בדיון שקיימה ביום חמישי החליטה ועדת אלהרר לצרף להצעת חוק השידור הציבורי הגדרת תפקיד נוספת, של ראש חטיבת החדשות המאוחדת של הטלוויזיה והרדיו. מטרת התוספת, כך עלה מהדיון, ליצור חיץ והגנה על הדמות העיתונאית הבכירה בתאגיד, כדי שתוכל לתפקד באופן עצמאי וליהנות מחופש עיתונאי מוגבר.
עם זאת, במהלך הדיונים נמתחה ביקורת על העובדה שלפי הצעת החוק הנוכחית, מנכ"ל התאגיד, שהוא העורך הראשי של השידורים ויעמוד מעל ראש חטיבת החדשות המאוחדת, עשוי להיות אדם ללא רקע עיתונאי או רקע בתקשורת בכלל. לפי סעיף 37 בהצעת החוק, המנכ"ל חייב להיות בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ניהול עסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או ניסיון דומה בתפקיד ניהולי בכיר בתחום התקשורת. במלים אחרות, גם מנהל בכיר ללא כל רקע בתחום התוכן, לא כל שכן בתחום העיתונות, יוכל לשמש העורך הראשי של השידור הציבורי בישראל.
בדיון שנערך ביום שלישי האחרון על סעיף 37 טענו גורמים רבים שבאו להציג עמדתם בפני הוועדה כי מצב זה אינו ראוי. פרופ' אלי פולק, מהאגודה לזכות הציבור לדעת, ביקש להוסיף תנאי שלפיו על המנכ"ל להיות בעל ניסיון עריכתי מובהק. יו"ר אגודת העיתונאים בתל-אביב, רותם אברוצקי, טען כי ניתן לוותר על ניסיון עיתונאי עשיר, אולם אך ורק אם הגדרת תפקידי המנכ"ל תשתנה כך שלא יהיה עוד העורך הראשי. עמדות דומות השמיעו נציגי איגודי עובדים וארגוני יוצרים אחרים.
משה שלונסקי, לעומת זאת, קרא לוועדה לא להוסיף ניסיון עיתונאי כתנאי סף למנכ"ל התאגיד ונתן דוגמאות מרחבי העולם שבהן המנכ"ל משמש עורך ראשי. השר ארדן הביע תמיכה בעמדת שלונסקי. "אדם שהגיע לרמות ניהול בכירות יכול להבין שלפני שהוא מקבל החלטת בכובע שלו כעורך ראשי, הוא צריך להיוועץ באנשי התוכן פרופר שכפופים אליו ומנהלים את המדיות השונות. לכן אני לא חושב שיש טעם לשנות את ההצעה כאן", אמר ארדן. גם עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, הגנה על נוסח החוק. "הסעיף נכתב כמו שהוא נכתב כי לגוף הזה מגיע קודם כל מנהל", אמרה.
רם לנדס בישיבת ועדת אלהרר, 26.6.14 (צילום מסך)
בבוקרו של יום חמישי הגיע לדיוני ועדת אלהרר רם לנדס, שעמד בראש הוועדה שהציעה את סגירת רשות השידור והקמת התאגיד החדש, כדי לתרום את דעתו לסוגיית ראש חטיבת החדשות. במהלך הדיון הדגיש לנדס כי הוא עומד על נוסח החוק הקיים גם בנוגע למנכ"ל המיועד. לדבריו, בתאגיד חייבת להיות "פירמידה היררכית חד-משמעית", שבראשה אדם אחד האחראי גם לשידורים.
"תפקידו של מנכ"ל רשות השידור וסמכויותיו ואחריותו הם להיות העורך הראשי במובן הזה שאם רשות השידור בחטיבת החדשות שלה מפרסמת לשון הרע, הוא יכול להיתבע באופן אישי על לשון הרע וגם הארגון שהוא עומד בראשו יכול להיתבע על לשון הרע. וכיוון שיש לו אחריות, צריך שתהיה לו גם הסמכות", אמר לנדס.
לדבריו, תאגיד השידור הציבורי דומה לכל תאגיד אחר שמייצר מוצרים, וכפי שבכל תאגיד אחר למנכ"ל יש אחריות על המוצר הסופי, כך צריך להיות גם בתאגיד השידור הציבורי. "בשום פנים ואופן לא הייתי ממליץ לוועדה לשנות את המבנה הארגוני הפשוט והמתבקש שבו בראש המערכת יש קודקוד אחד שלו יש את הסמכות וגם את האחריות", אמר.
ח"כ עיסאווי פריג' בישיבת ועדת אלהרר, 26.6.14 (צילום מסך)
"המוצר שאני עכשיו דן בו הוא מוצר חופש הביטוי", העיר ח"כ עיסאווי פריג'. "אני לא דן בקפה ותה ועגבנייה, אני דן במוצר מסוג אחר, שמחייב מאפיינים ואמות מידה אחרים כדי לקבוע אותו".
גם ח"כ מיקי רוזנטל הביע חשש לעצמאות שידורי החדשות בתאגיד החדש אם בראש הפירמידה יעמוד אדם בעל השקפה עסקית ולא עיתונאית. "בפעם הראשונה שהוא [מודל שכזה] עמד למבחן בחדשות 10 סביב ההתנצלות לאדלסון, כשעמד בראש הדירקטוריון איש שמבין בעסקים, המודל כשל", אמר רוזנטל.
"והתחקיר של דרוקר כשל או לא כשל?", שאל שר התקשורת גלעד ארדן. "לקחת מקרה אחד ומזה המסקנה?".
רוזנטל השיב כי כולו תקווה שיימצא אדם שבו השילוב בין יכולות עסקיות לעיתונאיות, אך הוסיף: "אם יקרה מקרה ולא יימצא השילוב המופלא הזה ויבוא איש תוכן, אני פחות מוטרד מהמצב ההפוך, שיבוא איש ניהול שצריך לקבל החלטות של תוכן. הניסיון מלמד, לפחות בתקופות שאני מכיר, שכשעומד בראש דירקטוריון איש עסקים, הוא רואה את העולם דרך פריזמה של איש עסקים". בהמשך הדיון הוסיף רוזנטל כי לדעתו אין חובה לקבוע שבראש התאגיד יעמוד מנכ"ל בעל ניסיון בתחום העיתונאי, אבל ראוי להגביל את המועמדים לפי ניסיון בתחום התוכן.
"אי-אפשר להפריד בין תוכן לבין עלות לבין כסף", טען מנגד לנדס. "לכל החלטה יש משמעות כלכלית. לכן מי שאחראי על הכלכלה הוא גם אחראי על התוכן". הוא עצמו, כך הבהיר, "לא חושב שהמנכ"ל צריך להיות איש תוכן".
יו"ר ארגון העיתונאים יאיר טרצ'יצקי בישיבת ועדת אלהרר, 26.6.14 (צילום מסך)
"הכיוון הזה הוא הזוי", אמר בתגובה יאיר טרצ'יצקי, יו"ר ארגון העיתונאים. "אני לא מבין איך זה יכול להיות שבקודקוד של מערכת עיתונאית יעמוד לצורך העניין סמנכ"ל הכספים של טבע לשעבר. זה נראה לי לא סביר שהוא יוכל לבוא לעורך הראשי של העיתון ולהגיד, 'אתם עושים יותר מדי כתבות על הון-שלטון או יותר מדי תחקירים על זכויות עובדים'. זה אדם שאין לו את ההכשרה לעשות את זה, אין לו את המחויבות האתית לעשות את זה".
בהמשך הדיון הוסיף טרצ'יצקי: "הזוי בעיני שדווקא השידור הציבורי יהיה כוח החלוץ של הטמעת נורמות עיתונאית לקויות בעיתונות הישראלית. לא יכול להיות שבראש המערכת העיתונאית הכי חשובה במדינת ישראל יעמוד איש כספים או איש ניהול, זה פשוט לא סביר".
"להשתמש בשמות תואר לא מחזק את הטיעון שלך", העיר לנדס בתגובה, "עדיף להשתמש בעובדות".
כשלוש שעות מאוחר יותר, כשהדיון נגע לשידורי פרסומת בתאגיד השידור הציבורי החדש, תהה טרצ'יצקי מדוע אין בחוק איסור מפורש על השפעה של שיקולים מסחריים על התכנים.
"זה לא כללי האתיקה העיתונאית אוסרים?", שאלה עו"ד דנה נויפלד. "אבל המנכ"ל הוא לא עיתונאי, הוא לא כפוף לכללי האתיקה העיתונאית", השיב טרצ'יצקי.
"אני רוצה לראות תרחיש", אמר יו"ר ארגון העיתונאים, "שבו אנחנו מתקרבים לסוף שנת כספים ותאגיד השידור הציבורי נמצא במצב רעוע וצריך הכנסה, מגיעה קק"ל, שהיא מפרסם גדול ואומרת, חבר'ה, אתם עושים עלי סדרת תחקירים, אני מפסיק לפרסם. במצב הדברים הנוכחי, על-פי ההגדרות של החוק, המנכ"ל יכול להגיד, אני מבקש להפסיק את התחקירים על קק"ל, ולפי החוק, מה שאבסורד הוא שהוא מתנהל בסדר".
שר התקשורת גלעד ארדן בישיבת ועדת אלהרר, 26.6.14 (צילום מסך)
השר ארדן הגיב ואמר כי אין מקום לקבוע סייגים כאלה בחוק, מה גם שיש הגבלות רבות אחרות, המחייבות את בעלי המשרה בתאגיד לפעול לפי כללים ותקנות, לקיים חובת נאמנות וכדומה.
"תגיד לי", אמר ארדן לטרצ'יצקי, "אתה באמת חושב שאם קק"ל בא למנכ"ל ואומר לו, שמע, אם יפרסמו עלינו תחקיר, אנחנו לא נעשה אצלכם פרסום, והמנכ"ל בגלל זה... אתה לא רואה בזה הפרה של חובת הנאמנות שלו וכל הדברים שכתבנו בכלל בחובות של הגוף הזה?".
"לפי נוסח החוק זה בכלל לא ברור", ענה יו"ר ארגון העיתונאים.
"לך זה לא ברור כי אין לך ניסיון בחקיקה ובתחומים משפטיים, לי זה ברור שזה מכוסה על-ידי סעיפים אחרים", השיב ארדן.
"בדרך כלל בראש מערכות עיתונאיות עומדים עיתונאים שלפחות יש להם הגבלות אתיות, פה יעמוד אדם שאין לו שום הגבלה", אמר טרצ'יצקי.
"נכון", השיב לו השר ארדן בלשון סגי נהור, "כל העיתונאים הם אנשים ישרים, כי ברגע שאתה קורא לעצמך עיתונאי סימן שאותך לא קונים. אין עיתונאים שמעלו בשליחותם. אין דבר כזה, נכון?".
"יש הרבה מאוד, אבל זה לא העניין פה", אמר טרצ'יצקי.
"זה שקוראים למשהו במלה עוד לא יוצק את התוכן בהכרח", השיב השר ארדן.
הוויכוח בין יו"ר ארגון העיתונאים לשר התקשורת גווע, אולם הסעיף בהצעת החוק המאפשר למנות לעורך הראשי של תאגיד השידור הציבורי אדם בלא כל ניסיון עיתונאי נותר על כנו. במקרה זה, ייתכן שהמלה כן תיצוק תוכן.