הם מפחדים. זהו פחד מסוג אחר. חשש לשלומך, לחיים שלך. חברים ייעצו לרדת קצת למחתרת, אפילו לבדוק את תחתית הרכב, להיות עם עיניים בגב. ישראל איננה ברזיל, אבל להיות כתב ספורט מתחיל להיות קצת מסוכן. זה כבר לא רק לדווח מי נפצע באימון ולחלק ציונים לשחקנים. מדובר בהתחככות הולכת וגוברת עם גורמים עברייניים, שחדירתם לכדורגל הישראלי לא החלה השנה, אבל רק לאחרונה אפשר להבחין בהם יותר ויותר במרחב התקשורתי.

כתבת הפרופיל בספורט "ידיעות אחרונות" על גל יוסף, המעורב בענייני בית"ר ירושלים ושהוגדר כ"איש עסקים ששמו נקשר לדמויות מוכרות מעולם הפשע", הריחה מפחד. לא רק מפחד הדיבה, שהפך לצל כבד על כלי תקשורת כיום, אלא פחד אחר, קיומי, פיזי. בקצה הפחד הזה לא אורב מכתב התראה של עורך-דין.

שמו של גל יוסף נקשר לעולם הפשע, על אף שמעולם לא הורשע. שמו מוכר היטב למשטרה. על-פי פרסומים שונים הוא היה יעד מודיעיני, ולפני שנה וחצי הוגש נגדו כתב אישום בגין איומים. גל יוסף הוא מבעלי הכח עמידר–רמת-גן מהליגה הלאומית, שותף בכרטיס השחקן של טוטו תמוז מהפועל תל-אביב, ובשנים האחרונות הפך לגורם משפיע גם בבית"ר ירושלים. ארקדי גאידמק מתייעץ איתו, כך פורסם, ומעריך מאוד את דעתו. על מהות הקשר והסיבות לו נרמז פה ושם בעיתונות, כביכול בגלל הלוואה שנטל ממנו האוליגרך. בראיון ה"עצבני" שפורסם עם גאידמק ב"7 ימים" האחרון לא היתה שאלה אחת בעניין הזה. פספוס גדול של המראיינים.

יוסף הקפיד כל השנים לשמור על פרופיל נמוך. הוא מסרב להיחשף ולהגיב בתקשורת, והעיתונאים לא ממש לוחצים עליו. בשבועיים האחרונים עלה שמו לכותרות לאחר התפטרותו של יובל נעים, מאמן בית"ר ירושלים. נעים הודה בראיון בערוץ הספורט וב"ידיעות" כי יוסף הוא האיש הכי מקורב לגאידמק וש"יש לו הכוח להזיז דברים בבית"ר". בשבוע שעבר המשיכו ב"ידיעות" להזכיר את יוסף. הפעם הבליטו ציטוט מדברים שאמר ליו"ר בית"ר ירושלים, איציק קורנפיין.

מרוצים מעצמם, המשיכו ב"ידיעות" לרכוב על הגל, וביום רביעי שעבר פירסמו כתבת שער: פרופיל על גל יוסף מאת אלי סניור, שהוא כתב ספורט וכתב משטרה. הכתבה היתה זהירה מאוד, חלבית, כמה מהניסוחים לוטשו באיזמל משפטי, ומצד שני, העובדה שיוסף תורם בסתר לעמותות חתמה את הכתבה כמו היתה הפי-אנד. משפט אחד כמו סיפר את כל הסיפור: "יוסף נחשב לאיש של 'כבוד', אחד שנוהגים לכבד בעיקר בזכות שמו".

קוריוז קטן: בכתבה נטען כי גל יוסף מעניק שקט למועדון בית"ר ירושלים. שני עמודים קודם לכן, בידיעה זעירה, פורסם כי מאמן הכושר והפיזיותרפיסט של הכח עמידר, הקבוצה שבבעלות יוסף, התפטרו בגלל אי-תשלום שתי משכורות. אייטם שלא העניק כבוד ליוסף או הוסיף שקט לקבוצה שלו.

הכתבה ב"ידיעות אחרונות"

הכתבה ב"ידיעות אחרונות"

רוב התגובות לכתבה, שפורסמה גם ב-ynet, זעמו על שיוסף יצא "צדיק", "פיה טובה", "נמר בעור כבש", "הנדיב הידוע" ועוד. הקוראים, שלא קיבלו את ראשו של יוסף על מגש, עשו את מה ש"ידיעות" לא עשה בגלל זהירות או פחד, או שניהם גם יחד: הם פירטו בעצמם את עלילותיו של האיש ולמעשה השלימו את הסיפור. גם בספורט "וואלה" לא נותרו אדישים. "גל יוסף לא יכול היה לחלום על כתבה מפרגנת יותר מזו שקיבל בספורט 'ידיעות אחרונות'", כתב פז חסדאי טור ביקורת קטלני. "הוא [גל יוסף] מייצג תופעה פסולה של אנשים מפוקפקים שהשתלטו על הענף [...] לא ברור אם יוסף 'יוצא גבר' מכל הסיפור הזה. ברור שכל השאר יצאו סמרטוטים".

"ידיעות אחרונות" לא היה הראשון להציף את שמו של יוסף ולכתוב על גורמים מפוקפקים בכדורגל הישראלי. באוגוסט 2011 פורסמה ב"הארץ" ידיעה של משה בוקר, ולפיה בהתאחדות לכדורגל לא אוהבים את ההסכם המתגבש בין בית"ר ירושלים לגל יוסף על רכישת חלק מכרטיס השחקן של תמוז. "שמו של יוסף", כתב בוקר, "נקשר פעמים רבות לפלילים, אולם עד היום הוא לא הורשע בעבירה שבגינה ריצה עונש מאסר". ב-2007 כתב אביעד פוהורילס ב"מעריב" על שיתופו של העבריין בן כהן באימונים של הפועל רמת-גן.

בכל השנים האחרונות, שבהן חיזקו גורמים עברייניים את אחיזתם בקבוצות כדורגל, לא פורסם תחקיר אחד על התופעה, לא היה ניסיון להתחקות אחר ממדיה ולרדת לשורשיה. העובדות ידועות לכל, אבל הפחד משתק, בתוספת מצב שבו אין "אקדח מעשן" שיסכים לעשן. בעיתונים מתפרסמים מדי פעם רמזים על התנהלות בעייתית של גל יוסף, כמו של אחרים, אבל הם אינם מלווים בראיות. גם המשטרה לא הצליחה להפליל את יוסף ולגרום להרשעתו. נוח לתקוף את "ידיעות" על כתבה חצי אוהדת לגל יוסף, אבל בואו נראה את כתבי "וואלה" מפרסמים תחקיר מקיף על מעורבות העולם התחתון בכדורגל, ולא רק תוקפים את מי שניסה לטפל בעניין, גם אם התוצאה הפכה את יוסף לצדיק.

המציאות מורכבת יותר מחוקי היסוד של להקת הכלבים שהופקדה על שלום הדמוקרטיה. יוסף, כמו שורה של טיפוסים מפוקפקים ששמם נקשר לעולם העברייני ושהולכים וכובשים את עולם הכדורגל, הוא סכנה אמיתית לתרבות הספורט, אבל בו בזמן הוא גם הלחם והחמאה שלה. וכך רוחשת תקשורת הספורט משתי מגמות סותרות: האחת מכירה בתפקידה לחשוף נגעים מזהמים ולהוקיע אותם, והשנייה מכתירה סלבס, מזהה את ריח הרייטינג הנושב מהם ונהנית מההתחככות בכוחניות שקורנת מהם.

השטח האפור, שהולך ומתרחב, מתמלא במושגים כמו "לכאורה" ו"על-פי החשד", ומאידך במעשים שהם ספק בלתי חוקיים, אולי רק לא ממש מוסריים, אולי סתם בריוניים, כמעט ממזריים, הנושקים לגבול התחמנות המקובל. השטח האפור הזה מאפשר עיתונות עצלה, יורקת עצות ואבחנות מן היציע ומצדיקה את העמדה הזאת ב"אופיניון פייפר", או מייצרת עיתונות פחדנית ומבוהלת.

כדי להיחלץ מן הצבת הזאת יש צורך לא רק בעיתונאי עם ביצים מברזל ובעורך אמיץ שעומד מאחוריו, אלא גם במו"ל שלא רואה את ייעודו רק בשורת הרווח. שילוב של אלה הוא נדיר ביותר. העיתונות, ובמקרה הזה עיתונות הספורט, תמשיך בינתיים לייצר כתבות זהירות ורופסות על מעורבות העולם התחתון בכדורגל, כשהיא חוסה בצלן של תגובות קוראים שיעשו את עיקר העבודה.

מחפשים את ניקי

"הספורט לא זוכה לייצוג סביר יחסית לעניין שהוא זוכה לו, וההומפייג' שלנו לא רלבנטי בתחום מרכזי בחיים הציבוריים". כך התלונן ערן טיפנברון, המשנה לעורך ynet, בפני עורכי האתר. זה קרה בתקופה שבה אוחד מדור הספורט של האתר עם זה של ספורט "ידיעות אחרונות". האיחוד הפיזי, כשאנשי ספורט ynet הפכו לחלק אינטגרלי ממדור הספורט של העיתון, הקשה על התקשורת עם עורכי דף הבית של האתר והפך אותה למסורבלת.

התכתובת בנושא מערכת הספורט החדשה נחשפה במסגרת תצהיר שהגישו עורכי-הדין של ynet מול עורכי-הדין מטעם ארגון העיתונאים, המייצגים את אראלה גניסלב, עורכת דף הבית של האתר, שפוטרה לאחרונה ועתרה לבית-הדין לעבודה.

וכך כתב טיפנברון ב-30 באוקטובר 2011 לעורכי דף הבית: "העובדה שעורכי הספורט אינם יושבים איתנו אינה בריאה. מבחינתכם עובדה זו מציבה לכם אתגר: לבחון את האייטמים בחינה כזו שתצמצם את הקושי מכך שאנשי הספורט אינם לצדנו. במלים פשוטות: אתם חייבים לתת לאייטמים האלה תשומת לב רצינית יותר על מנת למנוע אפליה לרעה. רק בימים האחרונים היו מספר אייטמים שלטעמי קיבלו חשיפה לא מספקת. מסיבת העיתונאים של תמר מעוז היום למשל [הכדורסלנית שהוריה נרצחו בירושלים ושאחיה מואשם בביצוע המעשה], או תקציר ה-6:1 בדרבי של מנצ'סטר. יש לנו העושר הגדול ביותר של תקצירי הווידיאו מכל כלי התקשורת בארץ. הטורים, למשל של עמיר פלג, זוכים להצלחה יפה ברייטינג".

מתוך ספורט ynet

מתוך ספורט ynet

גניסלב השיבה על כך לטיפנברון: "העבודה מול הספורט בעייתית מאוד מאז שעזבו, ולצערי זה מטריד אותנו יותר מאשר אותם". גניסלב המליצה לטיפנברון: "אולי כדאי שתחליף כמה מלים עם ניקי [סגן עורך מדור הספורט ב"ידיעות" והאחראי על הספורט ב-ynet]. אני מבינה שהבנאדם עסוק בטירוף, אבל על המזבח הזה מוקרב אחד הערוצים הכי חשובים שלנו. חושבת שכדאי להציע לו למנות מישהו שיהיה בקשר קבוע איתנו".

טיפנברון ענה: "קודם כל, אני מדבר איתו כל יום. אבל מה שחשוב: תקראי טוב מה שכתבתי. אין בעיה בספורט. יש בעיה בהומפייג'. שימו לב! ההומפייג' נפגע, לא הערוץ". אבל גניסלב התעקשה: "יש בהחלט בעיה בספורט ולא בהומפייג'. וממה שכתבת אני מתרשמת שניקי עדיין לא הבין איך זה עובד, אם הוא מדבר איתך ולא איתנו – אלא אם כן אתם מחליפים חוויות על דברים אחרים. אנחנו לא יכולים לבדוק בציציות של כל כתבה כדי לגלות אם היא שווה למרות שלא הומלצה, וסאגת סופשבוע היא סיפור בפני עצמו".

מה קרה מאז בספורט ynet המאוחד? הקשיים ההתחלתיים בגלל הקשר המרוחק עם אנשי ההומפייג' הסתדרו בינתיים, לאחר שאחד מעורכי המדור הפך לאיש קשר קבוע. ספורט ynet בגלגולו החדש הפך לצהובון בהשוואה לסולידיות שאיפיינה אותו לפני האיחוד. כמויות ה"פרסום ראשון", "חשיפה" ו"בלעדי" עלו פלאים, בין היתר בגלל הקו הכללי של עורכי האתר, המעדיפים את ה"מעניין" על ה"חשוב". התכתובת הפנימית שנחשפה בין העורכים הבכירים באתר מלמדת על המגמה. היא תגבר, מן הסתם, במסגרת קרב האיתנים מול "וואלה" על הבכורה בטבלת המדרוג.

2 קטנות

1. כיצד זכתה חברת נייקי לכך שערוץ הספורט והכתב גיל ברק התגייסו כדי לקדם מוצרים חדשים שלה? עוד ביזיון מתוצרת תקשורת הספורט. במדור הספורט של ynet יצאו מהעניין באלגנטיות כשהאייטם השיווקי הזה פורסם בערוץ הבריאות. עכשיו נראה מה תהיה תשובת המתחרות של נייקי ואיזה עיתונאי יסכים למכור את שמו בשביל טיסה לאירוע חגיגי בחו"ל.

2. אירועי האולסטאר של ה-NBA נערכו בשעות הקטנות של הלילה. עבור רבים שהחמיצו את המשחקים והתחרויות השונות צריכה פינת ספורט בבוקר, בתחנת רדיו, לספק את המידע. בעוד שבגלי-צה"ל הרחיבו על כך ביום ראשון מפי טל שורר, בתוכנית המקבילה ברשת ב' לא הזכיר המגיש בני פייסיק את אירועי הלילה הקודם, ויצא ידי חובתו במשפט סתמי שסיפר שהלילה ישחק המזרח מול המערב. דל, עלוב ולא מספק.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il