שלושה עובדים ותיקים של רשות השידור פנו בחודש יולי האחרון לבית-הדין האזורי לעבודה בירושלים בבקשה שיוציא צווים הצהרתיים להעניק להם פיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים במקרה של פרישה.

לפי הבקשה, השלושה הם ציונה קדמי, ברהום עאיד ורונן גליק, המועסקים ברשות כעובדים מן המניין, אך בעבר עבדו "במעמד של עובדים ארעיים" במשך שנים ארוכות. קדמי הועסקה במעמד של עובדת ארעית 18 שנה, עאיד הועסק במעמד זה 16 שנה וגליק הועסק במעמד זה שבע שנים.

בית רשות השידור בירושלים (צילום ארכיון)

בית רשות השידור בירושלים (צילום ארכיון)

התובעים מזכירים כי על-פי הנוהל, "אין להעסיק עובד ארעי ברשות לתקופה העולה על 90 ימי עבודה" ו"ממילא הוראות הדין הכללי, בהתאם לפסיקה רבת השנים של בתי-הדין לעבודה, אוסרת על העסקה של עובדים ארעיים לתקופות ארוכות, ונחשבת כשיטת העסקה פסולה ובלתי חוקית, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במעסיק ציבורי".

לדברי השלושה, בשנים שבהן הועסקו כעובדים ארעיים לא נהנו מתנאים סוציאליים השמורים לעובדים מן המניין, ובהם תשלום עבור ימי מחלה. ברשות השידור, מדגישים המבקשים, זכאים עובדים מן המניין לתשלום עבור מספר ימי מחלה העולה על זה הקבוע בחוק, לצבירת ימי מחלה ללא הגבלה ולעתים גם לפדיון ימי מחלה עם פרישתם, אך במקרה שלהם, "עם המעבר מתקופת הארעיות למעמד של עובד מן המניין במשיבה, לא העבירה המשיבה את ימי המחלה הבלתי מנוצלים". לדבריהם, רשות השידור "פעלה שלא כדין עת איפסה את ימי המחלה של המבקשים (וככל הנראה גם עובדים אחרים) כאשר עברו ממעמד ארעי למעמד של עובד מן המניין".

על-פי הבקשה שהגישו, גם רשות השידור הכירה בכך שיש לשנות את המצב הקיים ולהשיב את ימי המחלה שנמחקו. "טרם ידוע למבקשים מתי הדבר יקרה", נכתב בבקשה, "והאם יושבו להם ימי המחלה שנצברו ונמחקו זה מכבר. [...] השילוב של ההפרה הכפולה של הוראות הדין (איפוס ימי המחלה והעסקת עובדים במעמד של עובד ארעי לתקופות ממושכות) הוביל לכך שעבור חלק מהמבקשים מדובר במחיקה דה-פקטו של עשרות ומאות ימי מחלה בלתי מנוצלים".

לקראת אפשרות יציאתה לפועל של הרפורמה ברשות השידור, מבקשים השלושה להבטיח שיקבלו פיצוי עבור ימי המחלה שלא ניצלו במקרה שיפרשו מהרשות.

לפני כשבועיים הגישה רשות השידור כתב הגנה ובו טענה כי יש לדחות את התביעה בשל התיישנותה, מאחר שהיא מתייחסת לאירועים שהתחוללו לפני למעלה משבע שנים. רשות השידור טוענת עוד כי על התובעים היה "להעלות את טענותיהם במהלך תקופת העסקת כעובדים ארעיים, ולכל המאוחר במועד קליטתם כעובדים קבועים, ולבטח לא להמתין שנים רבות לאחר מכן על מנת להגיש תביעתם". כמו כן טוענת הרשות כי לא "איפסה" את ימי המחלה שצברו העובדים, משום שאלה בוטחו בתקופת העבודה ה"ארעית" על-ידי חברת מבטחים, בלי שהרשות עקבה אחר צבירתם וניצולם.

מעבר לכך מסבירה רשות השידור כי "העסקתם של התובעים כעובדים ארעיים מעבר לתקופת הארעיות נועדה להימנע מסיום העסקתם עקב העדר התקנים והעדר אפשרות קליטתם כעובדים קבועים ללא תקן; מיד משנתפנו תקנים נקלטו התובעים כעובדים קבועים בנתבעת".

לדברי הרשות, "המשך העסקתם כעובדים ארעיים לא נועד למנוע תשלום זכות זו או אחרת, אלא ההפך הוא הנכון – המשך העסקתם במעמד ארעי נועד להמשיך את העסקתם ולהימנע מסיום העסקתם עקב העדר תקנים".

ס"ע 33949-07-11