תכתובות מיילים בין המשנה לעורך ynet, ערן טיפנברון, לעורכת דף הבית באתר, אראלה גניסלב, חושפת את המתח בין הגישות השונות לעריכת אתר החדשות הנצפה בישראל. התכתובות צורפו למכתבים ששלחו עורכי-הדין של ynet לעורכי-הדין מטעם ארגון העיתונאים בישראל, המייצגים את גניסלב. חליפת המכתבים בין הצדדים הוצגה לקראת דיון בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו, שיתכנס בשל עתירת ארגון העיתונאים לביטול הפיטורים.
ערן טיפנברון, עורך המשנה של ynet (משמאל), ויון פדר, העורך הראשי (צילום: עידו קינן, cc-by-sa, חדר 404)
לטענת הארגון וגניסלב, הנהלת ynet פיטרה את גניסלב ועיתונאים אחרים משום שהיו מעורבים בפעילות ארגונית בקרב עובדי האתר. כנגד טענה זו, המכתבים נועדו להדגים סכסוך מקצועי עמוק ומתמשך בין גניסלב לטיפנברון, סכסוך שהוא, לטענת באי-כוחו של ynet, הסיבה לפיטוריה, ולא חלקה בארגון העובדים באתר.
בית-הדין טרם הכריע בסוגיית המניע לפיטורים, אך כבר כעת ניתן ללמוד מהתכתובות הפנימיות הללו על הנעשה מאחורי הקלעים של אתר החדשות הפופולרי, שלפי נתון המצוטט במכתבים, נצפים בו בממוצע 14 מיליון דפים ביום. בעיקר ניתן ללמוד מההתכתבות על הכיוונים המנוגדים שאליהם ביקשו גניסלב וטיפנברון להוביל את "האתר של המדינה".
כך גניסלב, ותיקת העובדות באתר ובעלת מעמד מקצועי מיוחד בקרב עמיתיה, מבקשת להימנע מכותרות מתלהמות ומנצלנות רגשית, ולבכר את החשוב על המעניין. מנגד, טיפנברון, שמונה לעורך המשנה ב-2009 אחרי שהיה ראש מערכת החדשות ב"ידיעות אחרונות" ועורך הצהובון "24 דקות", מעוניין להגדיל את מינון הספורט והפלילים, להבליט את "מה שהגולשים רוצים" ולהתייחס לרייטינג כאל מדד חיוני.
"העובדה שילדה עמוסת סבל וטראומה קיימת בכלל ושהיא יושבת מול ביבי ומתעמתת איתו – זו הכותרת"
בתכתובת מה-14 במרץ 2011, על רקע סיקור הפגישה בין תמר פוגל, שאיבדה את משפחתה בפעולת טרור, לראש הממשלה בנימין נתניהו, כתב טיפנברון לגניסלב: "ממש חבל שלא עשית מהילדה את הכותרת. 'רהמ למשפחת הנרצחים' זה חלש. הילדה היא הסיפור והיא היתה צריכה להיות התמונה במיין [הדף המרכזי] והכותרת". "כרגיל, לא מסכימה איתך", הגיבה גניסלב, "ולמה אתה חושב שהיתה תמונה שלה?". והדיאלוג נמשך:
טיפנברון: "כן. אם הייתם מוציאים פריים מהווידיאו היתה תמונה שלה. אראלה, הילדה היא הסיפור. אין אדם במדינה שלא חושב עליה, על מה שעברה ועל המשא שתישא כל ימי חייה. היא גיבורת הסיפור. ואת עשית מביבי את המרכז. אני לא מבין. באמת".
גניסלב: "אני רואה את זה אחרת לגמרי".
טיפנברון: "אני מבין שאת רואה אחרת לגמרי. אני רק לא מבין מה".
גניסלב: "אני רואה ראש ממשלה חסר אחריות, שנותן דרור לחרצובות לשונו, ואומר דברים שיכולים להיגמר בעוד הרבה נרצחים. לא קורא את המציאות בשיט. הילדה שאלה אותו אם הוא מפחד מאמריקה, ואני לא חשבתי שזו כותרת יותר חזקה. ולהוציא פריים מהווידיאו למיין – יוצא באיכות גרועה".
טיפנברון: "המשפט של הילדה זה באמת לא כותרת. זה נכון. אבל הילדה היא הכותרת. עצם קיומה. העובדה שילדה עמוסת סבל וטראומה קיימת בכלל ושהיא יושבת מול ביבי ומתעמתת איתו – זו הכותרת. 'צפו: תמר פוגל הגיבורה מתעמתת עם נתניהו'. זו הכותרת".
גניסלב: "לעולם לא תעלה אצלי כותרת מתלהמת כזאת, סורי".
אי-הסכמה על רקע דומה עולה גם מתכתובת מה-29 בדצמבר 2011, אז שלחה גניסלב מכתב לעורך האתר יון פדר ולמשנה לעורך טיפנברון בזו הלשון:
"בזמן האחרון קשה להיות עורך הומפייג' – והפעם אני לא מתייחסת לפגיעה המתמשכת באמות המידה המקצועיות שלנו בשל הנחתות מלמעלה. כמעט בכל יום אנחנו חוטפים מאחד משניכם קיתונות של השמצות על ההחלטות שלנו. ההומפייג' משעמם, פיספסתם את הסיפור הכי חשוב, איך לא הבנתם – והשיא: אתם עושים דווקא. וכאן המקום להדגיש שוב: אנחנו אף פעם לא עושים דווקא, וזה מעליב שאתם מאשימים אותנו בזה.
"אז לכם אולי לא עולה להשתלח בנו בלי חשבון, אבל אני נאלצת לבשר לכם שיש לזה השפעה לא מבוטלת עלינו, ועל ההתנהלות שלנו מול הערוצים ועורכיהם. אני מספיק שנים בהומפייג' כדי שתהיה לי פרספקטיבה, ואני שואלת: איך זה שבמשך עשור+ ההומפייג' היה מצוין (ועם כל הצניעות, אחראי במידה לא מבוטלת להצלחה של טמקא) [טמקא הוא כינוי לאתר ynet, על-פי רצף האותיות העבריות המתקבלות מהקשת שמו במקלדת מחשב], ופתאום כל החלטה שנייה שלנו נבחנת בזכוכית מגדלת (בלי שיש לכם אפשרות להגדיל באמת, ולראות את התמונה כולה), שיקול הדעת שלנו השתבש, ואנחנו אחראים לזה שאין חומרים מעניינים באתר.
"אז אם לא הבנו משהו בסיסי, וכללי העריכה של ההומפייג' צריכים לדעתכם להשתנות לגמרי – נא עדכנו אותנו. אם אתם רוצים לערוך בעצמכם את ההומפייג' – בי מיי גסטס. אבל אם אתם רוצים עורכים עם חדוות יצירה, עם ביטחון ועם מסירות – תצטרכו להחזיר לנו את העצמאות, לסמוך על זה שההחלטות שלנו מנסות להיות הכי מקצועיות שאפשר, ואני מעיזה אפילו לבקש שתנהגו בנו בקצת יותר כבוד.
"ולא – הכוונה אינה להתחמק מכל ביקורת. אני יודעת שתתקוממו, אבל אני עומדת על זה שאנחנו אוהבים להתייעץ, ומוכנים תמיד לשמוע חו"ד נוספת. נכון, לפעמים העומס או סתם מצב הרוח הפרטי מביאים לתגובה לא הכי חברותית, אבל זה הכל".
על מכתב זה השיב טיפנברון: "אראלה, מכיוון שלפחות חצי (לפחות!) מהטענות במייל הזה מופנות אלי, אז זו תשובתי. אין ספק שלהומפייג' של ynet, כלומר לעורכי ההומפייג', יש חלק אדיר בהצלחה של האתר. אבל כמו שאמרתי לך לא פעם, דף הבית שמשך את האתר אחריו הוא היום הצלחה כבירה שיושבת גבוה בפסגה. ומי שיושב בפסגה, אולי בשל אוויר הפסגות המשכר, בדרך כלל יוזם פחות ופחות שינויים. ההומפייג' שלנו הוא היום ברייה כבדה, שיוזמת פחות, מגיבה לאט, נראית מיושנת ועוד ועוד. אין לי טענות אישיות, יש לי אמירה: חייבים לשנות. ומהר, וזה כולל גם את העריכה של ההומפייג'.
"האמירה שלך אתמול כשדנו בנושא ערוץ יחסים [מדור באתר העוסק בנושאים כגון "דייטינג", "זוגות", "סקס" וכדומה], ש'אי-אפשר לערוך את ההומפייג' לפי מה שהגולשים רוצים', משקפת לא מעט מהבעיה. אתמול למשל, במשך חלק ארוך מהפריים-טיים, היינו עם שלושה סטריפים משעממים לחלוטין. ממש. בזמן שידיעות טובות הגיעו היישר לאורדרינג בחדשות ובכלכלה – שלושה סטריפים לא מעניינים ישבו בין השעות 13 ל-15. התוצאה היתה 13 מיליון דפים נצפים אתמול. מיליון פחות מיום רגיל. אני מקווה שאת עוקבת אחרי המספרים. הם חשובים. ואם את לא – אנא תתחילי.
"נכון, אפשר כמובן להתווכח מה מעניין ומה לא. אז זה בדיוק מה שאני עושה. ועל כך בדיוק את כותבת את המייל הזה. על זה שאני לא מפסיק להציק.
"אראלה, זה התפקיד שלי. להציק. כי אף אחד מאיתנו לא מושלם. גם לא בהומפייג'. ואני מצטער אם הביקורת שלי גורעת מחדוות היצירה. אני חושב שאצל חלק מעורכי ההומפייג' השיחות איתי נחשבות – סליחה על הנימה השחצנית משהו – לסוג של סיעור מוחות. אני מציע שנלמד לחיות זה עם הביקורת של זה, להפנים – ובעיקר להתחיל לשנות את ההומפייג'. כי המאובנות הזו היא סכנה לאתר. והיא כבר משפיעה לרעה".
גניסלב השיבה: "אני מנסה לבטא בעדינות את המצוקה שלנו בהומפייג', ואתה מנצל את ההזדמנות לרדת עלי. אף אחד כאן לא מתבשם מאוויר פסגות משכר ולא חוטא בחטא ההיבריס, כולנו רק מעוניינים לעשות את עבודתנו על הצד הטוב ביותר, ואשמח אם לא תפקפק בזה. אני לא מבינה מה זה מיושן, כבד, לא יוזם. ולהזכירך: 3 מעורכי ההומפייג' הם מינוי שלך, ולא בחירה מזדקנת שלי. אם יש לך רעיונות – נשמח לשמוע ואף לאמץ. לקרוא לנו אטומים ומאובנים לא יועיל. לא הוגן להפיל עלינו את השעמום הגלובלי. אנחנו גם ככה יוזמים המון כתבות – ובעצם עושים את מלאכתם של הערוצים. אנחנו הרי לא יצרני תוכן – רק מציגים אותו. ויש לומר שגם שעמום הוא פעמים רבות עניין סובייקטיבי (ויש גם חשוב אף שמשעמם)".
טיפנברון ניסה להסביר וכתב כך: "אני לא יורד עלייך. זאת בטח לא הכוונה. ואני בטח לא מפקפק ברצון שלך לעשות הכל על הצד הטוב ביותר. אבל זה לא נושא הדיון. הנושא הוא שינוי. וזה צריך להתבצע. נכון, 3 מהעורכים התמנו בתקופתי, ואין לי שום טענות אליהם. אגב, גם אין לי טענות לשתיים שמונו לפני תקופתי. הטענה שלי היא לכך שדרוש שינוי, ואם הוא לא בא מכם, צריך לסייע לכם להגיע אליו".
"רעיונות?", שאלה גניסלב, וטיפנברון השיב: "כשאני הגעתי ל-ynet אמרה לי מיכל שומר [לשעבר סגנית עורך האתר]: 'אף עורך לא יודע, וגם לא יידע, מה נתוני הרייטינג. כאן לא יערכו לפי רייטינג'. אני שמח שהתקופה הזו עברה. עכשיו צריך להמשיך הלאה".
עורך המשנה סיפק פירוט לכוונותיו: "עד שההומפייג' ישתנה פיזית צריך לשנות מינונים: יותר ספורט בנגן, יותר פלילים בסטריפים, יותר 'פרסום ראשון' כשיש באמת פרסום ראשון, יותר מקום לידיעות בלעדיות של כתבים שלנו, יותר פרגון לכתבים שלנו, יותר פתיחות לערוצים כמו הרכב, שמעלים ידיעות טובות (גם אם לא ערוכות טוב), שנדחות על הסף בלי נימוקים ענייניים.
"יש עוד הרבה. אפשר לשבת לדבר. אבל אי-אפשר לדחות כל ביקורת בטענה של רדיפה. ההומפייג' הוא חלק מהאתר, והוא חלק שלא השתנה הרבה זמן. הרבה מאוד זמן".
באחרונה, ב-10 בינואר 2012, התקיימה התכתובת הבאה בין המשנה לעורך ובין עורכת דף הבית:
טיפנברון: "חבל שעברנו למיין המסתננים בלילה. נועם שליט היה צריך להישאר בראשית. יותר מעניין את קוראינו, וזה עדיין הסיפור של הבוקר".
גניסלב: "אנחנו כנראה לעולם לא נסכים על כלום. לפעמים, לעתים רחוקות מדי לטעמי וקרובות מדי לטעמך, אני מבכרת את מה שחשוב על פני מה שמעניין".