יאיר לפיד, אתמול בהרצאה בירושלים (צילום: יואב ארי דודקביץ')

יאיר לפיד, אתמול בהרצאה בירושלים (צילום: יואב ארי דודקביץ')

גם בגין ואבא שלי עשו את זה, וחוץ מזה, הציבור לא מטומטם – זו התשובה שהעניק יאיר לפיד לשאלה מדוע הוא ממשיך לפרסם את טורו השבועי ב"ידיעות אחרונות" גם לאחר שהכריז על מועמדותו לכנסת. "פוליטיקאים כותבים כל הזמן. אנחנו בשוק הדעות", הסביר לפיד בתשובה לשאלה שהופנתה אליו בתום הרצאת בחירות שנשא אמש (23.5.12) בפני כ-100 בוגרי ותלמידי המגמה לתקשורת פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים.

"זה דבר שקרה כל השנים. מנחם בגין המשיך לכתוב טור אישי ב'מעריב' כיושב-ראש האופוזיציה כמעט עד השבוע האחרון לפני שהוא מונה לראש ממשלה", הסביר לפיד בתשובה לטענה שהעלתה בפניו אחת מבאות הכנס, שלפיה המשך פרסום טורו השבועי עשוי להתברר כהפרה של כמה מסעיפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות העוסקים בפרסום סמוי, ניגוד עניינים וניצול לרעה של הבמה התקשורתית.

"אבא שלי, כשהיה סגן ראש ממשלה, כתב ב'מעריב' מדי פעם מאמרים על עמדותיו", הוסיף. "אנחנו בשוק של עמדות. אני כותב טור אישי על חיי ומספר מה קורה לי. אני לא עושה שם תעמולה – אנחנו מקפידים על זה", טען לפיד, ומיד לאחר מכן הוסיף כי הטור המורחב שבו הודיע על ריצתו לכנסת, זה שפורסם ב-13 בינואר 2012 וטבע את הסלוגן "איפה הכסף", אכן היה יוצא מהכלל בהקשר זה.

לטענה כי לא היתה זו הפעם האחרונה שבה עשה שימוש פוליטי בטור, וכי בכל פעם שבה הוא מפרט את דעותיו הפוליטיות ה"אישיות" הוא למעשה משתמש בעיתון כבמכשיר תעמולה, השיב לפיד: "כן, אבל מישהו לא יודע? למדתם את פסק הדין שאומר שחופש הביטוי מוגן על-ידי אור השמש? או.קיי? יש אור שמש יותר בוהק מאשר אור השמש מעלי? יש מישהו במדינת ישראל שלא יודע שאני עומד בראש מפלגה? יש מישהו שקורא את זה והאמת נסתרת ממנו? כל אדם יודע. ההנחה שיש בעיה אומרת, 'הקורא הוא כל-כך מטומטם, שהוא לא עשה את הקישור בין היאיר לפיד מהעיתון ובין היאיר לפיד מהמפלגה'. זה לא נכון. אנשים יודעים בדיוק מה מותר ומה אסור ומה הם קוראים ובמי מדובר".

לדבריו, חשוב בהקשר זה להבדיל בין עשייה עיתונאית חדשותית ובין עשייה פובליציסטית. "אני התפטרתי מיוזמתי מהגשת חדשות ב'אולפן שישי' כי חשבתי שזה לא תקין – אתה לא יכול לסקר את הצטרפות קדימה לממשלה בזמן שאתה המרוויח העיקרי מהצטרפות קדימה לממשלה", אמר. לטענת לפיד, מבקריו בשדה התקשורת ובשדה הפוליטי פועלים מתוך רגשות קנאה. "מה שמכעיס אותם זה לא שיש לי טור ב'ידיעות אחרונות', אלא זה שהוא פופולרי. זה באמת מרגיז", העיר בהקשר זה.

בשלב אחר של המפגש נדרש לפיד לדבקותו הכמעט בלעדית במדיה חברתית כבמה להפצת מסריו וליחס שמעניקים לו בתקופה האחרונה כלי התקשורת. "אתה היית עיתונאי הרבה שנים, וריאיינת הרבה פוליטיקאים ואישי ציבור, ואתה בוודאי מודע לחשיבות של שיתוף הפעולה שלהם עם כלי התקשורת. עכשיו כשאתה פוליטיקאי ואיש ציבור, למה בחרת באסטרטגיה תקשורתית של התעלמות עקבית מכלי התקשורת?", נשאל לפיד.

"התשובה היא מפני שאני מבין בזה", ענה. "תראה, אני לא בחרתי להתעלם מהתקשורת, ועוד מעט אני אתחיל לתת ראיונות. אבל אני צריך לשמור על מתח תקשורתי מעכשיו עד הבחירות", הסביר. לדברי לפיד, מאז שהתגברו השמועות על כוונתו לרוץ לכנסת מנסים חברי-כנסת מכהנים "לשחוק" אותו בזירה התקשורתית, בין היתר באמצעות שתי הצעות החוק שזכו להיקרא על שמו, שהראשונה מביניהן נפלה והשנייה אושרה בנוסח מקוצץ מאוד (אם כי לפיד לא דיקדק בקטנות וציין כי את שתיהן הח"כים "העבירו").

את האסטרטגיה העומדת מאחורי התנהלותו התקשורתית תימצת לפיד כך: "אני יודע איך השוק הזה עובד. אם אני יכול ליצור תהודה ורעש סביב מדיה חברתית לאיזו תקופה – אז אני אצור. כשאתה מרגיש שזה מתחיל לרדת, תיכנס לתקשורת המסורתית. זה פשוט אסטרטגיה תקשורתית. אתה יודע, יש לי משרד, ובמשרד יש כזה מין סטנד שעליו יש שלטים, ועל אחד מהם כתוב 'אסטרטגיה תקשורתית'. ועושים סעיפים, וכל פעם עושים 'וי' על משהו אחר. אז אין שום אידיאולוגיה מאחורי זה, רק תכנון של איך האסטרטגיה התקשורתית עובדת".

בתגובה לתהייה אם מדובר בהתנהלות הוגנת כלפי חבריו העיתונאים, הזכיר לפיד כי בחודשים האחרונים הוא מתרוצץ בין כנסים ומפגשים, כ-100 בסך-הכל על-פי ספירתו, וכי הכניסה לרובם פתוחה גם עבור עיתונאים. "בכנסים האלה עניתי לאנשים על שאלות מאוד קשות, והעיתונות הישראלית היתה יכולה להגיע. היות שזה לא היה בתל-אביב, אז ברוב המקרים הם לא הגיעו. אבל היתה להם הזכות להיכנס. אני חושב שהעיסוק הוא לא בשאלה נעלבו-או-לא-נעלבו – הם הקולגות שלי שלושים ומשהו שנה, הם יחיו עם זה. הם גם מבינים שאני מנהל אסטרטגיה תקשורתית. אין פה עניין אישי. אתה יודע, היום שתיתי קפה עם אמנון אברמוביץ'. כי הוא חבר שלי".