שנה ושלושה חודשים מאז עלייתו של ערוץ 10 לאוויר, ומצבו מעולם לא נראה רע כל-כך. אמנם בשעת כתיבת שורות אלו עתידו עדיין לוט בערפל, אבל הרבה אנשים בתקשורת הישראלית כבר מחככים את ידיהם בהנאה. "אמרנו לכם, אין מקום לעוד ערוץ מסחרי", טוענים אנשי אסכולת "שמחה לאיד א'", ואילו חברי אסכולת "שמחה לאיד ב'" גורסים ש"עם משכורות כאלה מה הפלא שלערוץ אין כסף". ערוץ 10 חשף שוב, שלא בטובתו, את התופעה המכוערת והמגונה של השמחה לאיד בתקשורת הישראלית. גורמים אינטרסנטיים מדברים בגנותו, ועיתונאים, שראו בעיניים כלות איך הערוץ מציע לחבריהם מעבר למסדרון תוכניות ותנאים כספיים נאים, מצקצקים עכשיו בלשון ואומרים: ידענו מראש, אמרנו לכם שלא כדאי להיכנס להרפתקה הזו. השימוש במלה "הרפתקה" אינו מקרי. המלים "הרפתקה" ו"הימור" שזורות כחוט השני גם בשיחות עם אנשים בערוץ 10, לצד "אכזבה". הימרו ראשי הערוץ שהחליטו לנסות לשבור את ההגמוניה של ערוץ 2, והימרו גם עיתונאים ושדרנים בכירים שעזבו מקומות עבודה שבהם עבדו שנים רבות והלכו אל הלא נודע, על סמך הבטחות של איש אחד, שרובם אפילו לא מכירים. ומהמרים הם מהמרים - גם בקזינו, וגם באולפן טלוויזיה: יש מי שלוקח נשימה קלה, מרים ראש וצועד ליעד הבא, ויש מי שנשבר ומסתובב אבל וחפוי ראש. רבים מעובדי ערוץ 10 משתייכים, כך נראה, לקבוצה השנייה, ומי שנכנס לערוץ החדש עם תחושה של הימור בטוח, מבין כעת, בדרך הקשה, את האבסורד שבביטוי. אין הימור בטוח, בכל הימור יש סיכון. מצד שני, כמו כותרת אחד מספריו של איש העסקים בני גאון - רק המעז מנצח.
איור: אסף חנוכה
"אני מרגיש מאוכזב ומרומה", אומר אחד מאנשי הערוץ. "עזבתי מקום עבודה, ופותיתי לעבור לערוץ 10 בפיתוי כספי. כששאלתי על יציבותו הכלכלית של הערוץ, ענו לי שיוסי מימן הוא איש אמין ויציב מבחינה כלכלית, והוא נחוש בדעתו להתמיד עם הערוץ. הסתפקתי בזה, כי לא חשבתי שאקבל הבטחות או ערבויות אישיות. מכיוון שידעתי שלהפעיל ערוץ כזה עולה הון תועפות היו לי גם תמיהות, אבל סברתי שלמימן יש מוניטין של איש עשיר מאוד וגם הגון מאוד עם אמביציה, והוא יעמוד מאחורי הערוץ ויהי מה. בדיעבד, חבל שלא התנהגתי כמו אמנון אברמוביץ', שרגע לפני המעבר לערוץ 10 נפגש עם מימן פנים אל פנים. הוא הסתכל לו בעיניים, הבין כנראה שגם למימן יש ספקות, ונסוג. אני, לצערי, לא הערכתי נכונה את מידת הנחישות והעקשנות של מימן, ואת נכונותו לעמוד מאחורי הבטחותיו. ערוץ 10 הוא ערוץ שנשען כולו על רצונו הטוב של אדם אחד, שהבטיח להמשיך להפסיד ולא עמד בהבטחתו".
במבט לאחור, מה היו הטעויות המרכזיות של הערוץ?
"אני חושב שאולי לעולם לא נדע בוודאות מה הכשיל את הערוץ, אבל אפשר לדעתי למנות ארבעה גורמים עיקריים: ראשית, הקושי האמיתי להפעיל ערוץ טלוויזיה מסחרי במדינה קטנה עם שוק הנמצא בקשיים. שנית, אסטרטגיית שיווק ובניית לוח שידורים לא נכונות. שלישית, זריקת כסף בלי סוף במקום להתחיל בצניעות ובענווה. ורביעית, אי הנכונות של מימן לעמוד מאחורי הבטחותיו".
מה תעשה עכשיו?
"נותרתי ללא מקור פרנסה, ובמקום העבודה הקודם שלי כבר אין מה להציע לי. על המצב של ערוץ 10 אני קורא בעיקר מהעיתונים, ומנהלי הערוץ לא טרחו לצלצל אלי. במובן מסוים אני יכול להבין אותם, אני מרגיש שהם נבוכים מאוד. ואני כמובן לא לבד בעסק הזה. מאות אנשים שהתפתו להרפתקה הזו, תחת ההבטחה שאין בה שום ספקות, לקחו על עצמם התחייבויות כספיות ועכשיו הם לא יודעים מה לעשות. בדיעבד מובן שלא הייתי עושה זאת שוב".
ומתברר שלא רק הוא. בראיון לעיתון "הארץ" (28.3.03) שאל הכתב גיא רולניק את יוסי מימן אם היה מקים ערוץ מסחרי בהכירו את שוק הטלוויזיה כיום. על כך ענה מימן: "אם היית בא אלי לפני שנתיים ומספר לי מה הולך לקרות כאן, ומציע לי להיכנס להשקעה בערוץ מסחרי - לא הייתי עונה לך. הייתי נותן לך את הטלפון שלי באיי הבהאמה. לא עלה בדעתי שכל הדברים האלה יקרו בעת ובעונה אחת - אינתיפאדה, שוק פרסום מתרסק, רגולציה ושותפים שלא משתפים פעולה".
מימן, כמו כל שאר העובדים בערוץ 10, תלה תקוות גדולות בחברת החדשות העצמאית של הערוץ, שקמה לפני כארבעה חודשים. מיליוני דולרים הושקעו בציוד וברכישת כוכבים מהערוצים המתחרים, ואחרי זמן לא רב הצליחו אנשי "חדשות 10" ליצור מהדורת חדשות מקצועית וטובה. אולי דווקא משום כך, כמה כתבים בחברה קיבלו את הידיעות על הקשיים שבהם נמצא הערוץ בהפתעה מוחלטת. אחד מכתבי החדשות: "אנחנו קוראים על ההתרחשויות בעיקר בעיתונים ושומעים על כך ברדיו, והבלבול גדול: אנחנו נעים בין הודעות הרגעה ללחץ ודאגות". וכתבת צעירה בחברת החדשות מוסיפה: "את הידיעה הראשונה על הקשיים הכלכליים בערוץ קראתי בעיתון. אנחנו, כתבי השטח, כל הזמן מחוץ לבניין, והמידע לא מגיע אלינו. לכן מאוד הופתענו. בחודשים האחרונים היתה תחושה שהכל הולך בכיוון חיובי, ופתאום זה התפוצץ לנו בפרצוף. אני חושבת שיש למישהו אינטרס שערוץ 10 ייפול, אך עדיין לא ברור לי מי זה בדיוק. אין לי לאן ללכת מפה, ואני משתדלת לא לחשוב על מה שיקרה מחר כי אני באמת לא יודעת מה אעשה. שוק התקשורת בתחום הטלוויזיה אינו גדול: או כבלים, או ערוץ 1 או ערוץ 2. ובשוק הקטן הזה הרי רק מפטרים עכשיו, ולא מקבלים". כתב אחר בחברת החדשות מעיד אף הוא על תחושות ההפתעה והמבוכה: "עד עכשיו רוב האנשים היו מאוד מרוצים מהחדשות שלנו וכל הזמן קיבלנו תגובות חיוביות, לכן אף אחד לא ציפה לכך שהאדמה תרעד פתאום תחת רגליו. יש אי ודאות וכולם מסתובבים פה עם פרצופים מבולבלים, כי זה לא נעים לעבוד כל הזמן עם תחושה של חרב מתנפנפת מעל הראש, אבל אני חושב שיש בנו עוד תקווה ואופטימיות. אנחנו עכשיו באמצע הסערה ואני מקווה שנעבור אותה מהר. אם נעבור את המשבר הזה, נוכל אולי להמשיך הלאה בבטחה לעתיד טוב יותר. חבל שהערוץ הגיע למצב הזה, כי באמת יש לנו מהדורת חדשות טובה מאוד".
אז מה בכל זאת הבעיה?
"הערוץ נכשל בהקמת לוח עם תוכניות טובות, ואם אין לוח כזה אף אחד לא יבוא לצפות בו. החדשות לא יכולות לשאת על כתפיהן הצרות את כל הערוץ, ואי-אפשר לצפות מהמהדורה שתהיה "עוגן" ותמשוך צופים, אם אין לפניה ואחריה תוכניות טובות. ומנהלי הערוץ, כאשר כבר בנו לוח שידורים, הורידו והזיזו תוכניות בלי סוף, בלי שום תחושה של יציבות, ואת התחושה הזו אנשים מחפשים בטלוויזיה. מי שאחראי לכך הוא, לדעתי, גיא זוהר (המשנה למנכ"ל לענייני תוכן; ר"ב), והוא צריך לקחת את האחריות".
אחד מאנשי הערוץ: "הערוץ התחיל מצוין, אבל עם הזמן - בגלל לחצים מהממונים מצד אחד, ופאניקה מצד העובדים שרצו הצלחה מיידית מצד שני - התקבלו החלטות תזזיתיות ולחוצות. ההחלטות הללו בלבלו את לוח השידורים וחמור מזה, בלבלו את הצופים. צופים מתרגלים באטיות לתוכניות ומתאהבים בהן לאט. הצופים הגיבו להחלטות האלה בשלט".
גיא זוהר הסתפק בתגובה קצרה: "אני לוקח אחריות על מה שהצליח ועל מה שלא הצליח, ובמסגרת האחריות הזו אני אמשיך לנסות ולהצעיד את הערוץ קדימה".
אולי בגלל הביקורות על רמתן של כמה מהתוכניות, מספרים עובדים בערוץ כי הדכדוך ששורר במשרדים בגבעתיים מורגש ביתר שאת בקומת התוכניות. "שני עולמות נפרדים", הגדיר זאת איש חברת החדשות: "בקומת החדשות האנשים חוששים אך אופטימים, אך בקומת התוכניות יש ממש תחושה של תשעה באב".
בגיליון הקודם של "העין השביעית" פורסמה כתבה מפרגנת על חברת החדשות של ערוץ 10. הכותרת שנבחרה לכתבה - "סטארט-אפ" - נראית בדיעבד כמו נבואה שהגשימה את עצמה, ולשלילה. כמו חברות ההזנק, הסטארט-אפים, שצצו כמו מטריות בגשם של מזומנים, כך גם בערוץ 10 היה מי שהרגיש כי נמצא המתכון המנצח, וכי על אף הקשיים העתיד ורוד. אבל כמו בחברות הסטארט-אפ - כגודל הציפיות כך גודל האכזבות: מי שהצליח, הצליח בגדול, מי שנפל, התרסק, והאכזבות בערוץ החדש הן מכולם: מהצופים שמיאנו לבוא, מהמחוקק שלא עזר מספיק, מכלי תקשורת מתחרים שמבקשים מבית-המשפט גזר-דין מוות, ומהכוכבים שלא סיפקו את הסחורה. אגב, האכזבה מהכוכבים עשויה לתת תשואה לצופים: הסתבר כי לא נכונה הסברה שהצופים נודדים מערוץ לערוץ בעקבות שדרנים ומגישי תוכניות זה לא האיש, זה האישיו. אולי עכשיו יתחיל ערוץ 2 להשקיע יותר בתכנים ופחות בתפאורה ובפולחן אישיות של כוכבי תוכניות.
רבים מעובדי הערוץ חווים עתה תחושה של תסכול אישי. עם תחילת שיט התענוגות, העלו אנשי תקשורת רבים את המשך הקריירה המקצועית שלהם על הספינה המפוארת של ערוץ 10. עכשיו, כשהספינה מאיימת לטבוע, לא לכולם יש סירות הצלה: כמה אנשים עזבו את מקום עבודתם הקודם בטריקת דלת, ואחרים עומדים בפני דלת סגורה כיוון שאת מקומם תפסו אנשים טובים ומוכשרים. עם זאת, על אף הממד האנושי בסיפור קשייו של ערוץ 10, לא רק עתידם המקצועי של שדרנים וכתבים נתון על כף המאזניים מדובר, בלי להגזים, בעתידה של הטלוויזיה בישראל. סגירתו של הערוץ, אם אכן תתרחש, תהיה התפתחות חמורה, עם השלכות קשות על ענף התקשורת ובעיקר על שוק הטלוויזיה: שלטונו של ערוץ 2, שעורער מעט, יתחזק עוד יותר והתחרות החיונית תיעלם. מאות אנשים טובים ומוכשרים ייפלטו לשוק רווי ממילא.
עובדי ערוץ 10 מקווים שהערוץ יקבל את העזרה שהוא זקוק לה כל-כך, וישרוד את חבלי הלידה שנמשכים זמן רב מעבר למצופה. הם מקווים שלאחר שיונהגו השינויים המתבקשים בלוח השידורים ותיווצר תחושת יציבות, יוכל הערוץ לגבש לעצמו לאט לאט צופים נאמנים, ולהיות חלופה ראויה לערוץ המסחרי השני. אם ייפול, לא ברור מתי יקום לו מחליף. ההשקעה העצומה, חוסר הרווחיות והעדר הפרגון ירתיעו כל משקיע פוטנציאלי, גם מסדר-הגודל של יוסי מימן שגילה נכונות להשקיע במיזם מאות מיליוני שקלים. במלים אחרות, אם ערוץ 10 ייסגר, איזה איש עסקים יהיה מוכן בעתיד להשקיע בהקמת ערוץ מסחרי נוסף? ואם יימצא כזה אי-שם בעתיד, כמה אנשי תקשורת יהמרו ויעברו אליו?
תגובה
אלון אופק, דובר קבוצת "מרחב", מסר בשמו של יוסי מימן: "במהלך תקופת הקמתו של הערוץ ועד עתה הולך איתו צוות הנהלה מקצועי, כשרוני, יצירתי ומחויב בכל לבו לערוץ. לצד ההנהלה נמצאים עובדים, יוצרים, טאלנטים, מפיקים ואנשי טלוויזיה מופלאים. כולם עדיין שותפים לתקווה לייצר שוק טלוויזיה תחרותי שמביא רווחים לבעלים ולעובדים, ומממש את חזון התחרות בשוק הטלוויזיה בישראל".
גיליון 44, מאי 2003