בימים האחרונים הפגינו שני גופים את שריריהם המנופחים מסטרואידים של פופוליזם ובריונות. הקורבן, כמו תמיד, הוא הציבור הנתון בידיהם. הפעם אין מדובר בחולים בתור אינסופי לניתוח או ביבואנים שתקועים מול שערי נמל סגורים, גם לא הורים שמפסידים ימי עבודה בגלל שביתת מורים. רק אנשים שהמונדיאל הוא אירוע משמח עבורם, והם מחכים לו בכליון עיניים, אנשים שמשלמים אגרה לגוף מסואב שמזלזל בהם בלי למצמץ. ומנגד, השר הממונה, שהריח את סיכוייו להיות מעין משה כחלון כזה שמיטיב עם העם, ולעזאזל זכויות עובדים ומינהל תקין.
השבוע, בשמם של עובדי רשות השידור, איימה ההסתדרות להחשיך את המסך במהלך ימי המונדיאל, בשל הכוונה לפרק את רשות השידור במתכונתה הנוכחית. שר התקשורת גלעד ארדן, האיש העומד מאחורי החלטת הפירוק, מיהר לקחת צד: "שילמנו את האגרה מספיק שנים כדי שגם אנחנו נוכל להיות חלק ממשפחת העמים ונזכה לצפות במונדיאל בברזיל, וכדי שזה יקרה אני מנסה למצוא דרך להפקיע מרשות השידור את זכויות שידור המונדיאל במצב של השבתה", כתב בדף הפייסבוק שלו.
האירוניה המרה בצמד המלים "משפחת העמים" בעיצומם של ימי חרם וכתף קרה מצד חלקים נרחבים של העולם כלפי ישראל עברה, כך נראה, גבוה מעל ראשו. אליבא דארדן, רק ועד הטכנאים של רשות השידור עומד בינינו לבין הכפר הגלובלי.
שר התקשורת גלעד ארדן במסיבת עיתונאים לרגל מסירת המלצות ועדת לנדס לסגירת רשות השידור, 6.3.14 (צילום: ששון תירם)
"בכל מדינות העולם, המפותחות והבלתי מפותחות, יצפו במונדיאל. גם במשטרים טוטליטריים השלטון מאפשר צפייה במשחקים. גם במדינות עולם שלישי", המשיך השר. ואנחנו חשבנו שישראל היא מדינה מערבית נאורה ומפותחת שבה נשיא, ראש ממשלה, שרים וח"כים אינם נחקרים במשטרה כל שני וחמישי ומהם מושלכים לכלא, ובשאר הימים עוד ועוד גופים ממשלתיים – ביניהם רשות השידור עצמה – אינם מתגלים כמאורות שחיתות רוחשות כיאה לרפובליקת בננות מפותחת.
ומנגד, הערוץ הראשון. "רשות השידור זקוקה לרפורמה, אך בצורה מושכלת ואחראית תוך כדי הידברות ומו"מ", נימקו העובדים את איומם לבעוט בבטן הרכה של ציבור לקוחותיהם. "לא ייתכן כי בשנת 2014 יזרקו 2,000 עובדים ויפקירו אלפי משפחות שנדרשות לשלם את מחיר ניהולה הכושל של רשות השידור במרוצת השנים".
הלשון הנקייה הזאת לא מטעה אף ישראלי שחי כאן בעשרות השנים האחרונות. מזמן הפסקנו לספור את הוועדות המיוחדות, הדו"חות השערורייתיים וההחלטות הנחרצות ל"רפורמה" שהניבה התנהלותה החולנית של הרשות לאורך השנים. שוב ושוב עמדו הוועדים המיליטנטיים בדרכה של ה"רפורמה" התורנית, עד שבא שר תקשורת נחוש ועשה, או לפחות מבטיח לעשות, סוף לחגיגה.
עובדי הרשות טיפסו על עמוד גבוה. פגיעה בשידורי המונדיאל היתה עלולה לחסל את שאריות האהדה הקלושות שעוד נותרו להם בקרב הציבור, שרובו ככולו, כך נדמה, רוחש להם בוז עמוק וטינה עתיקה. "מצדי שתחשיכו את המסך העלוב שלכם, כפי שאתה יודע יש היום אינטרנט, מה שאומר שהמסך החשוך שלכם לא מעניין, מצדי שתשאירו אותו חשוך גם כל השנה", טיקבק אחד המגיבים כלפי ראשי הטלוויזיה. המסר של עובדי הרשות באיום הבריוני שלהם עבר: אין לנו מה להפסיד. גם אתכם, ציבור המשלמים מר הנפש שלנו, איבדנו כבר מזמן. מה נשאר? להוריד את השלטר, ותמות נפשם עם אמיר גילת ויוני בן-מנחם.
מנגד, שר התקשורת בחר בטקטיקה אנטי-מיניסטריאלית ופעל כאחרון האוהדים, שבמקרה קיבל את המפתחות של המדינה. "אני פועל מול גורמי שידור בינלאומיים כדי שיתאפשר משפטית להפקיע את זכויות השידור של המונדיאל מרשות השידור ולהעבירן לערוצים ישראליים אחרים, אבל אני זקוק גם לכם! בואו נפעיל לחץ ציבורי. בואו נגרום להם להבין שיש גבול להתעמרות. תעשו לייק, שתפו את הסטטוס, ותגידו גם אתם למנהלי רשות השידור ולראשי הוועדים: אל תיגעו לנו במונדיאל", חימם את הקהל.
יו"ר רשות השידור אמיר גילת (מימין) והמנכ"ל יוני בן-מנחם (צילום: "העין השביעית")
ארדן שכח שהאמת והצדק אינם זורחים מישבנו של אף אחד מהמעורבים. חיסול הרשות כרוך במשא-ומתן מקצועי בין הנוגעים בדבר, ולא משנה כמה ינסה לשסות את דעת הקהל בארגון עובדים לגיטימי. הפופוליזם האלים שלו יוצר תקדים מסוכן, אנטי-חברתי, בין אם ליבנו עם העובדים החרדים לפרנסתם ובין אם קצה נפשנו בגוף השידור המסואב והעלוב.
המונדיאל הוא נשק מצוין למאבקם של הטכנאים, הצלמים והעיתונאים של הרשות, שעומדים למצוא את עצמם ללא מקום עבודה. מי כמוהם יודע שאף משלם אגרה לא יעלה על בריקדות אם במקום מגזין תרבות תופיע השקופית "שביתה", ואף שר תקשורת לא יבזבז רגע על סטטוס להמונים אם במקום "מבט" תשודר האופרה "לה-מרמור". אבל למנוע מהצופים את ניימאר ואינייסטה במונדיאל?
כמי שהיה מרגיש רע אם השידור של ברזיל-קרואטיה ביום שישי הבא היה מוחשך, אני מתקשה לפרגן לאיומי ועד רשות השידור. מצד שני, כמי שחרד מבריונות ממסדית ומשיסוי חלקים בציבוריות הישראלית אלה באלה, אין סיכוי שאלחץ לייק ליוזמה האלימה של ארדן.
בינתיים כולם ירדו מהעצים: עובדי הרשות הודיעו כי לא יחשיכו את המשחקים, ושר התקשורת מיהר לחגוג את נצחונו במשחק הורדות הידיים הבלתי הוגן שניהל. רק הטעם המר נותר.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il