חוקרת התקשורת ענת באלינט התארחה היום (22.5.14) בתוכנית הרדיו "מה בוער" בגלי-צה"ל ושוחחה עם המנחה, רינו צרור, על פרשת ההתנצלות בפני שלדון אדלסון, בעקבות המאמר שפירסמה בשבוע שעבר באתר זה. באלינט חזרה על קביעתה שלפיה לא היה צידוק עיתונאי לשידור ההתנצלות מטעם ערוץ 10, והדגישה כי זו שודרה מתוך כניעה ללחצים לא ענייניים.

"את לוקחת את כל הקודקודים – גם של ערוץ 10, המערכת וההנהלה, גם של הרשות השנייה [...] כולל היועצים המשפטיים, גם של ערוץ 10, גם של חברת החדשות של ערוץ 10 וגם של הרשות השנייה – כולם כאחד לא עשו את העבודה שלהם, נקודה?", שאל צרור.

"הרשות השנייה היתה צריכה להגיד, 'יש כאן ערוץ שנכנע ללחצים של בעל הון באופן שהוא לא תקין, זה לא המנדט שנתנו לו', והיא לא עשתה את זה"

"עשו עבודה מצוינת", השיבה באלינט. "הם התכופפו בפני בעלי הכוח והממון – בפני שלדון אדלסון, שלחץ על רון לאודר – ככה עולה מבירור הדברים בדיעבד. [...] כולם יישרו קו ועשו הכל כדי שהדבר הזה יקבל הכשרה – למרות שבעצם המשמעות של זה היתה רמיסה של חופש העיתונות ורמיסת שמם של העיתונאים שעשו את העבודה כפי שהיתה צריכה להיעשות".

להתכופפות של ערוץ 10, אמרה באלינט, התלוותה רפיסותה של הרשות השנייה ושל מנשה סמירה, המנכ"ל בעת שנדונה הפרשה. "הרשות השנייה היתה צריכה להגיד, 'יש כאן ערוץ שנכנע ללחצים של בעל הון באופן שהוא לא תקין, זה לא המנדט שנתנו לו', והיא לא עשתה את זה", אמרה.

לקביעתו של צרור שלפיה המקרה ממחיש באופן הדרמטי ביותר כיצד גוף תקשורת "מרכין ראש בפני טייקון בלי סיבה", השיבה באלינט: "אתה יודע, לפעמים אני מתלבטת בעניין הזה. הוא דרמטי בגלל שהוא נחשף בצורה כל-כך בוטה, על מסך ערוץ הטלוויזיה בפריים-טיים, ובגלל שמדובר בשלדון אדלסון, שהוא איש כוחני ועשיר ומשפיע פה. אבל הדברים האלה, בגרסה זו או אחרת, הפכו להיות – אני לא רוצה להגיד 'מנת יומיום', אני לא יודעת להגיד אם זה יומיומי – אבל זה קורה, והרבה מאוד מהדברים לא מתפרסמים ככה, ולא מתפוצצים, ואלו אולי המקרים היותר חמורים".