בשנת 2005 על התערבות רוסית שמכוונת נגד אינטרניוז, ארגון אמריקאי לא-ממשלתי התומך בכלי תקשורת מקומיים ברחבי העולם. במברק הועלתה ההצעה כי במקרה שממשלת טג'יקיסטן תמנע מהארגון "להשפיע כראוי" על התקשורת במדינה, יהיה מקום "לשקול אם כדי להשיג את המטרות התקשורתיות שלנו יהיה עלינו להתמקד בהדרכת עיתונאים ומתן עזרה לכלי תקשורת 'עצמאיים' כדי שיהפכו לעצמאיים כלכלית".
"איראן קונה עיתונאים"
השלטון האיראני, שעומד במוקד מברקים בטחוניים רבים, מוזכר תדיר גם במברקים העוסקים בחופש העיתונות. כך, למשל, השגרירות בניו-דלהי שיגרה בשנת 2007 מברק שבו נטען כי "יש לנו ראיות שאיראן קונה עיתונאים, אנשי דת ועורכים באזורים מאוכלסי שיעים של אוטר פראדש וקשמיר, ומשקיעה סכומים גדולים כדי ללבות רגשות אנטי-אמריקאיים".
השגרירות בצרפת שיגרה בשנה שעברה מברק הכולל עצות למחלקת המדינה האמריקאית, כיצד להפעיל לחץ על איראן לשחרר אמריקאים שנעצרו בתחומה. בין היתר מפורטת האסטרטגיה התקשורתית שנועדה לסייע לשחרור העצורים – קמפיין רעשני ותוקפני, תוך שימוש במלות מפתח שנבחרו בקפידה ומדגישות את זכויות העצורים.
מברק אחר, שנשלח מהשגרירות בלונדון בתחילת השנה הנוכחית, מפרט לגבי החשד כי המשטר האיראני תיכנן להתנקש בעיתונאי ד"ר עלי נוריזדה, מתנגד ותיק למשטר, כתב העיתון "א-שרק אל-אווסט" ושדר רדיו בקול-אמריקה, השוהה בגלות בלונדון.
על-פי מברק זה, איראני בשם מוחמד סאדקינה יצר בלונדון קשר עם העיתונאי הגולה בטענה שהוא "מעריץ גדול" שלו. סאדקינה, כך מדווח במברק, התעקש לפגוש אותו ולצלם אותו פעמים רבות, לרבות תצלומים של מכוניתו ומקום החניה שלה. במברק מדווח כי מכר איראני של העיתונאי, בעל גישה למסדרונות השלטון, אמר לו כי עשרות תצלומים שלו הגיעו למשרד סגן השר האיראני לענייני מודיעין.
מסתבר שסאדקינה עבד בשירות המודיעין האיראני ואסף על נוריזדה מידע, כשעל-פי המברק המטרה היתה לפגוע בו פיזית. לפני שסאדקינה הספיק לבצע נסיון פגיעה, כך מדווח במברק, הוא נעצר בקליפורניה בחשד שניסה לשכור רוצח שכיר שיחסל שדר איראני-אמריקאי בשם ג'משיד שארמאהד. השגרירות בלונדון סיכמה את הדיווח על המקרה בהערה כי אם המשטר באיראן אכן סימן את נוריזדה לחיסול, מדובר ב"הסלמה ברורה של נסיונות המשטר להפחיד קולות ביקורת מחוץ לגבולות המדינה, מעשה שעשוי להשפיע באופן מצמרר על עיתונאים, אנשי אקדמיה ואחרים במערב, אשר עד לאחרונה חשו איום פיזי מועט מצד המשטר".
ממברק אחר שנשלח מהשגרירות הלונדונית בתחילת השנה, שעליו דווח ב"גרדיאן", עולה כי בלונדון בחנו דרכים להשתיק קולות ביקורת איראניים. במברק מדווחת השגרירות האמריקאית בבריטניה כי הממשלה שקלה לנקוט סנקציות נגד משרדי התחנה האיראנית Press TV בלונדון, וזאת בעקבות חסימת שידורי BBC בפרסית באזור איראן.
על-פי המברק, החברה שהסירה את ערוץ BBC בפרסית מחבילת הערוצים היא החברה הצרפתית יוטלסאט, בעלת הוט-בירד, הלוויין הפופולרי ביותר באזור המזרח התיכון. החברה הסבירה את המהלך בכך שלאורך חודשים ארוכים ממשלת איראן משבשת את שידורי BBC בפרסית באופן בלתי ממוקד ומפריעה גם לקליטה התקינה של שידורי ערוצים אחרים המועברים על-ידי הלוויין.
בעקבות תלונות של בעלי ערוצים שונים החליטה החברה להעביר את שידורי ערוץ BBC בפרסית ללוויין אחר שבבעלותה. במברק מצוין כי הלוויין האחר פופולרי פחות בקרב תושבי איראן ושידוריו ניתנים לקליטה בשטח מצומצם יותר. במברק מצוין בהקשר זה נתון שלפיו פחות מ-15% מתושבי טהרן נהנים מגישה לוויינית לשידורי BBC בפרסית או לקול-אמריקה, בין היתר בשל השיבושים של ממשלת איראן.
בעקבות הסרת ערוץ BBC בפרסית, כך נכתב במברק, "ממשלת הוד מלכותה בוחנת דרכים לצמצם את פעילויות ערוץ רשות השידור האיראנית Press TV, המפעיל משרד גדול (מעל 80 עובדים) בלונדון". על-פי המברק, ממשלת בריטניה נתקלה בקשיים בכוונתה לשבש את פעילות הערוץ האיראני בתחומה, וזאת משום ש"החוק הבריטי קובע תנאים מגבילים ביותר למניעת רשיונות שידור". במברק הוסבר כי "רשיונות יכולים להיפסל במקרים שבהם יש איום על הביטחון הלאומי, או אם מתן רישיון יעמוד בניגוד למחויבויות בריטניה תחת החוק הבינלאומי. כרגע, אף אחד מהתנאים הללו אינו מתאים למקרה של Press TV, אך אם יוטלו סנקציות נוספות על איראן בחודשים הבאים, ייתכן שאפשר יהיה לטעון לקיום התנאי השני".
במברק נמסר עוד כי בבריטניה מתכננים לפנות לממשלת צרפת כדי שזו "תלחץ" על חברת יוטלסאט להסיר את ערוצי רשות השידור האיראנית מהלוויין הוט-בירד. על-פי הדיווח ב"גרדיאן", חרף העובדה שמאז שיגור המכתב אכן הוטלו סנקציות בינלאומיות נוספות על איראן, לא ננקטו צעדים נגד ערוץ Press TV.