מתוך גזר הדין
בבית משפט השלום
בירושלים
פ 005546/07
בפני: כב' השופט אלכסנדר רון
תאריך: 12/07/2009
בעניין: מדינת ישראל
המאשימה
נ ג ד
ישראל בונדק
הנאשם
ב"כ המאשימה - עו"ד טל פרג'ון
ב"כ הנאשם - עו"ד יצחק בם
גזר דין
1. כללי
הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות במקבץ עבירות שעיקר עניינן בהפעלת תחנת רדיו, "קול המזרח", בניגוד לחוק, וכדלקמן: קיום שידורים ותחנות שידור ללא זיכיון – עבירה לפי סעיף 32(א) בשילוב סעיף 90(א) לחוק הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו; קיום תחנת טלגרף אלחוטי, הפעלת מכשיר טלגרף אלחוטי וקיום מכשיר לטלגרף אלחוטי, וכל זאת ללא רשיון – עבירה לפי סעיף 7(א) לפקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש); ושימוש בתדרי רדיו שלא בהתאם להועדת התדרים והקצאתם – עבירה לפי סעיף 5ד בשילוב עם סעיף 10(ב) לפקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש).
2. עמדות הצדדים - כללי
עמדת התביעה למאסר בפועל לתקופה של ממש תוך הפעלת שני מאסרים מותנים התלויים ועומדים מעל לראשו של הנאשם ושהינם, לדברי בא כוחה הנכבד של המאשימה, חבי הפעלה. לטענות ההגנה שפורטו מפי בא כוחו הנכבד של הנאשם אתייחס בהרחבה בהמשך הדברים, ועם זאת יינתן כבר בשלב זה ביטוי לעיקריים שבהם - נסיבותיו האישיות של הנאשם, עזרתו לזולת, וטענות כלפי תחולת המאסרים המותנים הרלוונטיים.
3. חומרת מעשי הנאשם ועברו הפלילי
לחומרה הגלומה במעשי הנאשם שני רבדים עיקריים.
א. האחד, יסודו בטיבן של העבירות לגופן, תוך שיצוין שאין הדעת נותנת שיעבור בית המשפט לסדר היום על הפעלה נרחבת ושיטתית של תחנת רדיו, כשלא ניתנו לכך ההיתרים הנדרשים. המדובר בעבירה רב ממדית, ולא בכדי מגלמים המעשים עבירות על דברי חקיקה אחדים - חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו ופקודת הטלגרף האלחוטי. לעבירות גם ממד כלכלי - מי המשדר בנסיבות אלה גם חוסך כספים רבים שנדרש היה לשלמם תמורת ההיתרים הנחוצים. ומכאן עובר הדיון, אכן, לרובד הרלוונטי השני.
[...]
4. אי קבלת אחריות
הנאשם אף נמנע מלקבל את האחריות למעשיו, דבר שקיבל ביטוי בצורך שהיה לבית המשפט לשמוע את מלוא הראיות בפרשה.
[...]
5. טענת הנאשם לאי תחולת התנאים
לטענת הנאשם ביצע את העבירות שעל הפרק לאחר תום תקופת התנאי [תקופת התנאי פקעה ביום 28.10.05]. ברם, טענה זו בנסיבות העניין, נעדרת כל אחיזה.
[...]
עולה מהראיות בבירור, שזמן לא רב לאחר הרשעתו הקודמת, שב הנאשם לסורו ולהפעלת תחנת הרדיו "קול המזרח". לא מצאתי כל טעם להרחיב בדוגמאות מתוך חומר הראיות ואסתפק אך במעט. ת/117 מורכב, כזכור, מאסופה נכבדה של צילומי עטיפות דיסקים שנתפסו בביתו של הנאשם עצמו, ובין היתר נכללו בהם גם צילומים שסומנו א.פ. 55, א.פ. 56, א.פ 57. בין היתר נכתב על כל אלה "עונג שבת. שידור חוזר - 28.1.05", בעיצומה של תקופת התנאי. (בת/117, אגב, ברבים מהדיסקים, התאריכים מחוקים). דוגמא נוספת מצויה בת/83, דו"ח האזנה לדיסקים המפרט, בין היתר, "טרקים" שונים המיוחסים לתאריכים רלוונטיים. בטרק מספר 52 מיום 28.4.05 נשמע השדרן מסיים את תוכניתו באלה המילים: "להזכירכם מאזינים יקרים תכף אחרי בשעה השלישית יחליף אותי כאן האמרגן והמפיק ישראל בונדק בתוכנית עונג שבת". טרק 53 ממשיך את קודמו. ראיות נוספות לפעילות הנאשם בתקופת התנאי, יש למכביר. ואגב, אילו סבר הנאשם עצמו, שיש, ולו גם מקצת ממש בטענתו זו, לא היה כל קושי בידו, בעודו ניצב על דוכן העדים, לספר הכיצד הקפיד עם צעדיו עד תום תקופת התנאי, ובאלו נסיבות, רק לאחר מכן, שב להפעיל את תחנת הרדיו. ספק אם מאמין הנאשם עצמו לטענה זו.
6. הטיעון החברתי, עזרה לקהילה ונסיבות אישיות
א. לטענת הנאשם, ברקע לשובו פעם אחר פעם על מעשיו, החשיבות התרבותית והחברתית הגלומה בשידור ובפרסום מוסיקה ושאר מכמני תרבות יהדות המזרח, שלדבריו לא קיבלו ביטוי מספק ברשתות השידור הקונוונציונאליות, ולא, למשל, השיקול הכלכלי, נושא שקיבל ביטוי בטיעוני התביעה. במוקד, לדבריו, היה רצונו להגדיל ולהאדיר את תרבות המזרח בכלל ואת המוסיקה שהתפתחה בקהילות ישראל בארצות אלה, בפרט. כשלעצמי, סבור אני, שמתן במה לתרבות המזרח בדרכים עקלקלות ובניגוד לחוק, לא מהווה, אלא פגיעה בתרבות המזרח, ולטעמי ראויה היא לאור הזרקורים במרכז הבמה: הפצת ערכי תרבות אלה תוך עקיפת החוק וזלזול במוסדות המדינה, אינה אלא פגיעה בתכניה ובמעמדה הציבורי, ויש בכך אך כדי להכתימה - ראויה תרבות זאת להרבה יותר. מדברי ההגנה למדתי, שהיה הנאשם בעברו פעיל ב"פנתרים השחורים". אך 'תרבות המאבק' של הפנתרים השחורים על נגזרותיה, וליתר דיוק, תת-התרבות הזאת, עבר זמנה, אם בכלל היה לה מקום אי פעם. יהדות המזרח עושה לתרבותה ולמעמדה בדרך המלך, וכך ראוי. מובטחני, שגם בתוך תחומי החוק, תזכה היא להגדיל תורה ולהאדיר. לטענות לפיהן נחוצה לקידום ערכים אלה 'הדרך הפיראטית', אין תקומה.
[...]
7. שיקולי ההרתעה - חשיבות מיוחדת בנסיבות העניין
חשיבות יוצאת דופן בנסיבות העניין לשיקולי ההרתעה.
א. האחד, עניינו בהרתעתו הספציפית של הנאשם, ואשר לנחיצות הדבר, ברור מצב הדברים, כשברקע הרשעותיו הקודמות של הנאשם והמאסרים המותנים שנגזרו עליו ושלא היה בהם כדי להעמידו על מקומו.
[...]
ב. ואולם, חשיבות יוצאת דופן יש בנסיבות העניין לצורך להרתעת הכלל, וצורך זה, בשים לב לעבירות שעל הפרק, רב במיוחד נוכח הפרהסיא בה בוצעו העבירות ואפיין הפומבי.
[...]
שידורי רדיו בנסיבות כאמור, יש בהם כדי ללמד, לא רק על זלזול בחוק, אלא גם על זלזול בשלטון החוק. מעשי הנאשם, לצד היותם עבירה על החוק, גילמו בחובם משום הצהרה, שעל החוק ניתן לעבור בריש גלי, וניתן הדבר להיעשות, כמובן, לדעת הנאשם, אף כאשר מאסרים חבי הפעלה ברקע, עובדה שגם היא, קרוב לודאי, היתה בידיעת הציבור. על גזר דין זה לשקף, אפוא, את הצורך, שיידעו כל אלה ששמעו מבוקר עד ערב את שידורי "קול המזרח", שלזלזול מוחצן בוטה ומופגן בבית המשפט יש מחיר, והוא כבד. בנסיבות אלה מחויב בית המשפט לומר את דברו בצורה חדה וברורה, ועליו לייחס משקל נכבד ביותר לשיקולי ההרתעה, תוך דגש מיוחד על הצורך הציבורי שנוצר בעקבות מעשיו של הנאשם, להרתעה מתקנת.
8. לסופו של יום
מענישה של ממש, שמאסר בפועל במרכזה, אין כל מנוס.
[...]
9. סוף דבר, גוזר אני כדלקמן:
מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים.
הפעלת מאסר על תנאי – מופעל בזה מאסר על תנאי שהוטל על הנאשם בת.פ.- 3161/96 לתקופה של 2 חודשים ושהוארך לשנתיים בת.פ. 1692/99.
הפעלת מאסר על תנאי – מופעל בזה מאסר על תנאי שהוטל על הנאשם בת.פ.2070/97 של ביהמ"ש זה ושתקופתו הועמדה על ידי ערכאת הערעור על שנת מאסר בע.פ. 1139/97. מאסר מותנה זה הוארך גם הוא לשנתיים בת.פ. 1692/99.
המאסרים ירוצו במצטבר ויחושבו בניכוי 73 יום בהם שהה הנאשם במעצר במסגרת תיק זה. בסך הכל ירצה הנאשם 24 חדשי מאסר בניכוי ימי מעצרו כנ"ל.
מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודש. הנאשם ישא בעונש זה אם בתקופה של שנתיים מיום שחרורו יעבור עבירה נוספת לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו או לפי פקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש).