דו"ח מבקר המדינה על רשות השידור: ההנהלה הביאה את ארכיון השידור הציבורי אל סף כליה

"החומרים השמורים בארכיונים של הרשות נתונים בסכנת כליה", זו המסקנה שאליה הגיע מבקר המדינה יוסף שפירא לאחר בדיקת מצב הארכיונים ברשות השידור. לדבריו, "מחלוקות פנימיות בתוך הרשות ואי-קידום הנושא על-ידי קברניטיה תרמו לעיכוב ולהזנחה בטיפול בארכיונים שנים רבות".

ארכיון הטלוויזיה, שאמור לשמר שידורים משנת 1968 ועד היום, וארכיון הרדיו, שבו שמורים שידורים משנת 1936 ועד היום, פועלים בתנאים לא נאותים, שגורמים נזק לחומרים השמורים בהם.

סרטי פילם בארכיון רשות השידור, מתוך דו"ח מבקר המדינה 64ג'

למרות הנזק המצטבר, חומרים רבים בארכיונים אינם מגובים. בארכיון הרדיו מגובים רק 50% מהחומרים האנלוגיים, כותב המבקר ומזכיר כי "בשנת 2008 אירעה תקלה בדיסק הקשיח שבו נשמרו ההקלטות של שידורי הרדיו באותה שנה, ובגינה נמחקו חומרים ששודרו במשך תשעה חודשים בשנה זו בלא שניתן לשחזרם".

לפי הדו"ח, כ-20 ארגזים ובהם תסכיתי רדיו של התוכנית "לאם ולילד" נעלמו ולא הצליחו לאתרם. הארגזים הועברו לאחסון מחוץ לרשות בשל מחסור בשטח אחסון בארכיון הרדיו, ומאז נעלמו עקבותיהם.

חלק נכבד מביקורתו מקדיש המבקר לפרויקט הדיגיטציה של ארכיון רשות השידור, המתעכב זה שנים רבות. על אף שבשנת 2003 החליט הוועד המנהל של רשות השידור להתחיל בפרויקט הדיגיטציה, ועל אף שבשנת 2008 נחתם הסכם בין הרשות לאוניברסיטת הרווארד, "טרם הוחל בביצוע פרויקט ההמרה בארכיון הטלוויזיה, ואילו הפרויקט ברדיו הופסק לפי שעה".

המבקר בדק וגילה כי הפרויקט לא התקדם בין היתר משום ש"במשך השנים פעלה רשות השידור ללא תוכנית עבודה שנתית [...] בכלל זה לא הוכנה תוכנית עבודה סדורה לביצוע פרויקט הדיגיטציה שתכלול יעדים, מדדי תפוקות, סדרי עדיפויות, לוח זמנים ותקציב".

"במשך השנים פעלה רשות השידור ללא תוכנית עבודה שנתית [...] בכלל זה לא הוכנה תונית עבודה סדורה לביצוע פרויקט הדיגיטציה שתכלול יעדים, מדדי תפוקות, סדרי עדיפויות, לוח זמנים ותקציב"

עוד עלה מבדיקת המבקר כי "הנהלת הרשות קיימה ישיבות ואף קיבלה החלטות לקידום פרויקט הדיגיטציה ברדיו ובטלוויזיה, אך לא היה בהנהלה עד לשנת 2012 שום גורם שבמשך השנים היה אחראי באופן בלעדי לניהול הפרויקט בראייה מתכללת, ובכלל זה לביצוע מעקב אחר התקדמות יישומן של ההחלטות האמורות בתוך פרק הזמן שנקבע".

שלומיאליות גרמה לעיכובים נוספים. כך, לדוגמה, רשות השידור הפסיקה את סריקת הכרטיסיות בארכיון הרדיו שבהן קוטלגו החומרים הישנים משום שחשבה כי פג תוקפו של ההסכם בין החשב הכללי במשרד האוצר לבין החברה הפרטית שעסקה בסריקות. "ואולם, בביקורת הועלה כי בשנת 2013 החשב הכללי האריך פעמיים את תוקף הסכם המסגרת עם החברה עד דצמבר 2013, ומכאן שהעיכוב בהמשך סריקת הכרטיסיות היה מיותר והרשות היתה יכולה להמשיך בפעולותיה בשיתוף החברה", נכתב בדו"ח.

"בארכיון הרדיו שמורים חומרים משנת 1936 המכילים מידע היסטורי רב הנוגע למורשת של העם והמדינה, שחשיבותו רבה וערכו לא יסולא בפז", כותב המבקר. "למרות זאת, ואף על פי שגורם חיצוני נותן את רוב המימון לפרויקט הדיגיטציה ברדיו, לא דאגה הרשות לסיים את שימור חומרי ארכיון הרדיו הנמצאים בסכנת התכלות".

בארכיון הטלוויזיה מלאכת הדיגיטציה טרם החלה, בין היתר משום שהנהלת רשות השידור "קיימה ישיבות ואף קיבלה החלטות לקידום הפרויקט, אך היא לא עקבה אחר התקדמות ביצוען כדי להבטיח עמידה בלוח הזמנים שנקבע.

"החומרים שנמצאים בארכיון הטלוויזיה מכילים מידע היסטורי רב הנוגע למורשת של העם והמדינה, שחשיבותו רבה וערכו לא יסולא בפז", כותב המבקר. "אף שנקבעו כמה וכמה מועדים לתחילת פרויקט הדיגיטציה, הרשות לא עמדה בהם כיוון שלא הצליחה לסיים את ההכנות המקדמיות לפרויקט, שחלקן דורשות רק תשומת לב וקבלת אחריות לקידום הנושא".

מימין: מנכ"ל רשות השידור יוני בן-מנחם, סמנכ"ל טכנולוגיות של רשות השידור רפי יהושע, מנכ"ל חברת דנטק שמוליק לבנוירט, בעת חתימה על "ההסכם הטכני" לדיגיטציה של הארכיון, 10.2.14 (צילום: דוברות רשות השידור)

הנגשת חומרי הארכיון לציבור הרחב לוקה בחסר אף היא, מצא המבקר. לפי הדו"ח, "מאז הוחל בשידורי HD – ינואר 2013 – ועד מועד סיום הביקורת, נבצר מארכיון הטלוויזיה למכור העתקים של תוכניות בפורמט דיגיטלי ששודרו בתקופה זו, כיוון שאין ברשותו מערכת להקלטה מתוך שרתי השידור. התברר כי פניות רבות לארכיון לרכישת העתקים דיגיטליים של שידורים מהתקופה האמורה נענו בשלילה. נמצא כי במועד סיום הביקורת חטיבת ההנדסה בטלוויזיה עדיין לא רכשה את המערכת".

זאת ועוד, על אף שלפני שנתיים תוקן חוק רשות השידור כך שיכלול סעיף מיוחד בנוגע לארכיון והנגשתו לציבור במחיר עלות בלא רווח, המציאות שונה. "יותר משנה לאחר תיקון החוק, לא קבע הוועד המנהל כללים בדבר העמדת שידורי הרשות לעיון הציבור ובדבר גביית תעריפים בהתאם לעיקרון של 'עלות בלא רווח'", כותב המבקר. "יוער כי כל עוד לא יסתיים פרויקט הדיגיטציה בטלוויזיה, נגישות חומרי הארכיון לציבור באמצעים דיגיטליים תהיה מוגבלת. מכאן שאי-השלמת פרויקט הדיגיטציה מביאה לכך שרשות השידור אינה ממלאת את חובותיה על-פי חוק לעניין ההנגשה".