"מעריב" ייאלץ להעסיק מחדש את חגי מטר ולשלם לו את שכרו רטרואקטיבית, מאז אוקטובר 2012, אז עברה הבעלות על העיתון לידי המו"ל שלמה בן-צבי (דרך חברת אחוזת-הירש בע"מ) ומטר נותר בלא עבודה. כך קבע היום בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו.

ארגון העיתונאים בישראל, הפועל תחת הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פנה לבית-הדין לעבודה באוקטובר האחרון, אחרי שנוכח לדעת כי מטר, שעבד במקומון התל-אביבי של העיתון במקביל להיותו יו"ר ועד עיתונאי "מעריב", לא נקלט מחדש בעבודתו עם העברת הבעלות. באמצעות עורכי-הדין איריס ורדי, שי תקן ואמיר בשה, טען ארגון העיתונאים כי מטר לא נקלט דווקא בשל היותו יו"ר ועד, וזאת במטרה להחליש את העבודה המאורגנת בעיתון.

הנהלת "מעריב" החדשה, לעומת זאת, טענה באמצעות עורכי-הדין יעל דולב ואיתמר נצר כי כלל לא ידעה שמטר הוא יו"ר הוועד וכי ממילא הסיבות לאי-קליטתו כלכליות וענייניות בלבד. ואולם, בהמשך המשפט, אחרי שעורך המקומונים שזה מקרוב פוטר, יובל הימן, טען כי קיבל הוראה מפורשת מהנהלת העיתון לא להעסיק מחדש את מטר, שינתה הנהלת "מעריב" את גרסתה והסבירה כי אכן הוחלט לא להעסיק את מטר באופן ספציפי, אך זאת מפני שעמדותיו הפוליטיות אינן תואמות את עמדת העיתון ומשום שהשתתף בהפגנות של קבוצות שמאל קיצוניות.

השופט אורן שגב, נציג העובדים הרצל גבע ונציג המעסיקים אליאב יארניצקי קיבלו את גרסת ארגון העיתונאים בישראל לגבי נסיבות אי-העסקתו של מטר ודחו את גרסתה של הנהלת "מעריב". "במהלך שמיעת עדויות הצדדים במסגרת ההליך העיקרי, השתנה המאזן הראייתי מן הקצה אל הקצה", נכתב בפסק הדין, ובהמשך מודגש כי הנהלת "מעריב" "לא הרימה את הנטל הדרוש [כדי להוכיח את עמדתה], אף לא בקירוב".

בפסק הדין קובעים השופט ונציגי הציבור: "אין חולק כי המשיבה מעולם לא הציעה למטר חלופה כלשהי, וזאת בניגוד לעובדים אחרים, לרבות עמיתים שעבדו עימו במקומון שנסגר. עוד אין חולק כי מטר עמד בראש מאבקם של העובדים, אשר לאחר תהפוכות ומהמורות, נחלו הצלחה, הגם שחלקית, זמנית ושברירית.

"[...] אין בלבנו ספק כי פועלו של מטר כיו"ר פעלתן, כמו גם פועלו המקצועי והישגיו העיתונאיים, היו ידועים היטב למקבלי ההחלטות אצל המשיבה, ולא השתכנענו כלל ועיקר כי ההחלטה שלא לקלוט אותו נבעה אך ורק בשל המצוקה הכלכלית הקשה אליה נקלע העיתון".

לכל אורך פסק הדין מובע פקפוק באמינות גרסתה של הנהלת "מעריב". "לא סביר בעינינו", נכתב בו, "כי ההנהלה לא ידעה על כישוריו והישגיו של מטר כעיתונאי [...] אם הנהלת העיתון ידעה מהן דעותיו הפוליטיות, חזקה עליה שידעה גם אודות כישוריו המקצועיים והישגיו העיתונאיים.

"[...] סבירה בעינינו יותר האפשרות כי הנהלת המשיבה ידעה גם ידעה על מעמדו, תרומתו ופועלו של מטר כיו"ר ועד העובדים, והרי אין חולק על כך שעוד בטרם הגיע הסכסוך לפתחו של בית-דין זה, נעשו נסיונות הידברות בחלונות הגבוהים ביותר אצל שני הצדדים על מנת למנוע את אי-קליטתו".

בהמשך פסק הדין נכתב: "לא השתכנענו כי סירובה העקבי של המשיבה לקלוט את מטר נבע מהעדר תקנים. [...] סבירה יותר בעינינו האפשרות כי הסירוב היה עקרוני ונגע לגופו של אדם ולא לגופו של עניין".

המשנה למנכ"ל "מעריב" אודי רגונס (משמאל) ויו"ר ארגון העיתונאים יאיר טרצ'יצקי (צילום: "העין השביעית")

בית-הדין גם הביע ביקורת על ההחלטה של "מעריב" שלא להעיד מלכתחילה את המשנה למנכ"ל העיתון אודי רגונס, שהצהיר כי מטר לא נקלט מחדש בשל עמדותיו הפוליטיות רק אחרי שנודע להנהלה על הטענות של עורך המקומונים.

"האם לא היה מן הראוי שטענתו של מר רגונס (ככל שיש בה מן האמת) תהווה את עמוד השדרה של הגנת המשיבה, ביחד עם הטענה בדבר פיטורים, קיצוצים, סגירת המקומונים וכו'?", שואל בית-הדין. "ומדוע השתהתה המשיבה מלהציג את גרסתה לאי-קליטתו של מטר רק לאחר שההסתדרות הגישה סיכומיה? מדוע, למצער, אם הדבר לא נטען בתגובה לבקשה, לא מצאה המשיבה לנכון לבקש להזים את עדותו של מר הימן מיד בתום עדותו? זאת ועוד, כיצד מתיישבת הטענה כי מדובר בטענה מפתיעה, אם המשיבה מודה שמלכתחילה סירבה לקלוט אותו בשל דעותיו, התבטאויותיו האנטי-ציוניות, לכאורה, וכו'?

"[...] ומדוע נמנעה המשיבה להעיד את מר הימן מטעמה בהליך הזמני? [...] ומדוע נמנעה המשיבה מלגלות לבית-הדין את 'הסיבה האמיתית', כשאין חולק שנטל ההוכחה מוטל על כתפיה להראות שלאי-קליטתו של מטר לא היה קשר לעובדת היותו יו"ר ועד העובדים? המשיבה לא סיפקה כל הסבר לשאלות אלה והן נותרו חסרות מענה".

בעוד שהשופט ונציגי הציבור כותבים "מצאנו את עדותו של הימן אמינה", את הנאמר בתצהירו של רגונס הם דוחים (ואגב כך מציינים כי בשל הדחייה לא יביעו את דעתם "על הטענה לגופה ועל חוקיותה, ככל שיש בה אמת").

בשל כל זאת קבע בית-הדין כי אי-העסקתו מחדש של מטר נעשתה בניגוד לחוק הסכמים קיבוציים. לפיכך הוציא בית-הדין צו חריג לאכיפת העסקתו מחדש של מטר ותשלום שכרו, כולל התנאים הסוציאליים הנלווים, כפי שהיה לפני העברת הבעלות בעיתון, החל מאוקטובר 2012 ועד היום. אם הנהלת "מעריב", נכתב בפסק הדין, בכל זאת תגיע למסקנה כי אין באפשרותה להעסיק את מטר, "רשאית היא לשקול הפסקת העסקתו על דרך זימונו לשימוע כמתחייב מהדין".

בשל מצבו הכלכלי הרעוע של העיתון, מצוין בפסק הדין, לא נפסקו לטובת ארגון העיתונאים הסעדים הכספיים שביקש.

21961-11-12