שחיתות

חקירה חוזרת שעבר ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט מעפילה לראש סדר היום החדשותי של שניים משלושת היומונים הכלליים. מידע חדש שסיפקה יד ימינו לשעבר, שולה זקן, עשוי לאפשר לרשויות האכיפה להעמידו לדין על מעורבותו בשורה של מעשי שחיתות ששמו נקשר בהם בלי שהמדינה הצליחה עד כה להרשיעו במעורבות בהם. "בפרקליטות עדיין שוקלים אם לפנות לבית-המשפט העליון ולבקש לפתוח את המשפט ולזמן את זקן להעיד", כותבים בשער "הארץ" רויטל חובל ויניב קובוביץ, בידיעה העוסקת בחקירת החשד שאולמרט לקח חלק בשיבוש הליכי משפט בפרשות הולילנד, מעטפות הכסף (טלנסקי) וראשונטורס.

"בשלב זה הוא לא עומת עם ההקלטות שסיפקה זקן לפרקליטות, שמהן עולה לכאורה שהוא תיאם איתה עדויות וניסה להפעיל עליה לחץ שלא לחתום על הסדר הטיעון. כזכור, בפרשות טלנסקי וראשונטורס שמרה זקן על שתיקה. אולמרט נחקר גם על הסיוע במימון הגנתה של זקן ועל התמיכה הכלכלית בה, בין היתר באמצעות אנשי עסקים המקורבים לו, אלפרד אקירוב ודניאל אברהמס", כותבים כתבי "הארץ", המציינים כי גם פרקליטו לשעבר, עו"ד נבות תל-צור, נחקר. "לנאשמים מותר לדבר אחד עם השני", מצוטט אולמרט בתגובה.

שולה זקן מחוץ לביתה בירושלים, 3.4.14 (צילום: יונתן זינדל)

בשער "ישראל היום" מובא תצלום של אחד המסמכים שלאורם נבדקת מחדש מעורבותו של אולמרט בפרשות הקודמות. תחת הכותרת המטופשת "שובם של 'יומני שולה'" מציין איציק סבן כי רישומים של העברות כספים שנמצאו בעבר בחזקת זקן, שבהם לא נעשה שימוש משום שבהעדר שיתוף פעולה מצדה לא היה ניתן להבין עד הסוף את משמעותם, הוצגו מחדש לראש הממשלה לשעבר.

"היה והעדות הנוכחית תוביל להחזרת התיקים לדיון מחודש במחוזי, לא מן הנמנע שנבקש להשתמש ביומן מחדש כראיה, לאור העובדה שזקן מעידה והפסילה היא רק על רקע אי-מתן העדות", מצטט סבן "גורמים במשטרה" בכפולת העמודים הפותחת. דן מרגלית, הפרשן הבכיר של החינמון, כבר הרשיע את אולמרט באישומים שמהם חמק. "ברור כי היו לראש הממשלה לשעבר שני נתיבים לשאיבת כספים ולתיעולם: באחד הזרים ממון אסור למי שהיה חייב או רצה לעזור, ואלה כספי דכנר לאח יוסי ולמזכירה שולה; והאחר ישירות לעצמו – ואלה כספי טלנסקי וכרטיסי ראשונטורס", כותב מרגלית בטור פרשנות.

בעיתון "ידיעות אחרונות", שלאורך משפטיו של אולמרט העניק לאיש סיקור אוהד תוך הצנעת המעשים שיוחסו לו, ואף תוך גימוד הרשעתו הראשונה, מוסיפים גם היום להצניע את המשך הסתבכותו.

בשער העיתון מעניקים להתפתחויות החדשות בעניינו של ראש הממשלה לשעבר משבצת זהה בגודלה לזו של ידוען שהודה כי נחקר בחשד לשימוש בסמים. ההפניה עצמה מוקדשת למלחמת הנגד של אולמרט: "שולה ניסתה למשוך אותי בלשון", נכתב בציטוט מפיו המופיע בכותרת שעל השער (ירון דורון וטובה צימוקי), כאילו מדובר היה במלחמת גרסאות בין שני יריבים ולא בחקירה שבה נדרש להפריך מידע מתועד.

בתוככי העיתון ממשיכים עורכי "ידיעות אחרונות" את קו ההגנה הזה: כותרת הידיעה בנושא, הנדחקת לעמ' 6, היא "שולה מנסה להפליל אותי". "ראש בראש", נכתב בכיתוב שהוצמד לתצלום שבו נראים אולמרט וזקן בבית-המשפט. "מי שהיתה ראש לשכתו ויד ימינו – הפכה ליריבתו המרה ביותר", הודגש בפתיח.

"שולה התקשרה אלי בהיסטריה ואמרה לי שעורכי-הדין שלה מוכרים אותה", מצוטט אולמרט בהמשך הידיעה. "היא סיפרה לי שהיא חוששת שעורכי-דינה יסגרו מאחורי גבה עסקה עם הפרקליטות. [...] המלצתי לה להתייעץ עם עורך-דין שהיא סומכת עליו אם עורכי-הדין שלה עושים משהו מאחורי הגב שלה. אני לא העליתי את השם של נבות תל-צור, היא זו שבחרה אותו. היא מאוד אוהבת את נבות. זה לא שהיא נפגשה איתו במחשכים בלי שאף אחד יידע כדי לשבש. עורכי-הדין שלה באו לפגישה עם נבות, והשיחה נעשתה איתם יחד בצורה שקופה וגלויה".

"אנחנו לא מתייחסים לספינים", מסר ל"ידיעות אחרונות" בתגובה עורך-דינה של זקן.

"הערב: שלישי משפחתי"

דוגמה אחרת לאופן שבו שיקולים זרים משפיעים על אופן והיקף הסיקור בעיתון הנמכר בישראל מספק הבוקר המוסף "24 שעות". בחודשים האחרונים מקדמים בקבוצת "ידיעות אחרונות", באמצעות חומרים מערכתיים ומודעות, שיתוף פעולה מסחרי עם יצרנית המזון אוסם. הקמפיין נועד למתג את מוצריה של החברה הוותיקה ככאלה התורמים לבריאות, לצד יצירת קשר פסיכולוגי בין המותג לערכים מופשטים כמו לכידות משפחתית ואושר. כדי לקדם את הקמפיין המסחרי עודדו בחודשים האחרונים כתבי ועורכי "ידיעות אחרונות" את הקוראים ואת הציבור הרחב להרבות בארוחות משפחתיות.

"אבא, תעביר את הסלט", "ידיעות אחרונות", 8.4.14 (לחצו להגדלה)

הערב, על-פי לוח הזמנים של הקמפיין, יציינו הצייתנים מבין הקוראים את אירוע "שלישי משפחתי", שבמסגרתו יאכלו ארוחת ערב משפחתית. ב"ידיעות אחרונות", באופן טבעי, נרתמים לגולת הכותרת של הפרויקט במרץ רב: "הערב: שלישי משפחתי", מודיעה כותרת בתחתית שער העיתון, המפנה את הקוראים למוסף המגזיני "24 שעות", שנכבש היום כולו על-ידי חברת המזון.

"במוסף תמצאו את הרציונל שמאחורי ארוחת הערב כדבק משפחתי חשוב, תגלו עד כמה היא תורמת לביטחון ולהתנהלות של הילדים שלכם, תקראו איך מצליחים המנכ"לים המובילים במשק לעזוב את שולחנות המשרד לטובת השולחן המשפחתי גם באמצע השבוע, ותלמדו מהשפים המובילים להשקיע במנות חמות ולא רק בחביתות וסלטים", מפורט בידיעה המתפרסמת בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות".

"גיליון מיוחד בשיתוף אוסם", נכתב בקטן בפינת שער המוסף עצמו, באופן המזכיר את הגילוי הנאות המוצנע שמופיע לעתים בשערי מוספים פרסומיים. אלא ש"24 שעות", גם היום, אינו מוסף פרסומי, כי אם מוסף מערכתי שעורכיו וכותביו בחרו לקדם באמצעותו מסרים פרסומיים.

שיר-לי גולן, כתבת פנאי ב"ידיעות אחרונות", חתומה על הכתבה הפותחת את המוסף המיוחד, המיידעת את הקוראים בכך שהמבצע של "ידיעות אחרונות", ynet וחברת אוסם "מגיע לשיאו" היום בערב. בפתח הכתבה מופיע המסר הקבוע שכיכב בידיעות המקדימות שפורסמו עד כה במסגרת הקמפיין: "מחקרים כבר הוכיחו", נכתב ללא פירוט, "עד כמה הזמן המזוקק הזה סביב השולחן, כאשר כל בני המשפחה סוגרים את היום בארוחה משותפת המזינה את הגוף ואת הנפש, הוא חיוני וחשוב".

איריס ליפשיץ-קליגר, שהיתה חתומה על חלק ניכר מהכתבות השיווקיות בשיתוף הפעולה המסחרי, חתומה על ארבעה עמודים שבהם נראות משפחות ישראליות מסוגים שונים אוכלות יחד, ועל שלושה עמודים נוספים של מתכונים מומלצים מפי שפים מוכרים.

עופר פטרסבורג, כתב הנדל"ן של "ידיעות אחרונות", חתום על כפולת עמודים שבה מנהלים בכירים מספרים על הרגלי האכילה המשפחתיים שלהם. בנימין טוביאס, מבקר קולנוע וסגן עורך מדור החוץ בדסק החדשות של "ידיעות אחרונות", מנדב לפרויקט סקירה של "ארוחות הערב המשפחתיות הכי זכורות על המסך הגדול". בין לבין משובצים ממצאים מתוך סקר על ארוחות ערב ותצלומים של ידוענים המשמשים דוגמה לקוראים ונושאים שלטים בזו הלשון: "גם אני מצטרף לשלישי משפחתי".

קו הרקיע של העיר שדרות וסמליל חברת המזון אוסם על גג מפעלה המקומי, 2.1.09 (צילום: משה שי)

המלה "אוסם" נעדרת מהמוסף כמעט לחלוטין. אין בה צורך. תכליתו של שיתוף הפעולה אינה קידום ישיר של מוצרי אוסם, אלא הברשת תת-המודע של הקוראים כך שייווצרו בו קשרים אסוציאטיביים בין חברת המזון הגדולה לערכים הנתפסים כחיוביים.

המקבילה המתבקשת לתהליך הזה היא פרסומות למוצרי טיפוח המציגות נשים וגברים חלקים וחטובים, באופן הקושר בין המותג שבפרסומת ותפיסות של יופי והצלחה. במקרה של אוסם, במקום צוואר חלק יש ירכי עוף, ובמקום שרירי בטן קופצניים מובאות משפחות מחייכות, עממיות למראה, ולצדן כאלה שבראשן עומדים מצליחנים.

חרף הדמיון, השיטה שבה מועבר כל אחד משני סוגי המסרים הללו מחדדת את ההבדלים ביניהם: פרסומות אינן מסתירות את אופיין; תוכן המוצג כעיתונאי, אף שלא היה רואה אור אילולא נחתם בין הצדדים הסכם שיתוף פעולה מסחרי, עוקף את חומות ההגנה הטבעיות שבונים הצרכנים כדי להישמר מפני פרסומות גלויות, ונספג ביתר קלות בתודעתם. לכן זה כל-כך אפקטיבי.

איה העורך

שמו של עורך "24 שעות", מאיר אברג'יל, נעדר היום מהכפולה הפותחת של המוסף, שבה הוא מופיע מדי יום. המדורים הקבועים נעדרים גם הם.

יוקר המחיה

בכל העיתונים מדווח על ממצאי דו"ח מבקר המדינה על "פעולות הממשלה לקידום הביטחון התזונתי", שפורסם אתמול. בעיתונים החרדיים מעפילים ממצאי הדו"ח לכותרות הראשיות. בשערי העיתונים האחרים, ממצאי הדו"ח – הגורסים כי בישראל חיים כ-900 אלף בני-אדם שהודו כי "בשל מחסור בכסף לא אכלו יום שלם או צימצמו את גודל הארוחות שלהם במשך כמה חודשים בשנה" – זוכים להפניות צנועות יותר.

"הדו"ח משתמש במונח המקובל בתחום – אי-ביטחון תזונתי (אב"ת) – המתייחס לאחד המאפיינים של העוני, ומשמעותו אי-אפשרות לצרוך באופן סדיר מזון הכולל את כל רכיבי התזונה הנדרשים לבריאות האדם. אולם, ביטוי זה עשוי להיות מטעה. מדובר ברעב של ממש: הנתונים בדו"ח מתייחסים למשפחות הנאלצות לוותר על ארוחות, לצמצם אותן משמעותית או לוותר על רכיבי תזונה חיוניים באופן מתמשך", כותבת ב"הארץ" ירדן סקופ, שדיווחה וטור פרשנות נלווה זוכים להפניה קטנה סמוך לתחתית השער ולעמוד שלם בכפולה הפותחת.

בשער "ידיעות אחרונות" ההפניה לדו"ח היא רצועה צרה וצהובה, שהודבקה לכותרת הראשית, שהיא קדימון לראיון עם השר לשעבר משה כחלון, שיתפרסם בעוד שלושה ימים ("הליכוד קיפל את הדגל החברתי").

סיקור ממצאי הדו"ח (גואל בנו) תופס את רוב הכפולה הפותחת של הטבלואיד העממי, המורכבת מסיכום הממצאים (בעיתון נכתב בשוגג כי המבקר מצביע על 306 אלף ילדים נטולי "ביטחון תזונתי", ואילו הנתון האמיתי הוא 360 אלף), ידיעה המטילה את האחריות למצב על שר האוצר יאיר לפיד (טענה שהשמיע אתמול ח"כ יצחק הרצוג), תצלום של ארבעה בני משפחה מטושטשי פנים, המצורף למלל המקדם עמותת צדקה ("בלי הסיוע מהעמותה היינו ברחוב", נכתב בכותרת הידיעה, שבסופה נמסר טלפון לתרומות) וטור מאת יהודה נוריאל.

"לא מקרי שמנהיגי המדינה – נתניהו, בנט, לפיד וליברמן – כולם חברי המאיון העליון, אולי אפילו האלפיון", כותב נוריאל. "האנשים האלה לא התקרבו לחרפת רעב מימיהם. ספק אם הם מסוגלים לדמיין אותו". ב"ישראל היום", שופרו של נתניהו, פורשים את סיקור ממצאי הדו"ח (יעל ברנובסקי) על שטח דומה, אך ללא טור פרשנות או אזכור כלשהו של ארבעת האישים המוזכרים בטורו של נוריאל. במקום זה, מעניקים בחינמון בימה יחצנית לנשיא הקרן-לידידות, הרב יחיאל אקשטיין, העומד בראש אחד הגופים שנכנסו לריק שהותירה המדינה בתחום – תופעה שהיא אחד ממושאי הביקורת המרכזיים בדו"ח.

בנימין נתניהו מבקר בשוק מחנה-יהודה בירושלים לקראת בחירות 2009, שבסופן מונה לתפקיד ראש הממשלה (צילום: אוליביה פיטוסי)

ב"דה-מרקר" עוסקים הבוקר גם בצד השני של המתרס. "שופרסל-דיל מפלה את הפריפריה", נכתב בכותרת בולטת במעלה שער היומון הכלכלי (עדי דברת-מזריץ). "שנתיים וחצי לאחר הבטחת הרשת להשוות מחירים, הצרכנים בשדרות ובקריית-גת משלמים הרבה יותר מהצרכנים במרכז", מוסבר בכותרת המשנה. בתוככי המוסף פורטים העורכים את ההצהרה לנתונים, באמצעות השוואה בין מחיריהם של מוצרים הנמכרים בסניפים השונים של רשת השיווק הגדולה.

"ישראל בתחתית OECD במתן קצבאות ילדים", מודיעה כותרת אחרת המתפרסמת ב"דה-מרקר" (חיים ביאור), המוקדשת לממצאיו של סקר שערך המוסד לביטוח לאומי. "מצבן של המשפחות החד-הוריות בכוח העבודה נחות בהרבה מזה של המשפחות האחרות", אומר לכתב "דה-מרקר" גורם לא-מזוהה במוסד הממשלתי.

"עליית המחירים הזניקה את רווחי חברות הבנייה", נכתב בכותרת הראשית של "כלכליסט" (קרן צוריאל-הררי), המפנה את הקוראים לכפולה הפותחת של היומון הכלכלי מבית "ידיעות אחרונות" ולמוסף הנדל"ן שלו. "החברות היזמיות טענו שלא יכלו לעשות דבר כדי להאט את עליית מחירי הדיור, אולם הדו"חות הכספיים שלהן מראים אחרת: שיעור הרווח הגולמי שגזרו חברות הבנייה הגדולות זינק משמעותית בשבע השנים האחרונות, לעתים פי שניים ושלושה – על חשבון המשכנתא שלכם", נכתב בכותרת המשנה של הפרויקט, שבמסגרתו נבדקו נתוניהן של שמונה חברות בנייה גדולות.

לא משתלם

"המפלצת על הגבעה: 230 מיליון שקל הפסד מצטבר, והערת 'עסק חי' בפרויקט הולילנד", מודיעה כותרתה של ידיעה מאת שלומית צור, שהתפרסמה אמש במוסף "שוק ההון" של "גלובס". "נוף מרהיב, אדריכל בעל שם, מאות יחידות דיור באחת הערים המבוקשות בישראל, שוק נדל"ן רותח – אבל גם: פרשת שחיתות אחת, מהגדולות בתולדות המדינה. כך הגיעה חברת הולילנד-פארק לסף פשיטת רגל", נכתב בכותרת המשנה.

ענייני תקשורת

עו"ד רם כספי (צילום: אריק סולטן)

בגליון אמש של "גלובס" התפרסם טור מאת עו"ד רם כספי, המותח ביקורת על האופן שבו עיתונאים מסקרים הליכים משפטיים. "לתקשורת יש תפקיד חשוב בעריכת תחקירים וחשיפת שחיתויות, אולם מאותה עת שהתחקיר פורסם לציבור, חלה עליה החובה להניח לרשויות האכיפה לבצע את תפקידן באורח ענייני ללא לחץ תקשורתי", כתב עו"ד כספי, העומד בראש משרד עורכי-הדין שאחד מבכירי שותפיו הוא עו"ד נבות תל-צור, שנחקר השבוע בחשד לשיבוש הליכי משפטו של אחד מלקוחותיו לשעבר, אהוד אולמרט.

במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות" מדווחת ליטל דוברוביצקי כי חברת צ'רלטון של אלי עזור ופיני זהבי דורשת מספקיות אינטרנט ישראליות למסור לידיה נתונים אישיים של גולשים שצרכו את תכניה ללא היתר. "בתביעה חסרת התקדים שהגישה מבקשת צ'רלטון שבית-המשפט יוציא צו לחשיפת זהות בעלי האתרים הפיראטיים ואף למסור לה את פרטי הגולשים שגלשו לאתרים פיראטיים אלה", כותבת דוברוביצקי. "אם נצליח לקבל שמות גולשים, נתבע את כולם", אומר לה עורך-הדין של החברה.

"מו"לים מתלוננים: 'סטימצקי לא שילמה לנו עבור ספרים שנמכרו'", מודיעה כותרת המתפרסמת ב"דה-מרקר" (עדי דברת-מזריץ ומיכאל רוכוורגר), בעקבות גילוי של "גלובס" מאתמול. "בפברואר נכנס לתוקף חוק הספרים, המונע מבצעים על ספרים בשנה וחצי הראשונות להוצאתם, וברשתות הספרים סיפרו על תקופה חלשה במכירות", נכתב בידיעה, שבה מובאת גם הטענה כי העיכוב בהעברת התשלומים קשור במותו הפתאומי של מנכ"ל קרן ההשקעות השולטת ברשת סטימצקי. "לא התקבל הסבר למה מותו של שותף בקרן אמור לעכב תשלומים", כותבת בהקשר זה נוית זומר ב"ממון".

במוסף "השוק" של "כלכליסט" מדווחת זוהר שחר-לוי כי בית-המשפט אישר בקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים של חברת ההשקעות עילדב וכמה ממנהליה, ובהם המנכ"ל לשעבר אבי קליינר ורוני שטרנבך, המנכ"ל הנוכחי, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברה.

"מהבקשה עולה כי בשנים האחרונות התבצעו כמה רכישות של מניות החברה בהיקפים רחבים על-ידי בעלי השליטה ומנהליה סמוך לסגירת עסקאות שהעלו את ערך המניה. בעלי מניות המיעוט טענו כי הדבר הוא שימוש אסור במידע פנים לשם עשיית רווח אישי על חשבון החברה", כותבת שחר-לוי. עילדב ושטרנבך הם מבעלי השליטה בחברות המפעילות את אתרי האינטרנט "ביזפורטל" ו"אייס".

במדור ביקורת הטלוויזיה של "הארץ" נדרש המבקר, מורן שריר, לתחביב הטלת הרפש של שי גולדן ולבלוג שבאמצעותו עסק בעבר בתחביב זה, שאותו מחק מהרשת.

ציטוט

"יכול להיות שצריך להרוס אותה ולבנות אותה מחדש. צריך לחשוב על זה" (האדריכל צבי גבאי על העיר תל-אביב, "נדלניסט").