נוסד בנצרת על-ידי לוטפי משעור, פובליציסט ואיש פרסום. באמצע שנות השבעים הופיע לתקופה קצרה כמקומון, וב-1983 החל להופיע כעיתון ארצי, המופץ בכל רחבי ישראל וגם בירדן. אחד משני העיתונים הנפוצים ביותר במגזר הערבי. ב-2007 היתה תפוצתו כ-30 אלף עותקים, והוא הודפס בפורמט טבלואיד. פירוש השם "אל-סינארה" בעברית: "החכה".
היחלשות העיתונים המפלגתיים והתרחבותו של המגזר האזרחי העסקי היו הרקע להחלטתו של משעור להקים עיתון עצמאי ראשון בערבית. העיתון יצר תקדים באופן התייחסותו לנציגי הציבור הערבי בישראל ולממסד הישראלי, פרץ דרך לגופי תקשורת ערביים שבאו בעקבותיו וניסח שפה עיתונאית חדשה בציבור הערבי-ישראלי. העיתון סומן כאנטי-ממסדי בעיקר בזכות הביקורת על המפלגות והפוליטיקאים הערביים, אבל גם בשל פרסום מדורים חדשים שתיעדו את חיי החברה, הרכילות והפלילים, שלא היו נהוגים קודם לכן בעיתונות הערבית. מאמרים בעיתון פורסמו לעתים גם בגופי תקשורת ערביים מחוץ לישראל, וגם בתקשורת הישראלית בעברית.
הקו המערכתי של העיתון תומך בזכויות הפלסטינים ובהקמת מדינה פלסטינית, אבל מגדיר את עצמו כ"ערבי ישראלי". ככזה הוא מנסה להעלות על סדר היום את הזכות לשוויון של אזרחי ישראל הערבים. בין כותביו נמנו גם פוליטיקאים ועיתונאים יהודים. ההישענות על משרד הפרסום שבבעלות משעור כגוף המכלכל את העיתון איפשרה לעורכיו עצמאות וחופש יחסי מלחצים פוליטיים. משעור הגדיר את "אל-סינארה" כ"עיתון הערבי הנפוץ ביותר בארץ והיחיד שבבעלות ערבית מלאה".
מעל דפי העיתון נוהלו לא פעם עימותים עם בטאונים השייכים למפלגות הערביות השונות ועם עיתונים מתחרים. בימים שלפני הבחירות ב-2006 החריפה המחלוקת בין העיתון ובין בטאון בל"ד, לאחר שבפרסום בעיתון נרמז כי עזמי בשארה, יו"ר בל"ד, משמש שליח מטעם שלטונות ישראל. הידיעה פורסמה במסגרת ראיון שנערך עם סגן נשיא סוריה לשעבר, עבד אל-חלים חדאם, שאמר כי בשארה העביר מסרים מישראל לסוריה. משעור קיבל איומים על חייו, מחלק עיתונים של השבועון הותקף ושתי מכוניות השייכות לעיתון הועלו באש. בעקבות התקיפה נעצר מזכ"ל סניף בל"ד בכפר עראבה בחשד למעורבות בהצתת המכוניות. באפריל 2007 היה "אל-סינארה" הראשון לפרסם באתר האינטרנט שלו כי בשארה מתפטר מהכנסת ואינו מתכוון לחזור לישראל. הפרסום פתח במסע נוסף של התכתשויות מילוליות ותקשורתיות בין אנשי בל"ד לעיתונאי "אל-סינארה", ששיאו היה בראיון של בשארה לעיתון המתחרה "כל אל-ערב". בשארה אמר בראיון כי "הופתע ממסע הסתה חסר תקדים מצד כלי תקשורת עבריים ומצד משרתים ומשתפי-פעולה של הממסד הישראלי מקרב ערביי ישראל", וכיוון את ביקורתו כלפי "אל-סינארה". גם העימותים בין "כל אל-ערב" ל"אל-סינארה" הפכו לשם דבר ולוו לא פעם בהאשמות והשמצות חריפות.
עורכו הראשון של העיתון היה העיתונאי עטאללה מנצור. אחריו ערך את השבועון משעור עצמו, עד לפטירתו ביוני 2006. בעלת העיתון מאז, אלמנתו וידא משעור, ממשיכה לנהל אותו ולערוך אותו. הקו המערכתי שקבע משעור נשמר גם לאחר מותו.
עורכים
עטאללה מנצור 1983–1990
לוטפי משעור 1991–2006
וידא משעור 2006–
כתבים
חנא אבו-חנא
מוחמד מיעארי
חסן עבדאללה
סלים סלאמה
מוסטפא עבד אל-חלים
טארק קופטי
נאג'י דאהר
עבד אל-סלאם שלבי
פאיז עבאס
אמנה אבו-ראס
סאווסן סרור
זכריא חסן
מוחמד עוואד
חסין סוויטי
פוזי אבו-טעמי
זאיד ח'ניפס
פוראת נסאר
אחמד חאזם
קישורים
אתר העיתון - assenara.net
ביבליוגרפיה
"הכל פוליטי", לקסיקון הפוליטיקה הישראלית, עמוס כרמל. הוצאת דביר, 2001
"מדריך החברה הערבית", מרכז מוסאווא, 2005
האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
"העיתונות הערבית בישראל כמכשיר לעיצוב זהות חדשה", ד"ר מוסטפא כבהא, מכון חיים הרצוג, 2006