בעיתון "ישראל היום" טוענים כי מבקרי המדינה יוסף שפירא ומיכה לינדנשטראוס קבעו שהחינמון רב-התפוצה מקיים "פעילות עיתונאית אמיתית", ולכן אין לראות בו תעמולה מוסווית בשירותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. עם זאת, בדיקת "העין השביעית" מעלה כי מדובר בטענה לא מדויקת ומטעה, המבוססת על פירוש שגוי של הודעה מטעם משרד מבקר המדינה.

בשבועות האחרונים, לרגל ההצבעה על "חוק 'ישראל היום'" בכנסת ובעקבות חידוש השיח הציבורי על הקשר בין "ישראל היום" ללשכת נתניהו, נשמעה טענה שלפיה ייתכן שיש להגדיר את החינמון כפרסום תעמולתי בשירות ראש הממשלה – ועל כן ראוי להחיל עליו את הוראות חוקי מימון הבחירות. חוקי מדינת ישראל מגבילים את היקף גיוס הכספים של גופים ואישים פוליטיים, ומטילים על מבקר המדינה את מלאכת הפיקוח על התחום. היקף ההשקעה ב"ישראל היום" חורג בהרבה מהסכומים שנבחרי ציבור רשאים לגייס למטרות פוליטיות.

שרת המשפטים ציפי לבני התבטאה בנושא בתחילת החודש בראיון לתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2. "'ישראל היום' זה לא עיתון", אמרה השרה לבני. "זו תעמולת בחירות שממומנת על-ידי מישהו שהאג'נדה שלו בעיני מאוד בעייתית לעתידה של מדינת ישראל", טענה בהקשרו של הבעלים, איל הקזינו האמריקאי שלדון אדלסון. "הגשנו בזמנו תלונה בהקשר של תעמולת בחירות או מימון בחירות למבקר המדינה – זה לא צלח, אבל כאמור יהיה דיון, ויהיו בו גם בוודאי אלמנטים משפטיים", הוסיפה.

טענה ברוח זו השמיעו לאחרונה בעלי טור שונים במאמרים שהוקדשו להצעת החוק ולהתנהלות הכלכלית והמערכתית של "ישראל היום". נוסף לכך, חוות דעת משפטית שהוגשה לאחרונה לחברי-הכנסת, ועליה חתומים פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה (מו"ל אתר זה), כוללת גם היא התייחסות לסוגיה. מחברי חוות הדעת קראו למבקר המדינה "לפרסם חוות דעת או גילוי-דעת באשר לשאלה האם מצב שבו בעל הון מזרים כסף לאמצעי תקשורת ללא מודל עסקי במטרה לתמוך במועמד פוליטי מסוים, שזהותו ברורה, אינה פגיעה בחוקי מימון הבחירות".

"וגם שני מבקרי מדינה בדקו תלונות", "ישראל היום", 3.11.14

מבחינת "ישראל היום", ניתן להבין כי חוות דעת כזו כבר ניתנה – ולא רק על-ידי מבקר המדינה, אלא על-ידי שני מבקרי מדינה. למחרת הראיון של לבני בערוץ 2 התפרסם ב"ישראל היום" מאמר תגובה מאת גונן גינת, שבו נקבע כי "לא יצא מהתלונה כלום" ("על הפרט הזה לבני דילגה באלגנטיות. לדעת לבני, רצוי שהצופה לא יידע את השורה התחתונה", הוסיף גינת). כעבור עוד יום, בידיעה שנדפסה בכפולת העמודים הפותחת של החינמון, נכתב כי מבקר המדינה כבר בדק אם ראוי להתייחס ל"ישראל היום" כאל תעמולת בחירות אסורה שחמקה מפיקוח, ומנוסח הידיעה ניתן להבין כי הוחלט שלטענה אין כל בסיס ("שני מבקרי מדינה בדקו תלונות, והתוצאה: לא-כלום", נכתב בהבלטה).

כעבור 20 יום, בתגובה שנמסרה ל"העין השביעית", ביקשו ב"ישראל היום" לפרסם שוב מידע מטעה בעניין. בתגובה שהעביר דובר העיתון, דרור שרביט, נטען כי "שני מבקרי מדינה, בזה אחר זה, נדרשו לעניין – ולא מצאו שום בסיס לטענה שב'ישראל היום' אין 'פעילות עיתונאית אמיתית'". חרף הקביעה הנחרצת, הדובר סירב למסור את המסמך שעליו מבוססים הדברים. עיון במסמך המקורי, שנמסר ל"העין השביעית" ממשרד מבקר המדינה ומוצג כאן לעיון הגולשים, מעלה כי ב"ישראל היום" פירשו אותו באופן מטעה.

להורדת הקובץ (PDF, 352KB)

המסמך, שהוגדר על-ידי "ישראל היום" כ"נייר" ש"הוציא" מבקר המדינה, הוא למעשה תגובה לשאילתא שנמסרה לעיתונאי ב-9 בדצמבר 2012. השאילתא העיתונאית עסקה בפנייה של חבר-הכנסת דאז יואל חסון (קדימה), שהעלה בפני המבקר לשעבר לינדנשטראוס "טענות קשות בדבר קשרים בין הבעלים של העיתון 'ישראל היום' לבין ראש הממשלה ח"כ נתניהו, ההופכים את פעילות העיתון ל'תרומה' אסורה", כפי שנכתב בתגובת המבקר.

בהתייחסות מבקר המדינה כפי שנמסרה לאותו עיתונאי הוסבר באילו מצבים יש לראות בעיתון מכשיר תעמולה מוסווה, אך כלל לא נקבע בה כי "ישראל היום" אינו פרסום תעמולתי. למעשה, בדיקת "העין השביעית" העלתה כי משרד מבקר המדינה כלל לא ניפק חוות דעת או עסק באופן פרטני בשאלה אם ב"ישראל היום" מתקיימת "פעילות עיתונאית אמיתית".

"בבסיס הדיון היתה הכרה בחשיבות של חופש הביטוי והעיתונות החופשית. כן הובאה בחשבון עמדת המחוקק, כפי שהוצגה בפני מבקר המדינה על-ידי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט דאז, ולפיה 'פעילות עיתונאית אמיתית לא תיחשב תרומה אסורה למפלגה, ויהא זה מאמר מערכת, סיקור חדשותי, פרשנות, טור וכיוצא בזה'", נכתב בתגובת המבקר.

"לפיכך נקבע כי מן הראוי לערוך הבחנה בין 'פעילות עיתונאית אמיתית' לבין פרסומי תעמולה המסווים ככתבה 'עיתונאית אמיתית' וכי משרד מבקר המדינה יבחן, כפי שנעשה בעבר, כל מקרה לגופו", נכתב עוד. התגובה מסתיימת במשפט שלפיו המבקר הנוכחי, השופט בדימוס שפירא, בחן גם הוא את הסוגיה והחליט "גם להבא לבדוק כל מקרה לגופו".

מבקר המדינה הנוכחי יוסף שפירא (משמאל) ומבקר המדינה הקודם מיכה לינדנשטראוס (צילום: פלאש 90)

ההדגשה החוזרת של הצורך לבדוק כל מקרה לגופו אינה מקרית. מנוסח תגובת מבקר המדינה עולה כי פנייתו של חסון לא טופלה משום שלא הובאו בה ראיות "המטילות ספק בפעילות עיתונאית אמיתית", ולכן לא ניתן היה לבדוק אותה לגופה. תגובת "ישראל היום" שנמסרה ל"העין השביעית" כללה את רוב המלל שנכלל בתגובת מבקר המדינה (בשינויים קלים) – אך חלק זה הושמט. ההסבר בנוגע לצורך בצירוף ראיות, שהביא לדחיית פנייתו של חסון, הושמט גם מהידיעה העיתונאית שפורסמה ב"ישראל היום" בתחילת החודש.

משרד מבקר המדינה, כך ניתן להבין מהתגובה מלפני שנתיים, ערוך לבדוק אם ב"ישראל היום" מתבצעת "פעילות עיתונאית אמיתית" אם יונחו בפניו ראיות ועדויות שיאפשרו ויצריכו את בחינת הסוגיה. במשרד מבקר המדינה לא קבעו ש"ישראל היום" חף מתעמולה וכי עובדיו מייצרים "פעילות עיתונאית אמיתית". ב"ישראל היום" ניסו ליצור רושם לא נכון כאילו מבקרי המדינה שפירא ולינדנשטראוס ניפקו, כל אחד בתורו, גילויי-דעת המנקים את החינמון מכל חשד לתעמולה מוסווית – אף שבמציאות אין זה כך.

אין זו הפעם הראשונה שבה משתמשים בעיתון החינמי בהסתרה ובהפצת דיסאינפורמציה במסגרת המאבק שמנהל הבעלים, שלדון אדלסון, נגד הניסיון לחשוף את מהותו של "ישראל היום".