בזכוכית מגדלת
הכותרת הראשית במרבית עיתוני הבוקר מוקדשת לנעשה בחזית הדרומית, מול רצועת עזה. ב"ידיעות אחרונות" מתמקדים בשריפה שפרצה במפעל באזור שדרות, שנפגע מרקטה עזתית. "כדור אש עף למרחק 300 מטר מהמפעל הבוער לתוך שדרות. זה היה נורא", מצוטט בכותרת הראשית עד ראייה שנפצע מפגיעת הרקטה. ב"ישראל היום" מציגים בצורה מאוזנת יותר את הפגיעות משני עברי המתרס – חיסול בעזה ופגיעה במפעל בשדרות. גם כותרת המשנה לראשית מעניקה הקשר לכדור האש שעף לשדרות: "צה"ל חיסל משגרי רקטות ברצועה – והתגובה לא איחרה להגיע". סדר אירועים דומה עולה גם מהכותרת הראשית של "הארץ": "צה"ל תקף ברצועה: רקטה נורתה על מפעל בשדרות".
דליקה בשדרות, בעקבות פגיעת רקטה עזתית, 28.6.14 (צילום: אדי ישראל)
בשער "ידיעות אחרונות" ובכפולה הפותחת של העיתון ניתן מקום של כבוד לאחד הכותבים הקבועים, גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון. שרון הבן, שבחקירות משטרה שמר על זכות השתיקה, נהנה מזכות הביטוי שמעניק לו "ידיעות אחרונות" דרך קבע והבוקר מספק טור פיוטי על שגרת החיים באזור המכונה "עוטף עזה", כולל משפטים כמו "אין לך דרך טובה יותר לחוש את השטח ולהתמזג בו מרכיבה על סוס". לטור מצורף תצלום שצילם שרון מביתו ובו נראה העשן המיתמר מכיוון שדרות.
הכותרת הראשית ב"מעריב" מוקדשת דווקא לקריאות הגוברות באירופה להימנע מקשרים עסקיים עם ההתנחלויות. יובל בגנו מדווח כי איטליה וספרד הצטרפו למדינות אחרות והזהירו את חברי הקהילה העסקית מפני השקעות בשטחים שכבשה ישראל ב-1967. "בהגדרה 'מעבר לקו הירוק' נכללות גם מזרח ירושלים ורמת-הגולן", מציין בגנו. בטור דעה נלווה מסביר פרשן הספורט וכל היתר רון קופמן כי האירופים "הם לא יהודים והם לא מבינים, ובעיקר לא סופרים אותנו".
"העולם אכן מתחיל לאבד את סבלנותו", נכתב במאמר המערכת של "הארץ", הקורא לממשלת ישראל לסיים את הכיבוש לפני שאזרחי המדינה ישלמו מחיר כבד.
ב"ישראל היום" מגיבים להצהרת איטליה וספרד באמצעות טור של הפרשן דן מרגלית תחת הכותרת "מה הצעד הבא? לסמן 'Jude'?". "כל שאירופה עושה בהידוק המצור על ישראל באמצעות ההתנחלויות אינו חורג ממה שמציעים לה בראש חוצות מנהיגי השמאל הקיצוני", כותב מרגלית ומבקר מאמר של אורי משגב שהתפרסם ב"הארץ" ועודד סרבנות.
בהמשך המאמר נוטע מרגלית תקווה בלב הקוראים. יש להחזיק מעמד עד לסיום הכהונה של ברק אובמה, הוא טוען. שלדון אדלסון, המייסד, הבעלים והמממן של "ישראל היום", תרם במהלך הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב עשרות מיליוני דולרים כדי שמועמד הרפובליקאים יביס את אובמה – אך לשווא. "ישראל היום" סיקר את ברק אובמה באותה תקופה (כמו גם לפניה ואחריה) בעוינות גלויה, בלי להזכיר כי בעליו מממן את מסע הבחירות של היריב.
אם מרגלית מסמן את מועד סיום הכהונה של ברק אובמה כתאריך יעד, יש להניח כי הוא מייחל למדיניות שונה בבית-הלבן של בתר-אובמה. כדי להבטיח זאת עדיף שמועמד רפובליקאי יזכה בתפקיד. אחד המכשולים הגדולים ביותר בדרך להשגת מטרה זו הוא הילרי קלינטון, שמכינה את הקרקע כדי להתמודד על התפקיד מטעם המפלגה הדמוקרטית.
על אף שמועד הבחירות לנשיאות ארה"ב הוא עוד למעלה משנתיים, ההכנות כבר בעיצומן. הבוקר, במדור חדשות החוץ של "ישראל היום", מתפרסמת ידיעה ביקורתית על קלינטון. "הילרי קלינטון טרם הכריזה רשמית על כוונתה להתמודד לנשיאות, אבל כבר עכשיו כל צעד שלה נבחן בזכוכית מגדלת", מדווח יוני הרש. "בסוף-השבוע זכתה מזכירת המדינה לשעבר ללא מעט ביקורת לאחר שפורסם כי תקבל לא פחות מ-225 אלף דולר על נאום צפוי באוניברסיטת נבאדה שבלאס-וגאס".
עוד מהנעשה בחזית הדרומית
"הארץ" הוא העיתון היחיד שמדווח בשערו על מחאתם של כ-700 מבקשי מקלט שעזבו את מתקן חולות בצעדה לעבר הגבול עם מצרים. הידיעה המלאה, מאת שירלי סיידלר וירדן סקופ, מתפרסמת בעמ' 6. השתיים מצטטות כמה ממשתתפי המחאה, המתלוננים על התנאים הירודים במתקן חולות ומבקשים שייתנו להם לעבור למצרים. "אחרי כמה חודשים בחולות הבנו שישראל מורחת אותנו ולא בודקת את בקשות המקלט שלנו", מסביר אחד מהם. לידיעה נלווה תצלום של חיילים אוחזים במבקש מקלט. פניו טושטשו כך שלא ניתן לזהותו, לא בישראל ולא במולדתו, שם עלולים להתנכל לו בעתיד ולמשפחתו בהווה.
מבקש מקלט מחוץ למתקן חולות בנגב, 21.12.13 (צילום: תומר נויברג)
ב"ישראל היום" מדווח על צעדת מבקשי המקלט בראש עמ' 17. אותו התצלום המתפרסם ב"הארץ" מודפס גם ב"ישראל היום". בעיתון זה, המפגין זהירות-יתר בטשטוש פניהם של קטינים וחשודים, לא טושטשו הפעם פניו של מבקש המקלט ("מסתנן", בלשון "ישראל היום"). ב"מעריב" מדווח על מחאת מבקשי המקלט בתחתית עמ' 16. ב"ידיעות אחרונות" אין מדווחים על האירוע כלל (אם כי בעיתון נמצא מקום לידיעה מאת איתמר אייכנר על יוזמה נאה של שגריר ישראל בקמרון – מבצע הומניטרי לחיסון וטיפול רפואי ליותר מ-10,000 פליטים אפריקאים).
עמל של שנים
כמה מאות מפגינים חסמו ביום שישי האחרון את הכביש בכניסה לאום אל-פחם ויידו אבנים לעבר שוטרים, במחאה על מצבם של העצירים המינהליים. ההפגנה נטענה במתיחות מוגברת על רקע חטיפת שלושת הנערים מאזור גוש-עציון והמבצע הצבאי שבא בעקבותיה. על-פי הדיווחים בכל העיתונים, כמה מהמפגינים הביעו תמיכה בחטיפות נוספות.
"הארץ" ו"ידיעות אחרונות" מצניעים באופן יחסי את הדיווח על ההפגנה. ב"הארץ" מתפרסמת ידיעה מאת ג'קי חורי בתחתית עמ' 5 תחת הכותרת "עימותים במהלך הפגנת 'יום הזעם' באום אל-פחם" וכותרת הגג "שני שוטרים נפגעו מאבנים". הציטוט המודגש מתוך הידיעה הוא של ח"כ באסל גטאס, שאמר: "זה רק הצעד הראשון שמאותת על הזעם הקיים ברחוב". לידיעה לא נלווה כל תצלום.
המידע כי כמה מהמפגינים הביעו תמיכה בחטיפת חיילים מופיע בלב הפסקה השלישית, ומיד מוסבר כי הקריאה באה משום שלדעת המפגינים, רק חטיפת חיילים יכולה להביא לשחרור עצירים מינהליים. יידוי האבנים על השוטרים מוזכר לראשונה בפסקה הרביעית של הידיעה, תוך אזכור העובדה כי מארגני ההפגנה ניסו למנוע מהמשתתפים בה לחסום את הכביש. התגובה היחידה שמצוטטת בידיעה היא מפי ח"כ גטאס, שקרא להפסיק את מדיניות המעצרים המינהליים.
ב"ידיעות אחרונות" מפעילים נוהל ידיעת תצלום, המתפרסמת בעומק העיתון, בעמ' 16. בתצלום (זהר שחר) נראים מפגינים רעולי פנים מיידים אבנים על רקע שלטים שכמה מהם כתובים בעברית ומעודדים את קהל הצרכנים היהודי לרכוש בחנויות העיר. ישראל מושקוביץ ואיתמר אייכנר מדווחים על מעשי המפגינים ומציינים כי "במשטרה בודקים מידע שלפיו חלקם קראו לבצע עוד חטיפות". את זכות התגובה להפגנה נותנים ב"ידיעות אחרונות" לשניים – דובר במשטרת ישראל ושר החוץ אביגדור ליברמן ("מפגינים בוואדי עארה שקראו לחטיפת חיילים הם מחבלים לכל דבר ועניין").
הפגנה באום אל-פחם, 27.10.10 (צילום: נתי שוחט)
"מעריב" מקדיש את כל עמ' 8 ליחסי יהודים-ערבים במדינת ישראל. הידיעה המרכזית, מאת נועם אמיר, מוקדשת להפגנה באום אל-פחם ומתפרסמת תחת הכותרת "מפגינים חסמו את ואדי עארה; נשמעו קריאות לחטוף חיילים". הדיווח על הקריאה לחטוף חיילים מתפרסם בפסקה הראשונה של הידיעה ושוב בהמשכה. "רבים מהצעירים שהשתתפו בהפגנה הקשה הודו כי היא מכוונת לסיקור בעולם הערבי", כותב אמיר בהמשך ומצטט מפגין שאמר: "הפסקנו להאמין שמישהו במדינת ישראל מקשיב לנו. מבחינתו זו זעקה שצריכה לצאת מהתקשורת הערבית ולהגיע לכל העולם". זכות התגובה ניתנת ל"גורם בכיר במשטרה" וכן לשר לבטחון הפנים יצחק אהרונוביץ'. לידיעה נלווה תצלום של מפגינים רעולי פנים לצד כאלה הנושאים דגלים של הרשות הפלסטינית.
ידיעה נפרדת בעמ' 8 של "מעריב" מוקדשת לתגובות להפגנה ומתפרסמת תחת הכותרת "ליברמן: 'יש להתייחס למפגינים כמחבלים לכל דבר ועניין'". ידיעת תצלום בעמוד, מאת יאסר עוקבי, מציגה כתובות גרפיטי בגנות ערבים בכלל וח"כ חנין זועבי בפרט, שרוססו ביום שישי האחרון בבאר-שבע.
ב"ישראל היום" מדווחים דני ברנר ושלמה צזנה על ההפגנה תחת הכותרת "הפגנה אלימה בוואדי עארה: 'תחטפו עוד יהודים'". ודוק: "יהודים" ולא "חיילים". בידיעה עצמה מדווח על מעשי המפגינים וכתוב כי "חלקם אף קרא לחטיפות נוספות". לכל אורך הידיעה לא מופיע הציטוט שהגיע לכותרת – "תחטפו עוד יהודים". לידיעה נלווים שני תצלומים מההפגנה, אחד מהם של רעולי פנים מיידים אבנים.
לצד הידיעה מתפרסם טור דעה מאת ד"ר חיים שיין, הטוען כי "התנהגותם של המפגינים באום אל-פחם היא כפוית טובה בעליל". לדבריו, "ערביי ישראל נהנים מאוד מהדמוקרטיה הישראלית, ובו בזמן מרשים לעצמם להזדהות עם אויביה החריפים ביותר של המדינה שהם אזרחיה". בהמשך הטור כותב שיין: "רגע האמת של אזרחי ישראל הערבים מתקרב. [...] עשרות רעולי הפנים שהשליכו אבנים ובקבוקים לעבר השוטרים וסגרו ציר תחבורה מרכזי מסכנים עמל של שנים".
יש מידה של צביעות בהטפת המוסר של שיין. העיתון שבו הוא כותב פועל באופן קבוע נגד העמל לבסס דו-קיום, שלא לדבר על שוויון, בין אזרחיה של מדינת ישראל.
הרשימה הלבנה
א. "ליברמן מקדם בעולם את תוכניתו המדינית: הסדר שלום בו-זמני עם מדינות ערב והפלסטינים", נכתב בשער "ידיעות אחרונות". לפי הדיווח מאת איתמר אייכנר, ליברמן מציע "הסדר מדיני דומה מאוד ליוזמה הערבית: הסכם כולל בו-זמני עם מדינות ערב ועם הפלסטינים".
אייכנר אינו מזכיר כי בעבר הגדיר ליברמן את יוזמת השלום הערבית "מתכון להשמדת ישראל". אפשר ששינוי הגישה של שר החוץ נובע מההבדלים בין התוכנית שלו ליוזמה הערבית. לפי הדיווח, "תוכנית ליברמן כוללת הסדר אזורי שבמסגרתו תחתום ישראל על חוזה שלום עם מדינות ערב ועם הפלסטינים, 'ובהזדמנות זו תפתור גם את סוגיית ערביי ישראל'. עם זאת, הוא טרם הציג תוכנית מסודרת ולא הודיע על מה יתפשר ועל מה הוא מוכן לוותר".
ב. איילת שקד, מיוזמות הצעת החוק לחייב את "ישראל היום" לדרוש מחיר עבור גליונותיו, זוכה הבוקר לתצלום נאה ב"ידיעות אחרונות". טובה צימוקי מדווחת על הצעת חוק אחרת של שקד, "חוק חנין זועבי", שלפיו יהיה ניתן לפסול כהונתו של חבר-כנסת, בין היתר אם הביע תמיכה במדינת אויב או בארגון טרור. כמחצית מהידיעה מוקדשת לציטוט דבריה של שקד.
צים
"אושר הסדר החוב בצים – הגדול ביותר בתולדות המשק", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר". יורם גביזון מדווח כי ביום שישי האחרון אישרה האסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה-לישראל הסדר חוב שבמסגרתו תבוצע תספורת של 1.4 מיליארד דולר לחוב של החברה. טור פרשנות נלווה מאת גביזון נושא את הכותרת "תוצאה טובה לבעלי האג"ח – אך לא ברור למה הם הושקעו בצים מלכתחילה".
עידן עופר (צילום: משה שי)
ב"כלכליסט" מדווחים גולן חזני וליאור גוטמן על הסדר החוב תחת הכותרת "עידן עופר מגלגל את הצלת צים לאחריות המדינה". בכותרת המשנה נכתב כי ההסדר כולל "תספורת של 1.4 מיליארד דולר".
ב"ממון" מתפרסמת ידיעה קצרה מאת רועי ברגמן על ההסדר בתחתית עמ' 5 של העיתון. המלה "תספורת" אינה מוזכרת בכותרת או בגוף הידיעה. במקום זאת נעשה שימוש במונח "מחיקת חובות".
ב"מעריב", תחת כותרת הגג "חברת הספנות הגדולה בדרך להפלגת מחודשת" (כך במקור), מדווח הכתב הכלכלי יהודה שרוני על ההסדר שנחתם. בכותרת המשנה לידיעה מצוטט מנכ"ל החברה רפי דניאלי, הטוען: "אי-אפשר להגיד שעשינו תספורת. נשביח את צים והמשקיעים יקבלו את כספם בחזרה".
עושים לביתם
א. בשער האחורי של "ידיעות אחרונות" מדווח דני ספקטור כי מסקר שנערך בקרב צעירים לקראת גיוסם לצבא עולה כי האמן האהוב עליהם, זו השנה השישית ברציפות, הוא הזמר שלמה ארצי (טאלנט הבית של "ידיעות אחרונות"). בעבר, כשמיזם עצמאי של המוסף "7 לילות" לדירוג 20 הזמרים הישראלים הטובים בכל הזמנים דירג את ארצי במקום ה-11 בלבד, התערב העורך הראשי של "ידיעות אחרונות" רון ירון והורה לאנשי המוסף להעביר את הזמר למקום השלישי.
ב. במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת כתבה שמומנה בחלקה על-ידי חברה מסחרית. הכתבת קרינה שטוטלנד טסה למזרח הרחוק במימון חברת Sabon ומדווחת משם על הצלחה בינלאומית של המותג הישראלי. בהמשך המוסף מדווחת אריאלה איילון על הליך רפואי שמסייע לאנשים הסובלים מנחירות תכופות. מבנה הכתבה מוכר: תיאור הבעיה, התסכול מנסיונות כושלים לפתור אותה, ואז הפתרון – ניתוח חדשני לכריתת השקד הלשוני. הניתוח, כך מודגש לאורך כל הכתבה, מתבצע באמצעות רובוט דה-וינצ'י, אותו רובוט שקיבל בתחילת השנה מ"ידיעות אחרונות" כתבה מהללת, בלי להזכיר את הביקורת המגוונת עליו מצד הממסד הרפואי.
ענייני תקשורת
יהודה שרוני כותב ב"מעריב" בגנות סעיפי הצעת החוק לשידור הציבורי שעלולים לפגוע בעצמאות תאגיד השידור החדש. את הטור הוא פותח בקביעה כי ועדת אלהרר תתכנס היום לישיבה נוספת, אף כי הישיבה הצפויה תתקיים מחר.